ארבעה חודשים וחצי אחרי יריית הפתיחה של מבצע החיסונים העולמי, כמעט מיליארד מנות ניתנו בכל רחבי העולם. המובילות בהיקף ההתחסנות הן ארצות הברית ושתי המדינות המאוכלסות בעולם: סין והודו. 

בארצות הברית, אחרי הקשיים שאפיינו את תחילת המבצע, הפצת החיסונים מתנהלת עכשיו באופן כמעט חלק. המעצמה הצפון-אמריקאית הפכה למעצמת חיסונים עולמית. היא מובילה בקצב החיסונים היומי וכבר למעלה מ-40 אחוז מתושביה קיבלו מנה אחת לפחות. בחלקים רבים של המדינה כבר מתחילים לראות ירידה בתחלואה, אם כי עדיין מאובחנים בה עשרות אלפי חולים מאומתים חדשים ביממה.

קצב ההתחסנות בארצות הברית ממשיך להיות גבוה למרות הקפאת החיסונים של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בשל תופעת הלוואי הנדירה בקרישת הדם שעליה דיווחו מחוסנים מעטים. גם הייצור במפעל החברה בבולטימור הופסק זמנית בשל תקלה והוא לא יחודש עד שתיערך בדיקה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA). נתוני הירידה בתחלואה בארצות הברית עשויים אף לרמוז שהחיסונים יעילים גם נגד הווריאנט הניו יורקי, המידבק מאוד, אך כדי לקבוע את זה בביטחון יש לחכות לתוצאות המחקרים, שיגיעו בקרוב.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הודו: גל תחלואה משתולל

בינתיים בעברו השני של העולם, הודו מתמודדת עם נחשול תחלואה עצום, שמשאיר את מערכת הבריאות והקבורה שלה חסרות אונים. אומנם מדי יום מחוסנים בה מיליוני אנשים, אבל זו רק טיפה בים לעומת גודל האוכלוסייה העצום שלה. קצב ההדבקה מגיע ליותר מ-300 אלף מאובחנים חדשים ביממה, ושיעור המאומתים הגבוה מתוך סך הבדיקות מרמז שמספר הנדבקים בפועל גבוה הרבה יותר, ושנדבקים רבים פשוט לא מאובחנים. 

כשהתחלואה גבוהה, עולה גם מספר המוטציות שהנגיף עובר ונוצרים וריאנטים חדשים, כלומר נגיפים שצברו שינויים רבים, שעלולים לשנות את תפקודם. הווריאנט ההודי שעלה השבוע לכותרות צבר גם הוא, בדומה לעוד וריאנטים מסוכנים שהתגלו, כמה וכמה מוטציות בחלבון ה"ספייק", שמאפשר לנגיף הקורונה לחדור לתאים, ושרוב החיסונים הקיימים ממוקדים בו. וריאנטים קודמים שכללו מוטציות כאלה, כגון הנגיף הדרום אפריקאי או הברזילאי, היו בעלי יכולת מסוימת לחמוק מהזיכרון החיסוני שנוצר ולסכן גם מחוסנים ומחלימים, על כן קיים חשש כי גם הווריאנט ההודי יהיה כזה. 

הנגיף התפשט בעיקר באזור מהרשטרה בהודו, אך הגיע משם כבר גם למדינות נוספות. השבוע זוהו ובודדו שבעה נשאים שלו בישראל. נראה נכון לעכשיו שההתפשטות שלו כאן נבלמה, אך זה ממחיש כמה חשובה הבקרה על אנשים שמגיעים מחו"ל, כדי למנוע מווריאנטים חדשים להתפשט בישראל ולסכן את ההגנה שהשגנו בזכות החיסון.

קורונה, הודו (צילום: Sanjoy Karmakar / Shutterstock.com)
קצב החיסונים בהודו גבוה, אבל לא עומד בקצב ההדבקה|צילום: Sanjoy Karmakar / Shutterstock.com

החיסון של סינופארם: יעילות מופחתת

צ'ילה, שחיסנה עד כה למעלה מ-40 אחוז מתושביה במנה אחת לפחות, פרסמה השבוע נתוני אמת על החיסון של חברת סינופארם הסינית. הממצאים אימתו את החשש שהתעורר בשבועות האחרונים בנוגע ליעילותו. נראה שהחיסון יעיל ב-67 אחוז בלבד במניעת תחלואה עם תסמינים, ב-85 אחוז במניעת אשפוז, וב-89 אחוז במניעת תחלואה קשה שמחייבת אשפוז במחלקות טיפול נמרץ. זה בהחלט לא רע, אבל קצת מאכזב לעומת היעילות הגבוהה יותר של רוב המתחרים. מצד שני, בהתחשב במצוקת החיסונים העולמית, יעילות בינונית עדיין עדיפה על לא כלום.

החיסון של סינופארם אושר לשימוש בסין כבר בקיץ שעבר, לאחר שהסתיים בהצלחה השלב השני של הניסויים הקליניים בו, אך לפני תחילתו של השלב השלישי והמכריע של הניסויים. השלב השלישי נועד לאפיין את יעילות החיסון ברמת האוכלוסייה ולא רק התגובה החיסונית אצל פרטים, וכן לזהות את רוב תופעות הלוואי של הטיפול הנבדק.

רשויות הבריאות בארצות הברית ובאירופה מנסות בינתיים להבין את משמעות תופעת הלוואי הנדירה בקרישת הדם שמיוחסת לחיסונים של אסטרה-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, ובודקות אם יש צורך לעצור בגללה את השימוש בחיסונים הללו. בסוכנות התרופות האירופית (EMA) מעריכים כי מאות מחוסנים, מתוך המיליונים שקיבלו את החיסונים הללו, סובלים מבעיות קרישה המקושרות לחיסון. הספקות הללו מעלים את הביקוש לחיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנה, שלא הראו תופעת לוואי דומה ושיעילותם גבוהה יותר. בעקבות הביקוש הנמוך לחיסון של אסטרה-זניקה החליטו בקנדה לאפשר לאנשים מעל גיל 40 להקדים את מקומם בתור אם יאותו לקבל את החיסון הזה. לא ברור מה תהיה ההיענות ליוזמה, בעיקר בשל החשש מתופעת הלוואי הנדירה.

חיסון נשים הרות: סימנים שההחלטה היתה שקולה ונכונה

בינואר התקבלה ההחלטה לאשר גם לנשים הרות להתחסן נגד נגיף הקורונה, מתוך ההבנה שהסכנה מהנגיף עולה לאין שיעור על הסיכונים התיאורטיים מהחיסון. כעת מתפרסם מחקר מקיף, המבוסס על נתונים של יותר מ-35 אלף נשים הרות בנות 54-16 בארצות הברית. פרט להבדלים קלים בתופעות הלוואי החולפות, כמו יותר דיווחים על כאבים באזור ההזרקה ופחות תלונות על חום וכאבי ראש, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בינן לבין מחוסנות שאינן בהיריון. וחשוב מכך, לא נצפתה עלייה בשיעור ההפלות או הסיבוכים לעומת כלל הנשים בהיריון. המידע ממשיך להצטבר ובחודשים הקרובים נדע יותר, אך אלו סימנים ברורים שההחלטה היתה שקולה ונכונה.

נתוני המשך למחקר של קופת החולים כללית בישראל מחודש פברואר מראים כי החיסון יעיל גם לחולים במחלות כרוניות. עם זאת, יעילותו קצת יותר נמוכה יותר אצל אנשים שסובלים מכמה מחלות כרוניות במקביל, ממחלות כרוניות מסוימות ובמיוחד מדיכוי חיסוני, ועומדת אצלם על 86-80 אחוז. אף שהנתונים הללו לא מפתיעים, הם בהחלט משמחים.