מעבר לחוויות הקיצוניות שחווינו כולנו בשנתיים האחרונות, כדוגמת בידודים, מתח כלכלי ולחץ, שהעלו את רמות החרדה והדיכאון בקרב כלל האוכלוסייה, מחקר חדש מגלה שמחלת הקורונה עלולה להגביר את הסיכון לפתח בעיות נפשיות. 

על פי המחקר, אנשים שחלו בקורונה היו בסבירות גבוהה ב-39% לאבחנה עם דיכאון ו-35% יותר לאבחנה עם חרדה במהלך החודשים שלאחר ההדבקה מאשר אנשים ללא קורונה. חולים היו בסיכון גבוה ב-38% לאבחנה עם הפרעות מתח והסתגלות, ו-41% יותר בסבירות לאבחנה עם הפרעות שינה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

יותר שימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה

המחקר, שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת The BMJ, עקב אחרי כמעט 154,000 חולי קורונה והשווה את הממצאים מול קבוצה דומה של אנשים שלא נדבקו בנגיף. המחקר כלל רק מטופלים שלא היו להם אבחנות נפשיות במשך שנתיים לפחות לפני שנדבקו בנגיף הקורונה, מה שאפשר לחוקרים להתמקד באבחונים פסיכיאטריים רק לאחר הידבקות בנגיף.

המחקר מצא כי מטופלים שאושפזו היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם בעיות נפשיות מאשר אלו שקיבלו תסמינים קלים. הצוות גם השווה בין אנשים המאושפזים בשל קורונה עם אלו המאושפזים מכל סיבה אחרת, קבוצת חולי הקורונה הראתה סיכון גבוה יותר.

נתונים נוספים הראו שלחולי קורונה היה סיכוי גבוה ב-80% לפתח בעיות קוגניטיביות כמו ערפל מוחי, בלבול ושכחה מאשר לאלו שלא סבלו מהמחלה. הם היו גם בסיכון גבוה ב-34% לפתח הפרעות שימוש באופיואידים, אולי מתרופות, ו-20% יותר לפתח הפרעות של שימוש בחומרים שאינם אופיואידים, כולל אלכוהוליזם.

כמו כן, אנשים שחלו היו בסבירות גבוהה ב-55% ליטול תרופות נוגדות דיכאון מרשם ו-65% יותר ליטול תרופות מרשם נגד חרדה. בסך הכל, יותר מ-18% מחולי קורונה קיבלו אבחנה או מרשם לבעיה נוירו-פסיכיאטרית בשנה שלאחר מכן, לעומת פחות מ-12% מהקבוצה השנייה.

חשוב לציין שהנתונים לא הראו שרוב מי שחלה בקורונה יפתח תסמינים נפשיים. מתוך כלל הנבדקים שחלו, רק בין 4.4% ל-5.6% קיבלו אבחנות של דיכאון, חרדה או הפרעות מתח והסתגלות.

המחקר כלל תיעוד רפואי אלקטרוני של 153,848 מבוגרים שאומתו לקורונה בין ה-1 במרץ 2020 ל-15 בינואר 2021, המטופלים היו במעקב עד 30 בנובמבר 2021. צוות המחקר מתכנן לערוך מחקר נוסף כדי לבדוק האם החיסונים השפיעו על תסמיני בריאות הנפש, כמו גם בעיות רפואיות אחרות שיכולות להתעורר אחרי המחלה, למשל לונג קוביד.

"הנגיף מסוגל כעת לייצר השלכות ארוכות טווח בקנה מידה שמעולם לא ראינו", אמר מחבר המחקר זיאד אל-אלי, אפידמיולוג קליני באוניברסיטת וושינגטון במיזורי. "זה מייצר מספר עצום של חריגות שיישארו עם אנשים לכל החיים ויש להן השלכות ארוכות טווח על היכולת שלהם להשתלב מחדש בכוח העבודה".

התקפי חרדה תופעות קורונה (צילום: SHUTTERSTOCK, שידורי קשת)
התקפי חרדה תופעות קורונה|צילום: SHUTTERSTOCK, שידורי קשת

אלו שסבלו מבעיות נפשיות - בסיכון גבוה יותר לחלות 

לדברי מחברי המחקר, ישנן מספר סיבות אפשריות לעלייה באבחונים בבריאות הנפש, והן ככל הנראה הושפעו הן מגורמים ביולוגיים והן מהלחצים הפסיכולוגיים הקשורים במחלה.

אחד הגורמים הפיזיולוגיים שיכול להיות רלוונטי קשור לפעילות התקינה של הנוירונים. "סממנים דלקתיים יכולים לשבש את יכולת המוח לתפקד בדרכים רבות, כולל יכולתו של המוח לייצר סרוטונין, שהוא בסיסי למצב הרוח והשינה", אמרה ד"ר מאורה בולדריני, פרופ' לפסיכיאטריה במרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו-יורק. ד"ר בולדריני ביצעה מחקר שכלל נתיחות מוחיות של חולים שמתו מקורונה, ומצאה ראיות לכך שנגיף הקורונה עלול ליצור דלקת או קרישי דם זעירים במוח. לדבריה, אצל אנשים מסוימים, התגובה החיסונית המופעלת כדי להילחם בזיהום בנגיף הקורונה עלולה שלא "לחזור לעצמה" גם לאחר שהזיהום נעלם, מה שעלול לעורר דלקת.

מומחים העלו שאלות על הרלוונטיות של המחקר לכלל האוכלוסייה. "חוסר הגיוון במחקר הוא בעיה, כאשר כל הקבוצה הם אמריקאים, והרוב הם גברים לבנים מבוגרים. סביר להניח שקבוצה זו כבר הייתה בעלת נטייה גבוהה יותר לרמות גבוהות יותר של קשיים נפשיים וקשיים סוציו-אקונומיים ומערכות יחסים", הגיבה ג'וליה פאולקונברידג', מהחטיבה לפסיכולוגיה קלינית של האגודה הבריטית לפסיכולוגיה.

"המחקר מוגבל למה שנמצא ברשומות הרפואיות ולכן אינו נותן כל תמונה של ההקשר הרחב יותר של חייהם של האנשים. לדוגמא, יחסי הגומלין בין גורמים סוציו-אקונומיים לבין בעיות בריאות הנפש כגורם אפשרי מוזכר בקצרה מכיוון שהם בוחנים בעיקר גורמים רפואיים אפשריים לקשיי בריאות הנפש. המחקר גם קובע כי ייתכן שהקשר בין בעיות נפשיות וקורונה אינו חד-כיווני, שכן אלו עם בעיות נפשיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה".