בעוד התחלואה בקורונה ברוב העולם ממשיכה לרדת, הגיע הזמן לסכם את מה שאנחנו יודעים על הווריאנטים שפקדו אותנו בחורף האחרון ולנסות להסיק מהם, עד כמה שאפשר, מה צפוי לנו בהמשך. ראינו ששני הווריאנטים העיקריים של אומיקרון: BA.1 שהיה אחראי לגל התחלואה המשמעותי של החורף, ו-BA.2 שאחראי לגל הקטן יותר של ראשית האביב, מתנהגים בצורה דומה. השני קצת יותר מידבק מהראשון, אך תחלואה באחד מהם מגינה לפחות בטווח הקצר ממחלה בשני, במיוחד עבור מי שחוסנו, וזה משתקף היטב בגל הקטן יחסית שחווינו בשבועות האחרונים.
עוד ראינו שחומרת המחלה של מי שנדבקו באומיקרון פחותה לעומת וריאנט דלתא, שקדם לו, ושקיים מהבחינה הזאת פער משמעותי בין מחוסנים ללא מחוסנים. עם זאת, אף שברמת החולה הבודד הסכנה כעת נמוכה יותר, היקף ההדבקה העצום, שלפי הערכות הגיע לכמחצית מאוכלוסיית ישראל, הביא לידי כך שהנגיף גבה את חייהם של כאלפיים ישראלים בחורף האחרון. זהו חוק המספרים הגדולים באמת: גם אחוז קטן ממספר גדול מאוד של חולים בא לידי ביטוי בהרבה סבל ואובדן. הגל הנוכחי הגיע בשיאו למספר לא צנוע של כ-14 אלף חולים מאומתים ביממה, אך בהתחשב במדינית הדיווח המתירנית סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה בהרבה.
המשמעות היא שאנחנו בדרך אל היעד של "חיים לצד הקורונה". נכון לעכשיו לכל אחד יש גישה להגנה טובה למדי מהמחלה, בדמות חיסון שמגן היטב ממחלה קשה, אך פחות מוצלח במניעת הדבקה בתת-הווריאנטים של אומיקרון. לזה מצטרפות תרופות שעל פי ממצאי הניסויים הקליניים מגינות היטב מהמחלה, וכן יכולת זיהוי מהירה של וריאנטים חדשים. אין ספק שעוד יהיו וריאנטים נוספים שיחוללו גלי תחלואה חדשים, אבל כל עוד לא תהיה עלייה דרמטית במידת האלימות של הנגיף, קשה להאמין שיתעורר מחדש הצורך להחזיר את ההגבלות שלמדנו להכיר בשנתיים האחרונות.
לחיים לצד הקורונה יש גם משמעות נוספת – אנו נאלץ לחיות עוד זמן רב עם נטל כבד של תחלואה ותמותה. חיים לצד המחלה פירושם שתמיד יהיה קיים סיכון מסוים להידבק ולחלות, ושבתקופות של תחלואה גבוהה יהיה מקום לנקוט אמצעי זהירות בסיסיים כמו עטיית מסכת הגנה, התחסנות לפי ההמלצות ועריכת בדיקות כשיש חשש שחלינו או לקראת פגישה עם אנשים בקבוצת סיכון.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
הנגיף ממשיך להתפתח
בדרום אפריקה זוהו לאחרונה שני תת-וריאנטים חדשים ממשפחת אומיקרון שקיבלו את השמות BA.4 ו-BA.5. נכון לעכשיו לא זוהו בהם מאפיינים חריגים מעבר לעלייה במידה שאינה ידועה עדיין ביכולת ההדבקה. הווריאנטים החדשים כבר זוהו גם באירופה, ולא מן הנמנע שיגיעו גם לישראל, או שהם כבר נמצאים כאן. נכון לעכשיו לא נצפה בדרום אפריקה גל תחלואה חריג שמעיד על הדבקה של מחלימים, וזו אכן בשורה מעודדת, אם כי עדיין ראשונית. בווריאנטים החדשים זוהו כמה שינויים גנטיים (מוטציות) שעלולים לסייע להם לחמוק טוב יותר מההגנה שמספקים החיסונים, אבל נכון לעכשיו אין ממצאים שמעידים שזה אכן מה שקורה בפועל.
סביר להניח שכך ייראו החודשים הקרובים. וריאנטים חדשים ימשיכו לצוץ ואנו נצטרך לנטר אותם בזמן קצר ולפעול בהתאם. אם יתנהגו כמו קרוביהם ממשפחת אומיקרון, לא יהיה צורך בפעולות חריגות נגדם. אך אם יהיו אלימים יותר, או שידביקו במידה מוגברת מחלימים ומחוסנים, ייתכן שיתעורר הצורך לשקול לנקוט צעדים אחרים.
החשש העיקרי כיום אינו מעוד תת-וריאנטים של אומיקרון, אלא מהווריאנט המשמעותי הגדול הבא. חלק ניכר מאוכלוסיית העולם נדבק בחודשים האחרונים, מצב שמספק כר נרחב להופעת שינויים משמעותיים בנגיף. הסכנה העיקרית נשקפת מכיוונם של אנשים מדוכאי חיסון, שמערכת החיסון שלהם לא מצליחה להתגבר על המחלה והנגיף משתכפל אצלם עוד ועוד וצובר עוד ועוד מוטציות לפני שהוא מתפשט לחולים חדשים. סביר להניח שכך התפתחו וריאנטי אומיקרון, דלתא, אלפא ועוד. לכן מקפידים לנטר לא רק את שיעור התחלואה אלא גם את זהות הנגיפים שרואים בשטח, ועד כמה הם מצליחים להתחרות בווריאנטים האחרים.
The good news is that BA.4 and BA.5 (like BA.1) can be identified by proxy marker of SGTF using the Thermo Fisher qPCR assay. These sublineages are responsible for an increasing share of sequenced cases in SA from early March and are well tracked by the NHLS and NGS-SA. pic.twitter.com/ng4B04k9Al
חזית החיסונים
כדי להבין עד כמה החיסונים המערביים סייעו למנוע אצלנו אסון כפול ומכופל, מספיק להתבונן במה שמתרחש בימים אלה במושבה הסינית הונג קונג, שנמצאת כעת בסופו של גל תחלואה מהיר וקטלני במיוחד. לאורך השנתיים האחרונות הונג קונג לא חוותה כמעט תחלואה בקורונה, בזכות מדיניות קפדנית של "אפס תחלואה". כתוצאה מכך רוב האוכלוסייה לא נחשפה לנגיף. נוסף על כך, שיעור ההתחסנות בהונג קונג היה נמוך למדי, במיוחד באוכלוסייה המבוגרת שנמצאת בסיכון גבוה לתחלואה קשה בקורונה, וגם מי שחוסנו קיבלו ברובם חיסונים סיניים שנחשבים יעילים פחות. התוצאה הייתה למעלה ממיליון חולים תוך חודשיים בלבד – אחד מכל שבעה תושבים, ולמעלה מ-8,000 מתים באותה תקופה – שווה ערך לתמותה מהמחלה בישראל בכל גלי הקורונה יחד.
סין עצמה עומדת בימים אלה מול אתגר דומה ומתמודדת איתו באמצעות סגרים הדוקים שכל העולם ירגיש את השפעתם על הכלכלה. המידע שמגיע מסין מוגבל, לכן קשה להעריך מה ההיקף של התפשטות המחלה, אבל אין ספק שהוא גבוה בהרבה מהדיווחים הרשמיים.
בזירה הרחבה יותר, עד כה החברות פייזר ומודרנה לא מסרו כל ממצאים לגבי החיסונים המותאמים לווריאנט אומיקרון שהן מפתחות, אף על פי שהן התחייבו במקור לסיים את הניסויים בחודש מרץ. אלו בשורות לא טובות שמעידות כנראה על קשיים בפיתוח או על כך שיעילות החיסונים הללו נמוכה מהמְקוּוה. מחקרים קטנים על בעלי חיים שהתפרסמו לפני כמה שבועות הראו שיעילות החיסון המותאם דומה לזאת של החיסון הרגיל נגד הווריאנטים האלה, כך שאם זה נכון גם לבני אדם סימן שאין בו צורך.
הכיוון הכללי שאליו שואפים כעת הוא לפתח חיסון שיתאים לכמה שיותר וריאנטים, על מנת שלא יהיה צורך להתאים אותו כל פעם מחדש. חברת פייזר דיווחה שהיא עובדת על חיסון כזה, שיהיה מוכן בסתיו. גם חברת מודרנה הצהירה כבר לפני חודשיים שהיא שואפת להשלים את העבודה על פיתוח חיסון אוניברסלי בסתיו הקרוב, וגם חברות נוספות הולכות באותו כיוון. נראה שתהיה גם הפעם תחרות בריאה.
בישראל, שירותי בריאות כללית פרסמו ממצאים של מחקר גדול שלהם על יעילות מנת החיסון הרביעית במהלך החודש שאחרי קבלתה. מהמחקר עולה שהמנה מתגברת את ההגנה שיש למקבליה מהדבקה, ממחלה קשה וממוות. מדובר ברובד הגנה חשוב נוסף לקבוצות סיכון בהשוואה לאלו מהם שקיבלו רק שלוש מנות חיסון. עקב שיעור ההתחסנות הגבוה בקבוצת האוכלוסייה הזאת, איך בה כמעט אנשים שלא התחסנו כלל ולא חלו.
הממצאים מצטרפים לעוד שורה של מחקרים שמאשרים כי ההחלטה שקיבל בשעתו הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, כשהמליץ על מנה רביעית על סמך מידע חסר, מתוך מחשבה שהמחיר של אי אישור המהלך הזה יהיה גבוה יותר, הצדיקה את עצמה בדיעבד. עם זאת, אין ספק שקבלת החלטה בצורה כזאת צריכה לעשות רק בהיעדר ברירה אחרת.
בזירת החששות שהתפוגגו, במהלך דצמבר 2021 היו מדענים שהביעו חשש כי מתן עוד ועוד מנות של אותו חיסון עלול לשחוק את ההגנה החיסונית ולמקד אותה בעיקר באזורים במעטפת הנגיף שכבר עברו מוטציות והשתנו. לאחרונה התפרסמו מחקרים שבדקו לא רק את יעילות התגובה החיסונית בעקבות המנה הרביעית, אלא גם את אופיה, כלומר עד כמה מערכת החיסון מצליחה לזהות מגוון אזורים בנגיף. נמצא שבפועל התגובה החיסונית מגוונת מספיק כדי להתמודד עם הווריאנטים הקיימים.
חשוב לזכור שהחיסון אומנם מכוון נגד חלבון בודד של הנגיף, אך מדובר בחלבון גדול מאוד, שמערכת החיסון מפתחת נוגדנים לכמה וכמה נקודות מפתח בו. לפיכך יידרשו שינויים משמעותיים מאוד בנגיף כדי לשבש לגמרי את יעילות החיסון נגדו. מה שכן עלול לקרות, ואת זה ראינו באומיקרון, זו ירידה ביעילות החיסון.