לפני כארבעה חודשים הגיחו מדרום אפריקה שלושה וריאנטים ממקור דומה אבל שונים זה מזה. שלושתם קיבלו את השם אומיקרון, אף על פי שיש הבדלים גנטיים גדולים ביניהם. למעשה, שני הדומיננטיים מביניהם – BA.1 שהדביק מיליוני אנשים בישראל בחורף הנוכחי, ו-BA.2 שמדביק במרץ בימים אלה את כל מי שהצליחו לחמוק מקודמו – שונים זה מזה יותר מחלק מהווריאנטים "הרשמיים". עיקר התחרות על הפצת התחלואה כיום היא בין שני הווריאנטים המאוד מידבקים האלה. מאחר שהשני מידבק קצת יותר, הוא הופך בהדרגה לווריאנט הדומיננטי בעולם.
נכון לעכשיו אין ראיות להדבקה חוזרת משמעותית של מחלימי תת-וריאנט אחד של אומיקרון בתת-וריאנט אחר, אבל אין מניעה שזה עוד ישתנה עם הזמן. רמז לכך שנכון לעכשיו המחלימים מוגנים למדי מהדבקה חוזרת בטווח הקצר אפשר לראות בבריטניה, שחוותה גלי תחלואה רחבי היקף בשני הווריאנטים ובמקביל הסירה את ההגבלות שהוטלו על תושביה. נכון לעכשיו התחלואה שם עברה את השיא ונמצאת במגמת ירידה. סביר להניח שכך יהיה גם אצלנו, בתקווה שהמחיר בנפש יהיה נמוך יותר מזה ששילמו תושבי הממלכה המאוחדת.
הווריאנט הבא
היות שהגל הנוכחי של האומיקרון מתקרב לסופו ברוב העולם, סימן השאלה הגדול הוא מה צופן בחובו הווריאנט הדומיננטי הבא שמתבשל בימים אלה אי שם. קשה מאוד להעריך מה יהיו מאפייניו. יכול להיות שגם הוא יהיה יותר מידבק ופחות מסוכן, אך יכול גם להיות שלא. מה שברור הוא שבהתחשב בכמות הנדבקים והחולים כיום בעולם, זוהי רק שאלה של זמן עד שיופיעו וריאנטים חדשים.
אחת האסטרטגיות שנקטו בהן להתמודדות עם וריאנטים חדשים, תחילה בישראל ואחריה במדינות נוספות, ושהניבה תוצאות סבירות, הייתה מתן מנת דחף נוספת (חיסון רביעי) של החיסון לאנשים בקבוצות סיכון. מנת הדחף הנוספת הקפיצה את רמות הנוגדנים בדם ושיפרה את ההגנה החיסונית של מקבליה ממחלה קשה ובמידה מסוימת גם מהדבקה. עבור מי שנמצאים בקבוצות סיכון התועלת הזאת הייתה משמעותית, ברמה שיכולה להבדיל בין חיים למוות של לא מעט אנשים. עבור שאר הציבור, הפער ברמת הסיכון עם מנת הדחף או בלעדיה כנראה נמוך הרבה יותר, ולכן ממליצים בארץ רק לקבוצות הללו לתגבר את החיסון שלהם במנה נוספת.
מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר השבוע את מתן מנת הדחף הנוספת לאנשים מעל גיל 50 על בסיס הנתונים שהגיעו מישראל. הפעם, בניגוד לעבר, לא ראו צורך לכנס לשם כך את ועדת המומחים החיצונית. נראה שאנחנו הולכים לכיוון של אישורים מהירים למנות החיסון הבאות, שכן הפרופיל הבטיחותי של החיסונים כבר ברור, וכל עיכוב במתן האישור עלול לעלות בחיי אדם.
בינתיים בגרמניה לא מחכים וכבר בוחנים את האפשרות לתת מנת דחף שלישית (חיסון חמישי) למדוכאי חיסון. במחקר שנעשה שם נבדקו, בין השאר, שבעים מטופלים מדוכאי חיסון שקיבלו בסך הכול חמש מנות חיסון. כצפוי, אצל חלקם לא היתה תגובה מספקת עקב מצבם הרפואי, אך אצל אלה שהגיבו לחיסון, רמות הנוגדנים בדמם עלו בכ-88 אחוז במצטבר. לא נצפו תופעות לוואי חריגות. לא ברור אם ומתי יהיה צורך בחיסון כזה, מפני שלא ידוע מה יהיו מאפייניו של הווריאנט הבא ומתי הוא יגיע, אבל טוב שיהיה בידינו בסיס מחקרי מינימלי לקבלת החלטה מושכלת.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
סעיף התיישנות
נכון למועד כתיבת שורות אלה אין עדיין מידע משמעותי חדש בנוגע לניסויים בחיסון המותאם לאומיקרון. לפני כמה שבועות התפרסם מחקר שנעשה על קופים, אשר לא מצא הבדלים משמעותיים בין ההגנה שהעניק חיסון מותאם לאומיקרון של חברת מודרנה לזו של מנת דחף רגילה. השבוע התפרסם מחקר נוסף, הפעם מניסויים בעכברים, שהראה כי לחיסון המותאם לאומיקרון היה רק יתרון קל במבחני נטרול בתנאי מעבדה – לא אפקט דרמטי. בהתחשב בקצב ההתקדמות של גלי התחלואה בקורונה, ולנוכח ההתמהמהות בפרסום ממצאי הניסויים הקליניים בחיסון המותאם לאומיקרון, יכול מאוד להיות שהחיסון המותאם כלל לא יהיה רלוונטי כשיובא בסופו של דבר לאישור.
בזירת התרופות נגד נגיף הקורונה, טיפול נוסף ירד השבוע מהמדפים. השבוע הורה מינהל המזון והתרופות בארצות הברית להפסיק את השימוש בטיפול מבוסס הנוגדנים של חברת GSK באזורים שבהם וריאנט BA.2 התבסס, עקב היעילות הנמוכה של התרופה נגד הווריאנט החדש. בכך הטיפול מצטרף לשורה של טיפולים מבוססי נוגדנים שאיבדו את יעילותם. בשל קצב השינויים הגבוה במאפייני הנגיף, ובמיוחד באזורים שבהם מתמקדים הנוגדנים, נראה ששיטת טיפולי הנוגדנים נגד קורונה הולכת וממצה את עצמה, מזל שיש כבר טיפולים יעילים אחרים.