על פי נתונים שנאספו באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נכון לעכשיו מתו מעל 676,000 אנשים בארה"ב כתוצאה מהקורונה. המספר הזה עובר את סך מקרי המוות שנרשמו כתוצאה מהשפעת הספרדית בשנים 1918-1919 ושעמדו על סך של 675,000 מקרים. נכון לעכשיו, מקרי המוות בארה"ב עולים על למעלה מ -1,900 ביום בממוצע, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת מארס. החורף עשוי להביא לזינוק חדש, כאשר המודל של אוניברסיטת וושינגטון מעריך כי 100,000 אמריקאים נוספים ימותו מ- COVID-19 עד ה -1 בינואר, מה שיביא את סך הארה"ב ל -776,000.
מקרי המוות בארה"ב מהווים בערך 14% מכמעט 4.7 מיליון הרוגים שדווחו ברחבי העולם במגיפה זו עד כה, למרות שאוכלוסיית המדינה מהווה רק כ -4.2% מהאוכלוסייה העולמית. מבחינה עולמית, מגפת השפעת בשנים 1918-1919 הרגה 50 מיליון קורבנות ברחבי העולם בתקופה שבה היה בעולם רבע מהאוכלוסייה שהוא עושה כעת. מקרי המוות העולמיים כתוצאה מ- COVID-19 עומדים כיום על יותר מ -4.6 מיליון.
במובנים רבים השפעת שהשתוללה בשנים 1918-1919 הייתה חמורה יותר. היא הרגה מבוגרים, צעירים ובריאים במספרים עצומים, היא הדביקה יותר מרבע מאוכלוסיית ארה"ב וגרמה בשנים האלו לתוחלת החיים הממוצעת לרדת ב-12 שנים. בנוסף, לא היה חיסון להאט את התפשטות המגיפה, ולא הייתה אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים חיידקיים משניים. וכמובן, העולם היה קטן בהרבה כך שבאופן יחסי, מקרי המוות היו משמעותיים בהרבה. עם זאת נגיף הקורונה עדיין עלול להפתיע לרעה, חלק גדול מהעולם אינו מחוסן והנוחות היחסית לנוע ברחבי העולם עלולה להחריף את המצב עוד יותר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הקורונה מול השפעת הספרדית
כמובן שאי אפשר להתייחס רק למספר הגולמי של מקרי המוות וישנם גורמים נוספים שמשקפים את רמת המסוכנות של המגפות השונות. ראשית, הכמות הכללית של האוכלוסייה והמספר היחסי של מקרי המוות. בשנת 1918 האוכלוסייה בארה"ב מנתה כ-105 מיליון איש, פחות משליש מ-333 מיליון שחיים בה כיום. גם הדמוגרפיה של מקרי המוות שונה. בשפעת הספרדית נפגעו הרבה יותר צעירים בגילאי 20 עד 40, בניגוד לשפעת הטיפוסית שמשפיעה יותר על קשישים.
מצד שני הטכנולוגיה לפני מאה שנה הייתה מצומצמת משמעותית ביחס להיום. בשנת 1918 לא היה חיסון למגיפה, לא היו כמעט כלים לעקוב אחרי המגיפה בזמן אמת כדי לעצור את ההתפשטות וגם לא הייתה בדיקה לאתר את הנגיף תוך כדי תנועה. המספרים שצוינו אי אז בתחילת המאה הקודמת חושבו בדיעבד על ידי חישוב מספר מקרי המוות העודפים ביחס לשנים קודמות.
This should not have happened.https://t.co/pcxQd46qEG
Wehave the tools in 2020-1 compared with 1918-9 to prevent fatalities, especially with vaccines that have reduced deaths (vs prior waves) by ~90% in many countries throughout the world pic.twitter.com/B2ugfHpfNW
עוד פלוס משמעותי היא העובדה שנגיף הקורונה משתנה בקצב איטי יותר מנגיפי שפעת, מה שהופך אותו ליעד יציב יותר לחיסון, אומרת אן מארי קמבל, פרופסור לאפידמיולוגיה באוניברסיטת וושינגטון. אז האם עדיין יש לנו סיכוי לא לנצח את 1918 בתואר המגפה הכי גרועה? "יש לנו הרבה יותר בקרת זיהומים, הרבה יותר יכולת לתמוך באנשים חולים. יש לנו רפואה מודרנית ", אמרה קימבל. "אבל יש לנו הרבה יותר אנשים והרבה יותר ניידות. הפחד הוא בסופו של דבר זן חדש שיעקוף את החיסונים".
ויש גם השוואות מעניינות שמוכיחות שמאה שנים קדימה לא בהכרח שינו את הטבע האנושי. בעיצומה של המגפה בשנת 1918, ראש עיריית פילדלפיה אמר כי ניתן לערוך מצעד שנתי פופולרי. בתוך פחות משבועיים יותר מ -1,000 תושבים מקומיים מתו. לעומת מדינת סנט לואיס שבה נאסרו התכנסויות פומביות, בתי ספר ותיאטראות נסגרו ומספר ההרוגים היה שמינית מזה של פילדלפיה.
במוקדם או במאוחר ההיסטוריה מראה שהמגיפות נעלמות או משתלבות איכשהו בחיים. הקצב שבו הדבר הזה יתרחש תלוי בכמות החיסונים ברחבי העולם - קצת פחות מ -64% מהאוכלוסייה האמריקאית קיבלה לפחות מנה אחת של החיסון, כאשר שיעורי המדינה נעים בין שיא של כ -77% בוורמונט ובמסצ'וסטס לשפל של כ -46% עד 49% באיידהו, וויומינג, וירג'יניה המערבית ומיסיסיפי. "אנו יודעים שכל המגיפות מגיעות לסיומן", אמר ד"ר ג'רמי בראון, מנהל מחקרי טיפול חירום במכונים הלאומיים לבריאות. "אבל הם יכולים לעשות דברים נוראים בזמן שהם משתוללים".
עוד ב-mako בריאות:
>>התגלה נוגדן עוצמתי שמנטרל את כל זני הקורונה
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
from 1918 during the flu pandemic. Best one: “Do not disregard the advice of a specialist just because you do not understand”. pic.twitter.com/ygMa9Qp3J9
שלושת הגלים של השפעת הספרדית
הגל הראשון - למרות שהיא ידועה כשפעת הספרדית, המקרים הראשונים של התפרצות השפעת בשנת 1918 היו דווקא בארה"ב. בתחילת מרץ 1918, (השנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה), דיווח חייל למרפאה בקנזס על חום ותסמינים אחרים דמויי שפעת. תוך מספר שעות, יותר ממאה חיילים אחרים דווחו גם הם על תסמינים דומים. הצנזורה בזמן המלחמה גרמה לכך שהתקשורת האמריקאית והאירופאית לא הורשתה לדווח על ההתפרצויות. ספרד, לעומת זאת, הייתה נייטרלית בעימות. עיתוני המדינה דיווחו על המחלה והיא נודעה עד מהרה בשם שפעת ספרד.
אולם ההתפרצות המוקדמת הזו לא הייתה חמורה במיוחד. רוב האנשים התאוששו בתוך ימים. בסתיו של שנת 1918 התחיל גל שני קטלני הרבה יותר. באוקטובר בלבד, הגל השני הרג כ -195,000 אמריקאים - יותר מכלל ההרוגים הצבאיים האמריקאים במלחמת העולם הראשונה. הגל השני התמקד בעיקר בצעירים בגילאים 20-40.
בסוף 1918 ערים רבות בארה"ב, הצליחו לדכא את הגל השני של המגיפה בעזרת אמצעי ריחוק חברתי. אך בינואר 1919 הגיע הגל השלישי והאחרון של מגפת השפעת, ולמרות שאכזריות המחלה פחתה בגל השלישי שלה, היא עדיין הצליחה לגרום נזק ניכר.
100 שנים אחרי. מה השתנה?
המגפה הסתיימה בערך באותה תקופה שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה - "במבט לאחור על המאה הקודמת, אנו יכולים לראות כי 'המלחמה לסיום כל המלחמות', למעשה לא סיימה את המלחמות, וכי המגיפה הקטלנית ביותר לא הסתיימה במגיפות קטלניות", סיכם אנתוני פאוסי מהמכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות במאמר שפורסם בכתב העת האמריקאי לבריאות הציבור. "מאה שנה מאוחר יותר, מלחמות טרגיות ומגיפות טרגיות עדיין מתרחשות, ואנחנו עדיין מתקשים להתמודד איתן".