דווקא כשהיה נדמה שהדברים מתקדמים בכיוון הנכון, כשהעולם המערבי נפתח בהדרגה והתחלואה במדינות מחוסנות פחתה, הגיע וריאנט דלתא וטרף את הקלפים. הנגיף, שבמקור כונה הווריאנט ההודי, הדביק עד כה מיליוני בני אדם והרג מאות אלפים לפי הנתונים הרשמיים – בפועל מדובר כנראה בהרבה יותר. לאחרונה הגיע העולם ל-200 מיליון מאומתים מפרוץ המגפה. הזמן שנדרש להגיע מ-100 מיליון ל-200 מיליון היה מחצית מהזמן שלקח להגיע ל-100 המיליון הראשונים.
במהלך האביב הווריאנט המידבק במיוחד התפשט מהודו למדינות נוספות, בהן ישראל, ומהן לעולם כולו. הדיווחים המטרידים הראשונים הגיעו ממדינות שחיסנו חלק ניכר מאוכלוסייתן בחיסונים הסיניים השנויים במחלוקת, כגון איחוד האמירויות, איי סיישל, צ'ילה ומונגוליה, ונמצאו בהן יותר ויותר מחוסנים שנדבקו. בהמשך התחילו להופיע מקרים דומים גם במדינות שהשתמשו בחיסונים מערביים כמו אלה של החברות פייזר, מודרנה ואסטרה-זניקה. כשבחודש מאי החל מספר החולים המאומתים לטפס מחדש גם בבריטניה, כבר היה ברור שיש כאן בעיה.
לפי ההערכות הנוכחיות, יעילות ההגנה שהחיסונים נותנים מהדבקה או ממחלה תסמינית פחתה באופן משמעותי מול הווריאנט החדש והתוקפני. לפי ההערכות המחמירות היעילות שלהם ירדה לכ-40 אחוז, וההערכות המתירניות מדברות עדיין על 88 אחוז. המספר האמיתי נמצא כנראה אי שם בין שני האומדנים. הבשורות הטובות הן שהחיסון עדיין מגן היטב מתחלואה קשה, דבר שמשתקף היטב בגרפים של בריטניה וישראל. בשיא הגל הנוכחי בבריטניה מספר המתים היה נמוך פי עשרה לעומת הגל הקודם בינואר, לפני שהושלם מבצע החיסונים.
בבריטניה קורה כעת תהליך מעניין. לפני שבועיים בערך, כשגל התחלואה היה בשיאו, הוחלט לפתוח את המשק ולבטל את כל ההגבלות על הציבור, בצעד שנוי במחלוקת. בניגוד לצפוי התחלואה בבריטניה יורדת ומתקבלת התחושה שהשילוב בין שיעור התחסנות גבוה (70 קיבלו מנה אחת לפחות ו-58 אחוז חוסנו פעמיים) וכ-4.5 מיליון מחלימים ידועים – כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה – ובפועל כנראה הרבה יותר, ייתכן שהממלכה המאוחדת מתקרבת יותר ויותר לחסינות העדר המיוחלת, למרות הפריצות בהגנה של החיסון. נאחל לבריטים שהנגיף לא יחזור וינחית עליהם מהלומה נוספת, כפי שעשה שוב ושוב בשנה וחצי האחרונות.
בינתיים בישראל
אצלנו המצב שונה מאוד. התחלואה בישראל עולה ולא מראה סימנים של עצירה. יכול להיות שזה קשור לשיעור ההתחסנות הנמוך יותר עקב אחוז הילדים הגבוה באוכלוסייה, או בגלל פרוטוקול ההתחסנות השונה, שכן בבריטניה חיכו עד שלושה חודשים בין המנה הראשונה לשנייה. יכול להיות שזה פשוט כי ישראל נפגעה פחות בגלים הקודמים. על כל פנים, נראה שמדיניות ה"נחכה ויהיה בסדר" לא עובדת, וכבר מתחילים להישמע דיבורים על סגר בחגים.
אם לא די בזה, לאחרונה זוהתה פריצה בחסינות של מבוגרים מחוסנים מעל גיל 60, שכזכור היו בין הראשונים שחוסנו. ייתכן שהתופעה קשורה לדעיכת הזיכרון החיסוני, שהתרחשה במקביל להופעתו של נגיף הרבה יותר מידבק מקודמיו. אפשרות אחרת היא שווריאנט דלתא שונה מעט מהווריאנטים שקדמו לו ולכן מצליח לחמוק חלקית מההגנה שמעניק החיסון.
בניסיון להתמודד עם הפריצה הזאת החלו השבוע לחסן בישראל קשישים במנה שלישית. אנחנו המדינה הראשונה שנותנת מנה שלישית של חיסון מערבי, ומדינות רבות צופות בנו בסקרנות לראות את תוצאות המהלך. עד כה חוסנו כ-260 אלף מבוגרים במנה שלישית, ונותרו עוד למעלה ממיליון.
מי שעוקב בדאגה אחר ההתחסנות במנה שלישית הוא ארגון הבריאות העולמי, שהפציר השבוע במדינות המערביות להימנע מחיסון אזרחיהן במנה שלישית, כדי לשמור כמה שיותר חיסונים למדינות שמתקשות להשיגם, בתקווה להגיע לעשרה אחוזי התחסנות בעולם כולו בסביבות ספטמבר.
התגובה מהצרכנית הגדולה ביותר של מנות חיסון מערביות בחצי שנה האחרונה, ארצות הברית, לא איחרה להגיע. במסיבת עיתונאים הודיעה דוברת הבית הלבן שארצות הברית שוקלת לתת מנה שלישית אם יתברר שיש בכך צורך, ושזה לא יבוא על חשבון תרומת מנות חיסון למדינות מתפתחות. זה גם המקום להזכיר שהמגפה העולמית לא תיעצר עד שחלק ניכר מאוכלוסיית העולם יחוסן או יידבק ויחלים.
בתוך כך, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) הודיע כי בכוונתו לבחון בתחילת החודש את האפשרות לתת אישור קבוע לחיסונים נגד נגיף הקורונה במקום אישור החירום שניתן בדצמבר האחרון. התקווה היא שהצעד יגביר את אמון הציבור בחיסון ויעודד עוד הססני חיסונים להגן על עצמם מהמחלה.
בינתיים התחלואה בווריאנט דלתא עולה גם בארצות הברית. במדינות בתוכה ששיעור ההתחסנות בהן נמוך יחסית מתחילים לראות מחדש מחזות שכבר קיווינו לשכוח. חשוב להדגיש שעיקר הנפגעים שם הם אנשים שלא התחסנו, מה שרק ממחיש כמה רע היה מצבנו אלמלא החיסונים. ועדיין, אחד מבתי החולים בלואיזיאנה הגיע השבוע לאי ספיקה, בעיקר בגלל ריבוי הנדבקים בקרב אנשי הצוות.
מחקרים חדשים
השבוע התפרסמו כמה מחקרים שמאירים נקודות מעניינות על וריאנט דלתא ועל תפקוד החיסון מולו. מחקר של מכבי שירותי בריאות בישראל הראה שנערים בני 15-12 שחוסנו לאחרונה מוגנים מהדבקה בווריאנט בשיעור דומה לזה שראינו בחורף מול הווריאנטים האחרים. (כ-95 אחוז). מחקר אחר הראה שהעומס הנגיפי אצל מחוסנים צונח מהר יותר בהשוואה ללא מחוסנים, הנתון הזה מצטרף לעדויות של רופאים על כך שמחוסנים שחלו קשה משתחררים מבית החולים מהר יותר מלא מחוסנים באותו מצב, ולמחקר מבית החולים שיבא שהראה שאצל אנשי צוות רפואי מחוסנים שנדבקו, רמת הנוגדנים המנטרלים בדמם השפיעה על חומרת המחלה. המחקר נעשה על הדבקות בווריאנט אלפא, אך יש סבירות גבוהה שהדבר נכון גם לגבי וריאנט דלתא.
מחקר אחרון ומסקרן עוסק במניעת הדבקה בתוך משפחות. אחת הדרכים היעילות ביותר להידבק בקורונה היא להיות במשק בית אחד עם בן משפחה חולה. מחקר חדש הראה שטיפול בקוקטייל נוגדנים של חברת רג'נרון (Regeneron) מקטין משמעותית, פי שלושה בערך, את הסיכון להידבק בקורונה מבן משפחה קרוב ולחלות.
טיפולים כאלה משמשים לרוב למניעת הידרדרות במצבם של אנשים שכבר נדבקו, כפי שנעשה לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ כשהוא נדבק בקורונה. כעת זו הפעם הראשונה שמדגימים את היכולת של הטיפול גם למנוע הדבקה. עם זאת, יש לזכור שגם אם הוא יאושר מדובר בטיפול לא זול, כך שספק רב אם הוא יהיה נגיש לכול.
