האם סוף המגפה קרוב משחשבנו? לפי הדברים פרופסור יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, התשובה היא כן. "מתברר ששיא ההתפשטות כבר מאחורינו זה כשבוע, וככל הנראה היא תדעך כמעט לגמרי בתוך שבועיים בערך", כותב פרופ' יצחק בן ישראל.
את הנתונים שאסף יחד עם עמיתיו רוני (אהרון) יפרח ופרופ' צבי ציגלר מהטכניון הוא מפרסם במאמר. המידע מבוסס לדבריו על השוואה למדינות אחרות - בכולן לדבריו, הנתונים מצביעים על אותה המגמה: לאחר שיא התחלואה שמתרחשת בסביבות היום ה-40, מגפת הקורונה דועכת והמספרים מתמתנים.
"למרבה ההפתעה, נתוני הגרף דומים גם במדינות שנקטו סגר חמור, כולל שיתוק המשק, וגם במדינות שהמשיכו בחיים הרגילים", מציין הפרופ', ומסביר כי הנתונים מצביעים על כך שניתן לבטל תוך מספר ימים מועט את מדיניות הסגר, ולהחליפה במדיניות של ריחוק חברתי מתון.
"מהגרף הבא עולה כי תוספת החולים ליום שהגיעה לשיא (סביב היום ה-41) לכ-700 חולים נוספים ביום, החלה מאז לדעוך".
פרופ' בן ישראל מציין כי התופעה ניתנת להדגמה באופן יוצא מן הכלל כמעט בכל מדינה שבה יש נתונים. כך למשל הוא מציג גרף של נתונים בארה"ב: "המספרים גדולים יותר (בארה"ב יש כ-330 מיליון איש!) אבל תופעת הירידה ברורה".
פרופ' בן ישראל, מניין התובנות האלה?
"אני אמנם לא איש מדע, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם – יש פה תבנית קבועה: אחרי 6 שבועות הגרף מתחיל לרדת ורואים מגמת דעיכה של המגפה".
מה ההסבר לכך לדעתך?
"אין לי הסבר. ישנן כל מיני ספקולציות: אולי זה קשור לאקלים, אולי לווירוס יש מחזור חיים משלו".
אז למעשה, לפי הקביעה שלך, אין הצדקה משמעותית לאסטרטגיה של סגר?
"נכון. אני חושב שזו היסטריה המונית. אין לי שום דרך אחרת לתאר את זה. 4,500 אנשים מתים בכל שנה משפעת בישראל בשל סיבוכים, אז סוגרים בגלל זה את המדינה? לא. אני לא רואה סיבה שיעשו את זה בגלל מגפה שכרוכה בסיכון נמוך יותר".
אבל ראינו מה קרה במדינות כמו איטליה שלא הקפידו על סגר הדוק מהרגע הראשון – קריסה טוטאלית של מערכת הבריאות ומאות מתים מדי יום.
"למערכת הבריאות באיטליה יש בעיות משלה, זה לא קשור לקורונה. גם ב-2017 היא קרסה בגלל שפעת".
בקיצור, אין מה לדאוג ומחר הכל יהיה בסדר?
"אף פעם אי אפשר לדעת. אולי יהיה וירוס אחר, יותר קטלני. לגבי הקורונה אני חושב שנראה דעיכה ואם נשמור על ריחוק חברתי – כן, יהיה בסדר. אם לא היינו משלמים מחיר כלכלי עצום לא היתה פה שאלה, אבל אני חושב שלא סוגרים מדינה שלמה כשרוב האוכלוסייה לא נמצאת בסיכון גבוה".
עוד על נגיף הקורונה:
>> בהולנד מצאו סימן אזהרה מקדים נוסף לקורונה
>> כנראה זו הסיבה שגברים מתים יותר מקורונה
>> מחקר חדש: נגיף הקורונה מסוגל להישאר באוויר
עמותת מדעת: "דברים מקוממים ומטעים"
ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", מכנה את המסקנות של פרופ' בן ישראל "דברים מטעים ומקוממים":
"נתחיל מהעובדה שהגרפים שמוצגים כרגע לציבור בכל יום הם אינם מהווים מדד אמין, שבאמת יכול לספק אינדיקציה לגבי מצב החולים בישראל. הרי אי אפשר לדעת כמה חולים באמת יש היום בישראל או בעולם – חלק מהחולים הם א-סימפטומטים וחלקם בכלל אינם מדווחים כיוון שהם נחשבים 'מקרים קלים' ומעדיפים להישאר בבית. לכן אין פה באמת נתון בסיסי שאפשר להישען עליו.
"נוסף לכך, חשוב לדעת שכל מדינה מנהלת את מדיניות הבדיקות בצורה שונה, ולכן לא נכון להשוות את מספר המאובחנים בארץ לעומת מדינות אחרות. יש מדינות שבודקות רק חולים שמראים תסמיני כמו ישראל, ומנגד מדינות כמו איסלנד שבודקות את כולם, או דרום קוריאה שבודקת אזורים מסוימים. לכן מדד ההשוואה אינו נכון. אם הפרופ' היה מדבר על ירידה במספר המתים או במספר החולים הקשים, היה אפשר להתייחס למידע ברצינות. כרגע הגרפים שהוא מציג אינם מעידים על דבר.
"מעבר לכך, אני חייב לציין שאני פשוט נחרד כשמישהו מדבר כרגע על תרחישי יציאה. צריך להבין שיש לכך השלכות חמורות על בריאות הציבור. אנחנו עדיין לא שם. מספיק להעיף מבט לכיוון אנגליה ולהבין מהי קטסטרופה: אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה לו היינו מוותרים על סגר. בואו נדמיין לרגע מה יקרה אם נניח מחר משרד הבריאות יחליט להשאיר את האוכלוסייה שבסיכון בבית ויתיר לשאר האוכלוסייה לחזור לשגרה: נניח שרק אחוז אחד מכלל האנשים הבריאים יגיבו קשה לקורונה ויתאשפזו במצב קשה – מדובר במאות אלפי חולים בו זמנית. אף מערכת בריאות לא תוכל לעמוד בכל כך הרבה מכונות הנשמה, אנשי צוות ומיטות – אחוזי התמותה במקרה הזה יהיו גבוהים מאוד.
"עד כמה שזה נשמע מפתה להיכנס לספקולציות אופטימיות, אני מציע לתת לאנשים שזה התחום שלהם לקבל את ההחלטות הנכונות, ובינתיים לקחת נשימה עמוקה. עצם השיח על תרחישי יציאה מהסגר וההקלות הצפויות גורם לאנשים להקל ראש, לא להקפיד על ריחוק פיזי, ואם זה ימשיך כך, נפסיד את כל ההישגים שהשגנו במניעת התפשטות המגפה".
נטע סופר צור מ"מדעת" מוסיפה: "הסיבה היחידה שיש ירידה בקצב ההתפשטות היא סגר. במדינות שבהן הסקר ננקט מאוחר מדי גם רואים ירידה עכשיו, אבל גם זה אחרי שבועיים לפחות של סגר ומגבלות כאלה או אחרות. יציאה מוקדמת מדי לשגרה עלולה לגרום לעלייה מחודשת בקצב ההדבקה ומאוד מסוכן לאבד שליטה פה".
מכון דוידסון: חסר ביסוס מדעי מספיק
לפי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ישנן שתי סיבות עיקריות להתמתנות הגרף: הראשונה: הסיכוי של חשיפה להפוך להידבקות הולך וקטן ככל שיש יותר חולים, שכן אנשים חולים לא נדבקים, וכנראה גם אנשים שהחלימו מוגנים מהמחלה.
השנייה: מספר האנשים שנחשפים לאדם חולה פוחת והולך ככל שמשטר הבידוד החברתי יעיל יותר. כמו כן, הם מציינים כי הנגיף עצמו יכול להיחלש, למשל עם שינויי מזג האוויר.
לגבי ניתוחו של פרופ' בן ישראל, טענו במכון דוידסון "כי הוא חסר ביסוס מדעי מספיק מכדי שנוכל להתייחס".