בשבוע שעבר דיווחנו על החזרת החיסון של אסטרה-זניקה לשימוש במדינות האיחוד האירופי לאחר שעלה חשד לתופעת לוואי נדירה של קרישי דם, אך הצרות לא מרפות מהחברה השוודית-בריטית. השבוע גרמניה עצרה את השימוש בחיסון מתחת לגיל 60, בשל חשש מאותה תופעה. גם דנמרק נוקטת מדיניות דומה ומשהה את השימוש בחיסון לשלושה שבועות נוספים. יש האומרים כי מדובר בזהירות יתר בפני תופעת לוואי נדירה שלא ברור אם היא קשורה לחיסון, בעוד שנזקי המחלה ברורים וניתנים לכימות היטב.
בשל התחלואה הגואה בהודו, החליטה הממשלה להטיל מגבלות על ייצוא החיסון המיוצר במדינה ומיועד לפרויקט חלוקת החיסונים הבינלאומי COVAX. באופן טבעי ממשלת הודו מעדיפה את "עניי עירה" ומי שעלולות להיפגע מההחלטה הזאת הן מדינות מתפתחות שהיו אמורות לקבל את החיסון. במקביל ממשלת איטליה הודיעה שלא עמדה ביעד היומרני שהציב האיחוד האירופי של חיסון 80 אחוז מתושבי האיחוד מעל גיל 80 עד סוף חודש מרץ, ועם הקשיים הרגולטורים שחלק מהמדינות מציבות לחיסונים מסוימים סביר להניח שהיא לא היחידה. עד כה חוסנו באיחוד האירופי 11 אחוז מהאוכלוסייה הכללית לפחות במנה אחת, אך שיעור ההתחסנות אינו אחיד בכל המדינות: בעוד שבהונגריה הגיעו ל-14 אחוזים ובסרביה מתקרבים ל-17 אחוזים, במדינות אחרות מדשדשים סביב שמונה אחוזים ואף פחות מכך.
בארה"ב, שהציבה יעד משלה להנגיש חיסונים לכל אזרח עד חודש מאי, מבצע החיסונים ממשיך להתקדם במרץ עם קרוב ל-3 מיליון מנות ביום והיא נושקת ל-30 אחוזי התחסנות לפחות במנה אחת. עם זאת טעות אנוש במפעל חיסונים חדש בבולטימור הביאה לבדיקה מחדש של 15 מיליון מנות, והן יושמדו אם יימצא שאינן תקינות. המפעל היה בשלב הבחינה לקראת קבלת אישור לייצר חיסונים, והתקלה עלולה לגרום לא רק לפיגור בייצור, אלא גם לעיכוב האישור למפעל.
הצלחה בקרב הנוער
ביום רביעי פרסמה חברת פייזר נתונים ראשוניים מהניסוי הקליני בבני נוער (בני 15-12). בניסוי השתתפו 2,260 בני נוער, כמחציתם בקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו). בניסוי נמדדו בטיחות ויעילות החיסון ובמהלכו נדבקו בקורונה 18 מהמשתתפים ‒ כולם בקבוצת הביקורת. בנוסף נמדדו רמות נוגדנים גבוהות בקבוצת הניסוי ולא זוהו תופעות לוואי שונות מאלו של קבוצת הגיל 25-16. חברת פייזר הצהירה כי נמדדה יעילות של 100 אחוז לחיסון, אך חשוב להדגיש שבגלל שהניסוי נערך בקבוצה קטנה יחסית, יכול מאוד להיות שרמת היעילות מעט נמוכה יותר.
משמעות התוצאות היא שככל הנראה החיסון מתנהג באותה הצורה אצל בני נוער כמו אצל מבוגרים וכעת חברת פייזר צפויה לפנות ל-FDA בבקשה לאישור השימוש בחיסון מגיל 12. חשוב להדגיש שאלו לא התוצאות המלאות, אלא הודעה לעיתונות שבה מוצגות התוצאות כפי שהחברה בוחרת להציג אותן. נצטרך לחכות בסבלנות עד שיגישו את התיק ל-FDA או עד שיפרסמו מאמר בכתב עת מדעי לפני שנוכל לבחון אותן בצורה ביקורתית. נושא חיסון בני הנוער מעלה לא מעט חששות אצל הרבה אנשים. התחלואה אצל ילדים ונוער לרוב קלה, ואף נטולת תסמינים, ורבים תוהים אם בכלל יש טעם לחסן אותם.
חשוב לזכור כי הדרך היחידה למנוע מהתחלואה להתפשט היא חיסון של אחוז גבוה מהאוכלוסייה, ובהרבה מדינות, בהן ישראל, אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה הם צעירים. כפי שראינו בחודשים האחרונים כשהתחלואה גבוהה מופיעים וריאנטים שונים שלפעמים מתנהגים שונה ולעיתים מדבקים יותר בקרב צעירים, מגבירים את ההדבקה אצל מחלימים, ואולי גם אצל מחוסנים. שיקול נוסף הוא העניין שמדובר במחלה חדשה שאנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח שלה. כבר היום אנחנו נתקלים בתופעת ה-long COVID, שבה תסמיני המחלה נמשכים זמן רב מאוד, גם אצל צעירים. לא סביר שנחזור לתמונות שראינו בשנה שעברה של שיעור גבוה של תחלואה קשה, אבל חשוב לא להיות שאננים, זה עוד לא נגמר.
התפרסמו היום (חמישי) תוצאות של מחקר מעקב אחר מתנדבי הניסויים הקליניים עם כמה ממצאים מעניינים. יעילות החיסון התעדכנה ל-91% (בדומה לתוצאות עולם אמיתי), החיסון נותר יעיל גם אחרי חצי שנה והכי מעניין, בקבוצה קטנה של 800 נסיינים בדרום אפריקה, לא זוהו הדבקות בקבוצת הניסוי, בעוד שבקבוצת הביקורת זוהו תשעה מקרים מה שמרמז שהחיסון מגן גם מהווריאנט הדרום אפריקאי. עדיין צריך לחכות לתוצאות נוספות מדרום אפריקה אבל הכיוון נראה טוב.
עוד ב-mako בריאות:
>> אוהבים תרד? יש משהו שאתם צריכים לדעת
>> מחקר מצא יתרון נוסף לחיסון הקורונה
>> יש לכם טעם מוזר בפה? זו עלולה להיות הסיבה
כותרות ומשמעותן
אחת השאלות שעוסקים בה לא מעט בעולם היא יעילות החיסונים הסינים והרוסים. אמנם התוצאות של חלק מהניסויים הקליניים שלהם התפרסמו אבל נתוני "עולם אמיתי" עדיין חסרים. צ'ילה, למשל, מתחסנת בעיקר בחיסונים הסיניים, קאנסינו וסינוואק. בשני המקרים מדובר בחיסון בנגיף "מומת" ‒ כלומר נגיפים שעברו תהליך כימי שמונע מהם להדביק ולהתרבות אבל שומר על המבנה שלהם. זו שיטה קלאסית ונפוצה מאוד בחיסוני הילדות כמו למשל החיסון נגד פוליו.
בצ'ילה כ-35 אחוז מהאוכלוסייה קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון, ועכשיו הם נמצאים באזור הדמדומים שבו היינו בתחילת חודש פברואר, כאשר מצפים לראות ירידה בתחלואה והיא מבוששת לבוא. חשוב לזכור שצ'ילה נפגעה קשה מהווריאנט הברזילאי, שמגלה חמקנות מסוימת מחלק מהחיסונים וגם מדביק מחלימים. סיבה אפשרית נוספת לעיכובה של הירידה בתחלואה היא תחושת שאננות לאחר החיסון, שמובילה לאי הקפדה על ההנחיות. על כל פנים, צ'ילה היא מדינת המבחן של החיסונים הסיניים ובשבועות הקרובים נראה איך הם עומדים במבחן בעולם האמיתי, ללא הצנזורה הסינית.
בישראל פורסמו השבוע דיווחים על שני מחקרים: האחד על ירידה חדה ברמת הנוגדנים בבדיקות סרולוגיות אצל מחוסנים חודשים מספר לאחר החיסון, והאחר על וריאנט ישראלי חדש. שני המחקרים עוררו מהומה רבה על מאומה. במחקר הנוגדנים, שמידע עליו לא פורסם כמחקר מסודר, אכן זוהתה ירידה בשיעור הנוגדנים, תופעה טבעית שלא בהכרח מעידה על ירידה בהגנה החיסונית. אך מה שצוין רק בחלק מהכתבות היה שירידה משמעותית זוהתה רק אצל שני מחוסנים מתוך 2,500 שנבדקו, פחות מ-0.1 אחוז כך שזה בהחלט היוצא מן הכלל. במחקר הווריאנטים זוהה כבר בחודש יולי 2020 וריאנט ייחודי בישראל, הוא זוהה שוב באוקטובר בדגימות ביוב, אך לא נראה שהוא התפשט בצורה משמעותית או איתגר את החיסון. שני המחקרים חשובים וראויים, אבל כשנתקלים בכותרת מפחידה באתרי החדשות, כדאי לבדוק אם היא אכן משקפת את המחקר.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ה' (01.04.2021) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.