המספרים הגבוהים של ישראלים שנדבקו בקורונה והעובדה שבישראל הוחלט לבטל בקרוב את התו הירוק ועל חזרה כמעט מלאה לשגרה, מחזירים בימים האחרונים את הדיון לגבי הרלוונטיות של חסינות עדר אל מול נגיף הקורונה. המומחים טוענים כי המושג שהיה נכון לתחילת המגיפה, מול זן הדלתא, כבר אינו רלוונטי יותר בשל זן האומיקרון.
על פי הנתוניפ הרשמיים של משרד הבריאות נכון להיום, 3,540,640 ישראלים התגלו כמאומתים לקורונה. בחלוקה לגלים מדובר בכ-17 אלף מאומתים בגל הראשון, כ-303 אלף בגל השני, כ-518 אלף בגל השלישי, כ-513 אלף בגל הרביעי ובגל החמישי 2.18 מיליון ישראלים התגלו כמאומתים לנגיף הקורונה. כלומר, 38.4 אחוז מהישראלים נדבקו בקורונה באופן רשמי, כאשר כל ההערכות מדברות על מספרים גבוהים בהרבה בשטח.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"הווריאנט החדש מדביק אנשים פעם שנייה"
חיסון העדר באוכלוסייה מחושב על פי נוסחה מתמטית שהמשתנים שלה כוללים בין היתר את רמת ההדבקה של הנגיף וכמה אנשים נדבקים ממפיץ אחד כאשר זה כידוע משתנה מווריאנט לווריאנט. המדענים מעריכים כי חסינות העדר תגיע רק אחרי ש-70 עד 90 אחוזים מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים או נדבקים.
רק שבחודשים האחרונים נכנס למשוואה זן האומיקרון שטרף את הקלפים ושינה את חוקי המשחק. "אין כרגע מושג של חסינות עדר אל מול נגיף הקורונה, בדגש על האומיקרון", אומר פרופ' גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, בשיחה עם mako בריאות. הסיבה לדבריו, היא ש"המחלה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום עם הווריאנט החדש מדביקה אנשים פעם שנייה". מחוסנים ומחלימים בישראל הגיעו למספר שהיה אמור להעניק חיסון עדר, אולם פרופ' גרוטו מסביר ש"גם חיסון, כפי שאנחנו כבר יודעים לא מגן מפני הדבקה נוספת ולכן המושג הזה פשוט לא קיים, נכון למספרים ולמשתנים כפי שאנחנו מכירים אותם נכון לרגע זה".
דברים דומים אומר לנו גם פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנהל בית החולים איכילוב וחבר במטה המקצועי של הממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל. "אין משמעות לחיסוניות עדר בגלל דעיכת החיסון", מסביר פרופ' ברבש ומוסיף גם הוא ש: "זה נכון גם בהיבט של ההדבקות מכיוון שגם מחלימים מתגלים כמאומתים לנגיף. המושג הזה לא רלוונטי כרגע לפחות מכמה סיבות, כאמור דעיכת החיסון, הווריאנטים החדשים וגם זה שיש לנו אוכלוסיית ילדים שאינה מחוסנים".
פרופ' ברבש מוסיף כי: "אני חושב שיש בכל זאת עלייה ברמת החיסוניות של האוכלוסייה בעקבות ההדבקה הזו ולכן לדעתי אנחנו נראה פחות מחלה קשה אצל מי שנדבקו בנגיף ויש להם חיסון תקף".
"להשקיע משאבים מיוחדים ללונג קוביד"
גם אם בישראל כן יגיעו לחסינות העדר, כלל לא בטוח שהדרך לשם תהיה רצויה. מנכ"ל משרד הבריאות הזהיר כי "המחיר של זה יהיה כבד. חסינות עדר תגיע אחרי הדבקות במספר גבוה מאוד והמשמעות של זה היא שתהיה תחלואה קשה במספרים גבוהים. אנחנו לא רוצים להגיע לחסינות עדר מהדבקות, אנחנו רוצים להגיע לשם ממספר גבוה של מתחסנים. וכדי שזה יקרה המספר צריך להיות ממש גבוה". נכון להיום עדיין לא התקבל אישור לחסן ילדים מתחת לגיל 5.
לאור הנתון העצום של הנדבקים בישראל, כמו גם במדינות העולם, שאלנו את פרופ' גרוטו האם מערכת הבריאות תמצא את עצמה מתמודדת עם גל של חולים ומאושפזים בשל מה שמוכר כיום כתופעת הלונג קוביד. גרוטו אומר שאכן יש פה צפי לבעיה עתידית שעל המדינה להתייחס אליה כבר עכשיו. לדבריו, "אני מניח שלגבי לונג קוביד צריך להשקיע משאבים מיוחדים לשיקום שכרגע הם חסרים מאוד. זה בהחלט משהו שצריך לחשוב עליו ולפתח".