במדיה החברתית, בשידורי הטלוויזיה ובכל זירה תקשורתית: אם נתקלתם לאחרונה בוויכוחים סוערים בהקשר חיסוני הקורונה, זה פשוט מפני שיש אינספור כאלה. לכאורה, נראה שיש פה מקום לדיון מכובד ולגיטימי, כאשר משני צידי המתרס ניצבות עמדות ברורות: מהצד האחד - כאלה שבחרו להתחסן לאחר שהבינו שהחיסונים הם הכלי העיקרי (אולי היחידי) שעומד לרשות האנושות על מנת להתמודד עם מגפה שכבר הרגה מיליונים ברחבי העולם; מהצד השני – כאלה שמביעים התנגדות או חשש מפני העובדה שהחיסון לא צבר מספיק קילומטרז'.
אף שעניין הדיון עצמו לא באמת מפתיע, לא בטוח שהיינו מצפים לראות כאלה התנגחויות ואמוציות. חלק ממתנגדי החיסון שעמם שוחחנו טענו שהם מתקשים להבין מדוע בעצם כל כך דחוף לאלה שמצדדים בו לכפות גם עליהם את דעתם. "אני באמת לא מבינה מהעניין", אומרת אדווה מאזור הצפון שמתנגדת לחיסון. "אם מי שמתחסן באמת מוגן – מה אכפת לו שאנשים כמוני שבחרו לא להתחסן יתחסנו? מעולם לא התנגדתי לחיסונים אבל מדובר בחיסון חדש ואני חושבת שמותר וצריך להביע ספק".
אז למה זה באמת כל כך דחוף לנו לנסות לשכנע את מי שמתנגד לחיסון לעבור עמדה? האם זה מפני שכבר שבענו מוויכוחים קודמים על נחיצות חיסוני השגרה או אולי מדובר פה במשהו גדול ומהותי יותר?
"עומס על בתי החולים וסיכון מוגבר למוטציות חדשות"
ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי מנסה לשים את האצבע על הנקודות שמניעות אותנו להשפיע על אנשים אחרים בסביבתנו לגשת להתחסן: "ישנן סיבות רבות שגורמות לנו לנסות להשפיע בנושא. ראשית, בטווח הקצר תמיד קיים סיכוי קטן שהחיסון פשוט לא יעבוד. נכון, זה אמנם לא קורה הרבה, אבל בערך 5 אחוז מאלה שמתחסנים לא ייהנו מההגנה של החיסון, וכשמדובר במספרים גדולים זה בהחלט לא מעט אנשים. מעבר לכך, תמיד צריך לזכור שישנם כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבות כאלה ואחרות, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד.
"בטווח הבינוני, המשך תחלואה רחבה ימשיך לייצר עומס על בתי החולים, ולכן אם נצטרך טיפול כלשהו בעתיד, גם כזה שלא קשור לקורונה, ייתכן שלא נוכל לקבל אותו, רק בגלל העומס או מפני שהסבו מחלקה אחרת לטיפול בחולי קורונה.
"תחלואה גבוהה מעלה את הסיכון להיווצרות מוטציות חדשות, כפי שראינו בדרום אפריקה, באנגליה, בארה"ב ובברזיל. ככל שיותר אנשים יתחסנו נראה ירידה בנוכחות הווירוס – ובאופן טבעי, כשהוא פחות נוכח הוא גם פחות מתפשט. הופעה של עוד ועוד מוטציות מעמידה בסיכון את יעילות החיסון, מה שבסופו של דבר יעמיד בסיכון גם את מי שמתחסן"
"גם בטווח הארוך יש לנו סיבה לדאגה, משום שתחלואה גבוהה מעלה את הסיכון להיווצרות מוטציות חדשות, כפי שראינו שקרה בדרום אפריקה, באנגליה, בארה"ב ובברזיל למשל. ככל שיותר אנשים יתחסנו נראה ירידה בנוכחות של הווירוס – ובאופן טבעי, כשהוא פחות נוכח הוא גם פחות מתפשט. חשוב להבין שהופעה של עוד ועוד מוטציות מעמידה בסיכון את יעילות החיסון, מה שבסופו של דבר יעמיד בסיכון גם את מי שמתחסן. וכמו שנוכחנו לראות – מוטציה יכולה לשנות את אופיו של הנגיף ולהפוך אותו למידבק יותר ולעיתים אף לאלים יותר".
מה לגבי הסברה שבכל מקרה לא נגיע לחסינות עדר, הרי גם ככה ילדים אינם יכולים להתחסן?
"המטרה היא בגדול לחיות לצד הקורונה. אני לא חושב שיש מישהו שמשלה את עצמו וחושב שנגיע בעתיד הקרוב לחסינות עדר. השאיפה היא להוריד את התחלואה לרמה סבירה ונסבלת, כזו שלא הורגת וכזו שפוגעת במינימום אנשים. כיום אפשר להתחסן החל מגיל 16, וכרגע יש ניסויים קליניים הבוחנים את החיסון מגיל 12. מתחת לגילים אלה המחלה הרבה פחות מאיימת נכון להיום".
ובדיקות מהירות או כרטיס ירוק לא יכולים לפתור את הבעיה?
"בדיקות מהירות ויעילות יכולות לסייע באיתור מהיר של חולים ובקטיעת שרשראות הדבקה – זה חשוב מאוד, אבל זה לא הכלי היחיד. דרכון ירוק יכול להועיל כאמצעי לעידוד התחסנות ולפתיחת המשק, אך רק בתנאי שהחיסון אכן מונע הדבקה. דמיינו סיטואציה של מופע 'למחוסנים בלבד', כאשר מישהו נושא את הנגיף בלי להיות חולה ואז חוזר הביתה ומדביק את הילדים שמדביקים את שאר הכיתה שלהם - זו יכולה להיות חרב פיפיות. יש כיום רמזים ראשונים שהחיסון אכן מפחית את הסיכון להדבקה אבל מוקדם מדי בשביל לקבוע זאת בוודאות".
יש מתנגדי חיסון שטוענים שאחרים מפגינים כלפיהם עוינות רבה, אתה יכול להבין למה זה מגיע לטונים כאלה?
"אני חושב שתמיד עדיף לקיים שיח מכבד, תוך כדי הצגת שקיפות ונגישות של מידע. חשוב לאפשר לאנשים להבין את התמונה המלאה והאמיתית - לא לייפות מצד אחד ולא להשחיר מצד שני. ה-FDA למשל, חשף את כל פרוטוקולי הניסויים הקליניים, את הרכב החיסונים, הניסויים שבוצעו, תוצאותיהם וכל אחד יכול להוריד את הקובץ מאוד בקלות ולראות בעצמו. הם שידרו ביוטיוב את הדיונים על החיסון כך שכל אחד יכול לראות על מה דנו. גם אצלנו משרד הבריאות חושף את שיעורי ההתחסנות, את תופעות הלוואי המדווחות ומציג אותם בצורה יחסית נוחה. אני מקווה שבהמשך יציגו גם נתוני יעילות. בנוסף חשוב מאוד לא להתעלם מטיעוני מתנגדי חיסונים אלא לתת להם מענה מקצועי, נגיש וברור. בסופו של דבר אף אחד לא רוצה לפגוע בבריאותו וחשוב לתת לאנשים את הכלים לקבל החלטה נכונה ובריאה ולא פחות חשוב לזהות מידע שגוי".
מה יקרה אם בסופו של דבר נראה אזורים ספציפיים שבהם אחוזי ההתחסנות יהיו נמוכים במיוחד, מה ההשלכה של דבר כזה בפועל?
"באותם 'איים' שבהם לא יתחסנו, נראה התפרצויות של קורונה, ממש כפי שראינו בקהילות שלא התחסנו לחצבת בשנים עברו וסבלו מהתפרצויות, וזה היה כשאחוזים גבוהים מאוד במדינה היו מחוסנים לחצבת, אבל צורת החיסון לא הייתה אחידה באוכלוסייה. לכן, יש חשיבות גדולה לכך שכמה שיותר אנשים יתחסנו כדי לא לתת לנגיף אפשרות להדביק".
עוד במאקו בריאות:
>> חושבים לוותר על החיסון השני? כדאי שתדעו את זה
>> האם החיסון לקורונה יכול לגרום לדלקת בשריר הלב?
>> תפסיקו עם המנהג הזה – ומערכת העיכול תודה לכם
"תמיד עדיף לקיים שיח מכבד, תוך כדי הצגת שקיפות ונגישות של מידע. חשוב לאפשר לאנשים להבין את התמונה המלאה והאמיתית - לא לייפות מצד אחד ולא להשחיר מצד שני. חשוב מאוד לא להתעלם מטיעוני מתנגדי חיסונים אלא לתת להם מענה מקצועי, נגיש וברור"
מה התרחיש הגרוע ביותר שמפניו חוששים במשרד הבריאות להערכתך?
"עד עכשיו שיעור ההתחסנות היה יפה, אולם לאחרונה רואים ירידה בשיעור המתחסנים וזה בהחלט מעורר חשש. אם לא נצליח להגיע למסה קריטית של מתחסנים – בכל המגזרים, יהיה קשה להתגבר על התחלואה, וזה יפתח פתח להופעה של מוטציות חדשות גם אצלנו.
"בסופו של דבר הווירוס הוא יצור פשוט, כשהוא מוצא הזדמנות להדביק - הוא מדביק. זה לא מעניין אותו אם המסכה לא נוחה, אם בדיוק הלכנו לאיזו מסיבה/הלוויה/הפגנה או אם אנחנו חוששים להתחסן. ככל שיותר אנשים יתחסנו כך לווירוס יהיו פחות הזדמנויות להדביק ושיעור התחלואה ירד לרמה נסבלת. לגבי החשש מהחיסון - חשוב שנזכור על מה אנחנו מסתכלים פה: תופעות הלוואי של המחלה עולות בסדרי גודל על כל תופעת לוואי נדירה של החיסון. מהמחלה מתו כבר למעלה מ-5,000 ישראלים, החיסון עד עכשיו רק הציל חיים. לכו להתחסן!"
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה: