בשבוע שעבר מדינות רבות באירופה הקפיאו את השימוש בחיסונים של חברת אסטרה-זניקה לאחר שהתגלו מקרים ספורים של בעיות בקרישת דם סמוך למועד ההתחסנות – כמה עשרות מקרים מתוך 17 מיליון מנות חיסון שניתנו עד כה. לעצירת ההתחסנות יש כמובן מחיר בהדבקה. בסוף השבוע שעבר הודיעה לבסוף סוכנות התרופות האירופית (EMA) כי לא נמצא קשר מובהק בין החיסון לתופעה, וגם אם היא קיימת בכל זאת, יתרונות ההתחסנות עולים על הסיכון של תופעת לוואי כה נדירה. לפיכך, רוב מדינות האיחוד האירופי חידשו את השימוש בחיסון הזה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

לפני כחמישה חודשים, כשחברת אסטרה-זניקה פרסמה את תוצאות הביניים של השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון שלה, נמתחה ביקורת רבה על תקלות ואי סדרים שגרמו לכך שאחת מקבוצות הניסוי קיבלה מינון שונה מהקבוצות האחרות. בעקבות זאת, ובמטרה לקבל את אישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לשימוש בחיסון שלה גם במעצמה הצפון-אמריקאית, פתחה החברה קבוצת ניסוי נוספת בארצות הברית כדי לבסס את הנתונים שבידיה. 

בתחילת השבוע פרסמה החברה את תוצאות הביניים של הניסוי החדש ודיווחה כי היעילות הנמדדת של החיסון בארצות הברית עומדת על כ-79 אחוז במניעת תחלואה, וכן על הצלחה מלאה של 100 אחוז במניעת תחלואה קשה. אלה נתונים מרשימים מאוד, העולים על הנתונים שפרסמה המתחרה ג'ונסון אנד ג'ונסון לפני כחודש.

אך אליה וקוץ בה, שעות ספורות לאחר פרסום הממצאים פרסם המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות (NIAID) בארצות הברית הצהרה חריגה שלפיה אסטרה-זניקה כללה במחקר גם מידע לא עדכני ואף בררה את התוצאות בצורה מוטה, שפגעה באמינותן. החברה התחייבה לפרסם את הממצאים המלאים תוך 48 שעות, וכשקיימה את ההתחייבות התברר שהיעילות במניעת המחלה קצת יותר נמוכה (76 אחוז), אך הצלחת החיסון במניעת תחלואה קשה נותרה מלאה, והחיסון הצליח למנוע תסמינים ביעילות של 85 אחוז אצל נבדקים בגיל 65 ומעלה.

יעילות החיסון מחושבת על בסיס מספר הנדבקים בקורונה בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת. הדו"ח החדש מבוסס על תוספת של 49 נדבקים חדשים, שמעלים את מספר הנדבקים בניסוי ל-190. עם זאת, מאחר שהנתונים החדשים נאספו רק בארצות הברית, אי אפשר לדעת מהם עד כמה החיסון יעיל נגד הווריאנטים מדרום אפריקה ומברזיל. בכך החיסון אינו שונה מכל שאר החיסונים שנמצאים כעת בשימוש בעולם.

החיסון של אסטרה-זניקה (צילום:  Carlos l Vive, shutterstock)
למרות הבעיות בניסויים, הנתונים יפים. חיסון הקורונה של אסטרה-זניקה |צילום: Carlos l Vive, shutterstock

אירופה מסתגרת

בינתיים האיחוד האירופי, שמשווע לחיסונים, ממשיך להתקוטט עם בריטניה על כל מנה. השבוע הצהיר האיחוד כי יקשיח את הפיקוח על ייצוא מנות שיוצרו על אדמת אירופה, במיוחד למדינות עם שיעור התחסנות גבוה. אלו חדשות רעות עבורנו במה שנוגע לחיסון של פייזר, שמיוצר בבלגיה, אך גרוע יותר לבריטניה, שרוכשת גם היא חיסונים רבים מפייזר ומאסטרה-זניקה, המייצרות שתיהן באירופה. חברת אסטרה-זניקה ממתינה לאישור של סוכנות התרופות האירופית להפיץ חיסונים שיוצרו במפעל חדש שהחל לייצר את חיסוניה בהולנד.

קיים כמובן סיכוי שכמו בחיסונים הראשונים בדצמבר, גם הפעם הבריטים יהיו זריזים ויקדימו את מדינות האיחוד ברכישת מנות חיסון גם מהמפעל החדש. התחושות השוררות באיחוד שאסטרה-זניקה נותנת עדיפות למדינות אחרות בהפצת החיסונים, בעיקר לארצות הברית ובריטניה, קיבלו חיזוק השבוע בעקבות פשיטה של משטרת איטליה על מפעל חיסונים מחוץ לרומא. השוטרים איתרו 29 מיליון מנות חיסון שנועדו כנראה לייצוא מחוץ לגבולות האיחוד. אסטרה-זניקה מסרה בתגובה שהמנות מיועדות למדינות מתפתחות ולמדינות באירופה והועברו למפעל לצורך בקרת איכות. עד כה רק כתשעה אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי התחסנו, ויש מדינות באיחוד שחיסנו לא יותר משישה אחוזים מתושביהן.  

בינתיים ארצות הברית מחזיקה ברשותה כ-30 מיליוני מנות חיסון של אסטרה-זניקה, בהמתנה עד שהחברה תציג ל-FDA ממצאים שיאפשרו לאשר את הפצתן. החיסונים נשמרים באתרי הייצור של החיסון ברחבי המדינה, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד האיחוד האירופי ומדינות נוספות לקבל אותן. השבוע החליטה ארצות הברית "להשאיל" קרוב לארבעה מיליוני מנות חיסון לקנדה ולמקסיקו כחלק מ"דיפלומטיית חיסונים", מדיניות שרוסיה, סין והודו אימצו כבר מזמן.

זה בדיוק התרחיש שממנו הזהיר ארגון הבריאות העולמי כבר לפני כמה חודשים. בארגון הביעו חשש שלא רק שהחיסונים לא יופצו בהתאם לסדרי עדיפויות עולמיים והומניטריים, אלא יעשה בהם  שימוש לקידום אינטרסים מדיניים ופוליטיים, כגון הפעלת לחץ על ממשלת מקסיקו למנוע הגירה בלתי חוקית לארצות הברית, או צבירת כוח פוליטי במדינות אפריקה והמזרח התיכון.

בארצות הברית ובסין ממשיכים לחסן במרץ. ארצות הברית חיסנה עד כה 26 אחוז מתושביה בלמעלה מ-130 מנות חיסון, בקצב שמגיע לכמעט 2.5 מיליון מנות ביום. כעת מתחילים גם להגיע נתונים ראשונים על יעילות החיסון במדינה. במחקר על עשרות אלפי עובדי מערכת הבריאות שחוסנו נמצא שחלה צניחה חדה בשיעור ההדבקה אצלם. 

עוד ב-mako בריאות:
>> אוהבים תרד? יש משהו שאתם צריכים לדעת
>> מחקר מצא יתרון נוסף לחיסון הקורונה
>> יש לכם טעם מוזר בפה? זו עלולה להיות הסיבה

גם סין מאיצה את מבצע החיסונים שלה, עם 82 מיליון מנות חיסון שניתנו עד כה. הכמות גדולה, אך מדובר רק בשלושה אחוזים מתושביה של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. סין מחסנת כעת בקצב של כ-2 מיליון מנות ביממה, אך שואפת להעלות את התפוקה משמעותית ולאחרונה שילשה את קצב ייצור החיסונים שלה ל-5 מיליון מנות ביממה. סין אומנם מייצאת חיסונים למדינות נוספות, אך קצב הייצור המוגבר יאפשר לה להאיץ את מבצע החיסונים גם בתחומיה. בשלושה וחצי חודשים ניתנו בכל העולם כחצי מיליארד מנות חיסון. זה קצב מצוין שצפוי לגדול עוד.