עקרון הפעולה של החיסון מבוסס על נגיף ממשפחת האדנוווירוס שאינו מסוכן לבני אדם, ושלתוכו הינדסו גֵן שמכיל את ההוראות לייצור החלבון Spike של נגיף הקורונה, שאליו מכוונים רוב החיסונים שניתנים כיום בעולם. הנגיף חודר לתאים באזור ההזרקה, גורם להם לייצר את החלבון של נגיף הקורונה וכך מערכת החיסון של הגוף יכולה ללמוד אותו ולפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני נגדו. מדובר בטכנולוגיה קצת יותר ותיקה מזאת של חיסוני ה-RNA שניתנים בארץ, אם כי היא אושרה עד כה רק בחיסון למחלה אחת – אבולה, כך שגם פה אנחנו מדברים על טכנולוגיה פורצת דרך.
למרות התוצאות הפושרות במניעת תחלואה (כ-72 אחוז בניסויים בארצות הברית), החיסון הזה מסתמן כציון דרך חשוב מאוד בהשתלטות על התחלואה בארצות הברית ובמדינות נוספות. בעקבות הצטברות המוטציות שמעניקות לחלק מהווריאנטים של נגיף הקורונה עמידות מסוימת לכמה מהחיסונים הקיימים, והיעילות הבינונית של החיסונים מבוססי הנגיפים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זניקה, ברור שחיסון שמונע תחלואה כמעט לגמרי הוא מותרות. במקום זה ייתכן שמוטב להתפשר על חיסון ש"רק" מונע תחלואה קשה והופך את מגפת הקורונה למחלת חורף חולפת כמו רוב ההצטננויות. אכן, אחד היתרונות של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון הוא הצלחתו במניעת תחלואה קשה (יעילות של 85 אחוז), וההצלחה המלאה שלו במניעת אשפוז ומוות (יעילות של 100 אחוז).
לחיסון הזה שני יתרונות בולטים על החיסונים של פייזר ומודרנה בתחום הלוגיסטיקה. אחד הקשיים הגדולים בהפצת החיסונים כיום הוא הצורך לשמור אותם בהקפאה, ואורך חייהם הקצר אחרי ההפשרה. מכאן גם נוצר קושי לשנע אותם למרחק. החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון אינו זקוק להקפאה. יתרון נוסף שלו הוא שנותנים אותו במנה אחת במקום בשתיים, כך אפשר לחסן מספר כפול של אנשים בעלות נמוכה יותר.
יתרון בולט נוסף של ג'ונסון אנד ג'ונסון הוא יכולת הייצור הגבוהה מאוד של החברה. מדובר באחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, שלאחרונה גם חתמה על הסכם ייצור עם ענקית הפארמה מרק (Merck). יחד הן צפויות לייצר עשרות מיליוני מנות חיסון בכל חודש. בעקבות זאת קבע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כיעד לאפשר עד חודש מאי הקרוב לכל תושבי המדינה להתחסן.
חשש מתחושות קיפוח
נכון להיום ארצות הברית מחסנת כשני מיליון אנשים ביממה, קצב שאִיפשר לה לחסן עד כה רק כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה בשתי מנות, ו-16 אחוז במנה אחת. כדי לעמוד ביעד השאפתני הזה תצטרך ג'ונסון אנד ג'ונסון לייצר למעלה ממאה מיליון מנות לארצות הברית לבדה בחודשיים הקרובים. הרשויות במדינה יצטרכו להתמודד גם עם אתגר לא פשוט של תלונות על חלוקה מקפחת של החיסונים וחוסר נכונות של הציבור להתחסן בחיסון שנחשב פחות יעיל.
ובינתיים באירופה מבצעי החיסונים ממשיכים לדשדש. רק כ-2.5 אחוזים מתושבי מדינות האיחוד האירופי קיבלו שתי מנות חיסון, וכ-5.5 אחוזים קיבלו את המנה הראשונה. אחת הבעיות היא כמות החיסונים הדלה וחלוקתם המסורבלת על פי הסכמי האיחוד האירופי, שלא מאפשרים למדינות העשירות יותר לקנות מנות נוספות ולרוץ קדימה.
האיחוד אישר עד כה שלושה חיסונים: של פייזר, מודרנה ואסטרה-זניקה. החיסון של אסטרה-זניקה, בדומה לג'ונסון אנד ג'ונסון, מבוסס על נגיף ממשפחת האדנוווירוס שמציג את חלבון ה-Spike. מאחר שיעילותו נמוכה יותר מזאת של חיסוני ה-RNA, רבים מעדיפים לחכות לחיסון היעיל יותר. בעקבות זאת גרמניה השתמשה עד כה ב-15 אחוז בלבד ממנות החיסון שהוקצבו לה. המצב האבסורדי הזה אילץ את הממשלה הגרמנית לשקול להתיר התחסנות גם לקבוצות גיל צעירות יותר, כדי לנצל את החיסונים שברשותה.
בינתיים בדנמרק ובאוסטריה בוחנים אפשרות לעקוף את מגבלות האיחוד האירופי על ידי הקמת מפעלי ייצור לחיסונים בשיתוף פעולה עם ישראל. ייצור עצמי של חיסונים בהחלט ישחרר את שלוש המדינות מההכרח לחכות לתורן לקבלת חיסונים בעתיד, כגון מנות דחף או עדכונים שמותאמים למוטציות חדשות. בנוסף, האיחוד האירופי שוקל להגמיש את תנאי האישור ולאפשר אישור חירום לחיסונים כפי שעשה מינהל המזון והתרופות בארצות הברית. כך הם יוכלו לאשר חיסונים בקלות רבה יותר ולקדם את עצמם בתור לאספקת החיסונים. בשל מצוקת מנות החיסון, סוכנות התרופות האירופאית, ה-EMA, עדכנה היום (4.3) כי תתחיל בתהליך בדיקה לחיסון הרוסי הספוטניק V. מדובר בחיסון בטכנולוגיה דומה לזו של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרהזניקה עם הבדל עיקרי ששתי המנות מבוססות על נגיפים מעט שונים זה מזה בשביל למנוע תגובה חיסונית נגד הנגיף הנשא. הושמעו בעבר טענות בדבר חוסר שקיפות בתהליך בדיקת החיסון ואישורו ברוסיה. אם החיסון יאושר זו תהיה רשות הבריאות המערבית הראשונה שמאשרת את החיסון הרוסי.
עוד ב-mako בריאות:
>> תופעת הלוואי של החיסון שעלולה להדאיג נשים
>> פונתה לביה"ח לאחר שהתעלפה – וזה מה שהתגלה
>> מומחה מזהיר: "המגפה הבאה נמצאת מעבר לפינה"
בינתיים בשאר העולם
בסין אושרו השבוע להפצה שני חיסונים נוספים של חברת סינופארם וחברת קאנסינו. החיסונים הללו מופצים כרגע רק בסין, שנמצאת במקום השני בעולם בכמות החיסונים שניתנו בה – כ-60 מיליון מנות. אך מדובר רק בטיפה בים במדינה של כמעט 1.4 מיליארד תושבים וקצב התחסנות של 600 אלף מנות ביממה בלבד.
ברוסיה אושר חיסון שלישי, המבוסס על נגיף מומת. גם מבצע החיסונים ברוסיה לא מרשים, ועד כה חולקו במדינת הענק כולה פחות מארבעה מיליון מנות – פחות מישראל. ובינתיים מדינות בדרום אמריקה שלא הצליחו להשיג מנות חיסון פונות לרוסיה בלית ברירה כדי לרכוש את החיסונים שהיא מייצרת. חיסונים יעילים הופכים יותר ויותר לזכות יתר של עשירים, ומדינות רבות מתפשרות על חיסון פחות יעיל, בהבנה שכדי לבלום את המגפה חייבים להסתפק במה שיש.