1,065 חולי קורונה מהם 726 במצב קשה מאושפזים בבתי החולים בישראל (נכון ל-23.9). על פי נתוני משרד הבריאות, מתוך החולים הקשים 488 אינם מחוסנים כלל, 146 מחוסנים ללא מנת החיסון השלישית ו-58 מהמאושפזים מחוסנים במנה השלישית (לא קיים נתון רשמי לגבי 18מאושפזים). האחוזים מלמדים מעבר לכל ספק שהחיסון עובד והמנה השלישית היא לא פחות מגיים צ'יינג'ר.

מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 7,567 חולי קורונה והשבוע דווח על בת 31 לא מחוסנת שנפטרה מהנגיף, כמו גם תסמינים קשים בקרב הלא מחוסנים כאשר גילם של הנפגעים יורד וזו כבר לא מחלה של "קשישים". ולמרות זאת, יש בישראל כ-800 אלף ישראלים שלא התחסנו למרות שהם זכאים לקבל את החיסון. גם מבין אלה שהתחסנו פעמיים, ישנם מאות אלפים שהחליטו שלא לקבל בינתיים את מנת החיסון השלישית. למה זה קורה?

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אם נשים בצד את מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה, ההערכה במשרד הבריאות ובבתי החולים היא, שפחד הוא הגורם העיקרי שמונע מהם להתחסן. חששות בעקבות מחסור במידע, או לחילופין מידע שגוי ושלל תיאוריות קונספירציה אותם מפיצים אנשים חסרי אחריות בארץ ובעולם. השאלה הגדולה היא מה צריך לעשות כדי להילחם בתופעה. שאלה אותה בדקנו מול מומחים בתחום הרפואה ואצל גורמים בכירים במפקדת אלון של פיקוד העורף.

מרכז חיסונים נגד קורונה בצפת (צילום: דוד כהן, פלאש/90 )
מרכז חיסונים נגד קורונה בצפת|צילום: דוד כהן, פלאש/90

כשעם שאוהב לחקור נפגש עם הפחד

"הקמתי רובריקה בתיק הרפואי אצלנו והכנסתי את השאלה '"למה לא התחסנת'"?, מספרת פרופסור גליה רהב, מומחית לטיפול ומניעה של מחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. "נכון שלא כולם אומרים את האמת. אבל אני מקבלת שתי תשובות עיקריות. הראשונה, שאני מפחד. כשאני מבררת בדיוק ממה הפציינט מפחד, אז אני מקבלת תגובות, כמו זו של עובדת אצלנו בבית החולים, 'אבא שלי נפטר יומיים אחרי החיסון'. אבל באמת, אבא שלה היה עם סרטן שהתפשט בכל הגוף, אז להגיד שהוא מת מהחיסון?".

פרופסור רהב שהפכה בשנה האחרונה לפנים של הרופאים שנאבקים בנגיף הקורונה, מוסיפה כי, "אנשים מפחדים מכל מיני דברים, למשל, מה שעולה לא מעט בתקופה האחרונה שיש סיכונים לטווח ארוך. "זה בולשיט, היא אומרת באופן נחרץ. "אין דבר כזה בחיסונים. מה זה לטווח ארוך? אם מישהו יקבל עכשיו חיסון ועוד עשר שנים הוא יפתח התקף לב, לבוא ולהגיד שזה מהחיסון? הרי אף פעם לא יוכלו להגיד דבר כזה".

אם נסתכל ברחבי העולם, סיפור החיסונים איבד כל פרופורציה, כאשר הטיעונים בעד ונגד רחוקים מרחק שנות אור מהעובדות ומהמדע. בהודו וסין כלל לא שואלים את האזרחים האם הם רוצים להתחסן, בצרפת הכול פילוסופי ובארה"ב זה הפך בכלל למאבק פוליטי של דמוקרטים נגד רפובליקנים.  גם בישראל המצב מורכב. כלל המומחים איתם שוחחנו מסכימים שבסוף המקור לכל הבעיות, זה המידע שמונגש לציבור שאינו נמנה עם קליקת המדענים.

עוד ב-mako בריאות:
>>התגלה נוגדן עוצמתי שמנטרל את כל זני הקורונה
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה

הפרופ' גליה רהב על חזרת המשק לשגרה (צילום: מתוך
פרופסור גליה רהב|צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת12

הספקנות היהודית עומדת למבחן

"מה שקורה בישראל, זה שבין היתר יש את העניין הזה של ספקנות יהודית שהיא בטבע שלנו שמגיעה מהמקום של לחקור", אומרת פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שחוקרת את נגיפי הקורונה כמו גם את סארס 2 והסארס המקורי שהופיע בשנת 2002. "פה לא מאמינים לשום דבר וכולם חשודים עד שיוכח אחרת".

"כשאמרו במאה ה-18 וה-16 שקהילות יהודיות היו ספקניות, זה לא אומר שהם לא רצו לשמוע. זה הגיע מהמקום הטוב הזה של הרצון לחקור", מוסיפה פרופ ליניאל. "פה זה משתלב בעובדה שיש חוסר אמון מוחלט בין השלטון לציבור. חוסר האמון הזה שנובע משלל דברים שלא מעט מהם מוצדקים גם בהקשר של הסגרים שהיו. חוסר האמון הזה מתרחב להגיד שגם אם אומרים לנו שהחיסונים טובים, יש עסקה סודית בין ביבי לבורלא, פייזר רוצים לעשות כסף ושום דבר לא נכון, אנחנו שפני ניסיונות. אלה טיעונים קונספירטיביים שהם בדיחה ביחס למידע והנתונים הרפואיים. אבל הדיסוננס הוא  שלרוב האנשים הרבה יותר קל להקשיב לעצמם ולאיזה טיעון קונספירטיבי".

"לצערי במדינת ישראל המקום שהמדע תופס זה יחס חביב למדענים ולא מעבר. כשאני אומרת שאני פרופסור באוניברסיטה, מסתכלים עלי קצת ברחמנות. מסכנה לא הצליחה להיות בהיי טק. בטח היא מהמדענים שכל היום תקועים במעבדה ולא רואה אור יום. עכשיו זה מצחיק, כי כבר לפני כשמונה חודשים המדע ידע להגיד שהחיסונים זה הדבר הכי טוב שקרה, שהיכולת שלהם לגרום למשהו מסוכן, הוא אפסי".

בסוף זה יותר פסיכולוגי מאשר רפואי

קשה להתעלם מהעובדה שבין המתנגדים לחיסונים, או אלה שטוענים שאין סיבה לצאת בשלב הזה למבצע חיסונים נרחב, יש לא מעט אנשי רפואה מוכרים בקנה מידה עולמי. פרופסור רהב ערה למגמה הזאת ואף מציינת כי היא עוסקת בזה לא מעט. "אני מקבלת מיילים בכמויות אדירות. למשל, מישהו שכתב לי 'תעזרי לי לשכנע את אמא שלי בת ה-73 שלא התחסנה. מה עושים?'. או ילד בן 13 ממש חמוד שכתב לי, 'ההורים שלי לא מוכנים להתחסן כי יש לי אח אוטיסט וההורים שלי בטוחים שזה מהחיסון. תעזרי לי לשכנע אותם להתחסן'. אני באופן אישי רופאה מאוד שמרנית ששונאת התערבויות, כמה שפחות ניתוחים אם לא צריך. כמה שפחות להתערב זה הכי טוב".

גם בתחום החיסונים לקורונה, לפרופסור רהב יש דעה מאוד שקולה. למשל, היא לא הייתה בעד חיסון של נשים בשליש הראשון להיריון שלהן, אז העובר מתפתח והמחלה אינה נחשבת לקשה. אולם לצד זה היא דוחפת להתחסנות של האוכלוסייה שלא להגיד נאבקת על כך בכל הכוח. כולל חיסון ילדים, כעת  אחרי אישור ה-FDA. 

גם היא מבינה, שבחודש הבא אחרי שה-FDA צפוי לאשר חיסון ילדים מתחת לגיל 12, החששות והפחדים רק צפויים להתכבר. "הפחד הזה מאוד לא ברור לי. הרי בכל החיסונים האחרים זה בדיוק הפוך ומי שמקבלים קודם הם הילדים. יש חיסונים שהם רק לילדים. חיסון שיתוק ילדים, חצבת קודם ילדים, אבעבועות רוח ילדים - כולם הם קודם כל ילדים, אפילו כשהמחלה יותר קשה אצל מבוגרים. ופה הכל הפוך. הפחד הזה, הפנדמיה של האינפורמציה עושה את הכל הפוך. בסוף זה יותר פסיכולוגי מאשר רפואי. אפשר לחשוב מה אנחנו עושים לילדים. הרי הנזק שנעשה לילדים בלבד, בריחוק החברתי זה מה שעושה להם נזק ונגד זה צריך להתחסן".

פרופסור רהב מדגישה שוב ושוב שילדים אינם שפני ניסיונות והרוב המכריע של החיסונים ניתנים קודם כל לילדים. "בילדים כמעט כל המחלות יותר קלות מאשר אצל מבוגרים ולמרות זאת כל החיסונים ניתנים קודם לילדים. חיסון חי מוחלש הוא פחות מסוכן מחיסוני mRNA (כמו במקרה של הקורונה). למשל, בחיסון פוליו בהחלט יש חשש. זה אמנם מאוד נדיר שהנגיף משנה עצמו והופך לזן הבר וגורם למחלה, יש כל מיני מחלות שחיסון חי מוחלש יכול להפוך למחלה. אבל פה זה ממש לא המקרה, בחיסון של mRNA. זה חיסון שמתפרק ולא נשאר בגוף", היא טוענת. "נכון שיש תופעות לוואי לחיסון אבל אי אפשר למדוד אותן מול המחלה, אי אפשר לשים את זה אחד מול השני".

רהב מסבירה כי הקורונה אמנם קלה יותר אצל ילדים, אבל במקרה שלהם יש להוסיף גם את השפעות מחלת הפוסט קורונה שמביאה אותם עד כדי סכנת חיים של ממש. דבר שהסיכוי לו ירד דרמטית אחרי חיסון. "חוץ מזה יש יותר ויותר דיווחים מארה"ב שהמחלה בקרב ילדים הופכת קשה יותר, אז אני מאוד בעד לחסן".

הפגנת מתנגדי חיסונים מול הכנסת (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
הפגנה של מתנגדי החיסונים|צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

מסתירים מידע חשוב מהציבור

פרופסור רהב מסבירה שהיא מבינה כי חלק מהפחדים מגיעים כתוצאה מהטענה שמסתירים מידע מהציבור, כמו גם הטענה שממסחרים את המידע עם יצרניות החיסונים. "הפרנויה שקיימת כאילו מעלימים דברים ונתונים זה בולשיט וממש לא נכון. יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים, גם ד"ר שרון אלרועי פרייס, שנמצאת במרכז לא ראתה את כל החוזים מול פייזר. גם אני לא יודעת מי עושה את החוזים, אבל כל זה שטויות", בעצם מה שמעניין זה הנתונים הרפואיים ותוצאות המחקרים. "גם זה שישראל מעבירה לפייזר את התוצאות? ביג דיל. גם מפרסמים את זה בעיתונים. בכל מגזין רפואי חשוב מפרסמים נתונים מהסיבה הפשוטה, שרוצים ללמד את כולם".

"אנחנו לא מדברים פה על תחום שהוא רפואי או מדעי, זה גם לא נטו פסיכולוגי וחברתי. משהו שנמצא באמצע וכמספר האנשים מספר הדעות", מוסיפה פרופ ליניאל. "בשנה וחצי האחרונות לא היה איזשהו דיבור שקוף ואמתי שאומר לאנשים שאנחנו באמת מבינים מה קורה. בארה"ב, יש למשל, המון אנשים שחושבים שה- CIA הפילו את מגדלי התאומים, כל מיני קונספירטורים. מאיפה זה מגיע ומה הבסיס של התאוריות הללו? מהמקום שבו אף אחד לא הסביר באופן ברור ובזמן מה זה 'אל קאעידה', איפה הם צמחו ואיך הם הגיעו. אין את ההסברים שמלווים מגיפה כי אם כל הזמן תגובתיות נקודתית. לא היה הסבר מספק שיפרק את העובדות ויציג אותן בפשטות כך שכל ילד בכיתה ד יבין וידע להסביר. על זה אנחנו משלמים מחיר עצום. גם בתוך אלה שכן התחסנו, יש 20, 30 אחוז שעשו את זה עם פחד וזה מאוד מטריד".

פחד זה משהו שהוא לא תמיד רציונאלי ותופס המון אנרגיה בשלל רמות, גורם לחרדה ואובדן ביטחון. פחד זה נושא בפני עצמו. עובדה אחת שגרמה לפחד מפני חיסונים זה חוסר שקיפות ומידע. אם תשאל היום אנשים ברחוב מה זה החיסון הזה, אין להם מושג ירוק. אף אחד לא הסביר בשלוש דקות ובאופן הכי פשוט מה זה החיסון נגד קורונה, מה זאת המערכת החיסונית וכמה זה דומה או לא דומה לשפעת או אבעבועות רוח שקיבלנו. לחלוטין בעיית תקשורת מדעית גרועה ביותר", מסכמת פרופסור ליניאל.

מספרים במקום אנשים

"בעיה שנייה היא שמדברים רק במספרים", מוסיפה פרופ ליניאל. "כל הזמן זורקים לאוויר מספרים כאילו אנחנו בעולם של מניות שעולות ויורדות. חוסר הביטחון שנובע מזה שפעם המספרים טובים או לא טובים. במקום לדבר על התהליך והתופעה, מסתכלים על זה ברזולוציה צרה של - שלשום מתו 20 וזה נורא ואתמול מתו 10 שזה משתפר. הדיבור לא קונספטואלי, זה דיבור בפרטים ומספרים שזה מקור לחוסר וודאות. בסוף אנחנו מדברים על אנשים. טיפול במספרים כחזות הכל, זה רע מאוד. הייתה אמירה מאוד שטותית כאילו החיסונים לא נבדקו, אולי יצמח לנו זנב או האוזניים. מה לא אומרים? שהחיסונים האלה נבדקו יותר מכל חיסון שניתן מעולם, מעולם! כבר עברנו בכל העולם את ה-4 מיליארד מחוסנים ואין חיסון כזה, לא היה ולא יהיה. זה אומר שהאמינות הסטטיסטית היא הכי גבוהה שניתן להגיע אליה".

החיסון נגד קורונה, mRNA, לא מכניסים בו וירוס בכלל, אין שם וירוס שיכול לגרום למחלה. לא רק שאין נגיף מומת או מוחלש, זה לא נגיף. זה סתם חלבון שנקרא ספייק שבמשך שש שעות נמצא בשריר. סוף הסיפור. אז כל מי שאומר מה אם החיסון יגרום לתופעה, צריך להגיד שזה לא יכול לקרות. שזה בסך הכל חלבון, שלאחר מכן הגוף שלנו מייצר אותו בלי התערבות של מעבדה. אגב, לדעתי זה העתיד של החיסונים".

מה צריך לעשות כדי להתגבר על הפחד?

"אנשים נוהגים, חוצים את הכביש כל יום? הם לוקחים סיכון. תשווה את זה אל מול נהיגה עם עיניים מכוסות. זה הסיפור. אם אתה מחוסן אתה רואה את הכביש, אם אתה לא מחוסן אתה נוהג עם עיניים מכוסות. אלה המשתנים של ניהול הסיכונים. יש פה משהו שהתעורר בתפיסה של המגפה כי אותו הורה שלא רוצה לחסן את הילד שלו, זה אותו ההורה שנתן להם ארבע חיסונים בגיל אפס, אח"כ בגיל חודש, בגיל שישה חודשים ושוב בכיתה ב'. משהו התערב בתפיסה של המגפה, כמשהו שעליו לא רואים ולא שומעים".

ההורים צודקים בהגנה על הילדים שלהם. אבל אף אחד מהם לא יוציא את הילד מכיסא הבוסטר ויקשור אותו על גג הרכב, זה בדיוק אותו הדבר וקל יותר להסביר לאנשים דרך מכוניות ולא דרך המדע. אתה לא תעשן לילד לתוך הגרון מתוך ההבנה של מה שזה יעשה. ומה שצריך לאנשים, בעיקר דרך החדשות, זה להסביר להם את ניהול הסיכונים בהקשר של החיסון דרך דוגמאות כאלה. אין מה להגיד להם איך נקרא כל מרכיב בחיסון כי זה לא יגיד להם כלום. ילד שלא יחוסן ויהיה חולה, הסיכוי שלא להסתבך גבוה פי מאה מאשר ילד מחוסן. זה הסיפור".

פחד ממחטים, למה אלוהים היא כל כך דקה (צילום: OrangeVector, shutterstock)
האם יש גם פחד ממחטים?|צילום: OrangeVector, shutterstock

מתקשים להתמודד עם רצף המידע ברשתות

גם במפקד אלון של פיקוד העורף ערים כמובן לבעיה, כפי שהסביר לנו גורם בכיר בצה"ל. לדבריו "יש את הכתות של מכחישי החיסונים שאותם אנחנו שמים בצד כי חבל על האנרגיה. לא משנה מה נגיד להם, מדובר באנשים שהם אנטי להכל וחסרי כל היגיון". אולם לדעתו, "מכחישי החיסון והקורונה הם המיעוט, באמת. לא שולי אבל מיעוט. מבדיקה שלנו עולה שרוב האנשים באמת מפחדים וזה משהו שאנחנו עובדים עליו אבל כנראה שלא מספיק".

יש השקעה גדולה ושילוב של כלל הגופים, פיקוד העורף, משרד הבריאות, קופות החולים. כולם עובדים יחד. אבל הבעיה שלנו היא לא רפואית, כי אין שום הגיון בכל הסיפור הזה". הוא מסביר ש"נכון להיום צריך להגיד ביושר, שאנחנו פשוט לא מצליחים להתמודד עם כמויות המידע הלא נכון, שלא להגיד שקרי באופן מכוון, שמטמיע את הפחד באנשים. אנחנו משקיעים בהנגשת המידע, בהסברה וטרגוט של אנשים על פי סוגי אוכלוסייה. אבל במבחן התוצאה אנחנו נכשלים וזה משהו שהמדינה צריכה לתת עליו את הדעת. אני כן יכול להגיד שהבעיה הזאת של הפחד מפני חיסונים זה משהו שעולה בכל ישיבה של כלל הגורמים. כולם שוברים את הראש מה לעשות ואיך להתגבר על זה".

חוסר אמון שדורש תיקון מהיר

בכיר במשרד הבריאות איתו שוחחנו הוסיף גם הוא כי "זה לא נכון להגיד שאנחנו לא משקיעים מספיק בהנגשת המידע לציבור. פשוט יש פה משהו אחר. בישראל של השלוש שנים האחרונות יש בעיית חוסר אמון בין האזרחים לממסד. לא חסר מדע בכל הסוגים ובכל הפלטפורמות, אבל בעיני אחוז אדיר באוכלוסייה, מרגע שזה מידע של משרד ממשלתי, ההתייחסות לזה היא בחוסר אמון מוחלט או חלקי והשאלה היא איך אנחנו מתגברים על זה. כי מצד אחד אי אפשר לתקן את זה בזמן קצר ומצד שני אין לנו זמן כי אנשים מתים".

מה מומלץ לעשות?

"אם אתם בודקים ברשתות, ברור לי שאין דרך למנוע את זה. הדגש הכי חשוב מבחינתי זה ללכת לרופא המשפחה שלכם. כל הזמן ועל כל דבר תתייעצו עם רופא המשפחה. בסוף מדובר בגורם רפואי שמכיר את המטופל ולרוב את כלל בני המשפחה במשך שנים רבות. חוץ מההכרות הרפואית, לרוב זה אומר שנבנו גם יחסי אמון ולכן המסר העיקרי שלנו זה לכו לרופא המשפחה, תתייעצו איתו".