ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אישרה בסוף השבוע באישור חירום את החיסון נגד קורונה שפיתחה חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. החיסון נמצא יעיל במניעת תחלואה בינונית עד קשה ותמותה, הרבה מעבר לרף הדרוש של 50%, שהגדירה ה-FDA כרף המינימלי לאישור חיסוני קורונה חדשים. אולם, הוא נראה כפחות יעיל מהחיסונים מבוססי ה-RNA של פייזר ומודרנה, בהתמודדות עם הווריאנטים הנפוצים היום בארה"ב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עבור מדינת ישראל, האישור הזה צפוי להיות בעל השלכות ישירות מעטות בזמן הקרוב. לישראל הסכם עם פייזר, אשר לפיו פייזר אמורה לספק לישראל כמה חיסונים שידרשו כדי להתקרב כמה שיותר לחיסוניות עדר, כלומר כמה חיסונים שהשוק הישראלי יהיה מוכן להכיל.
החיסון של פייזר נראה יעיל מאוד נגד הווריאנט הבריטי הדומיננטי כרגע בארץ, ולכן לא נראה שיש סיבה להחליפו. למעשה, ברגע שנחתם ההסכם עם פייזר, ישראל ויתרה גם על חלק מן החיסונים שרכשה ממודרנה, והחלה לבחון אפשרות למכור אותן למדינות אחרות. ישנו הסכם נוסף שנחתם בין ישראל לבין אסטרהזנקה, אשר עדיין לא מומש.
באופן עקיף, האישור של ג'ונסון אנד גו'נסון עשוי להשפיע על ישראל בכך שהוא צפוי להגדיל את מלאי החיסונים הקיים בעולם. אמנם זה לא יקרה מייד, משום שהחברה נתקלה בכמה עיכובים בבניית שרשרת האספקה שלה, אולם ההערכות הן שהחברה תוכל לספק לפחות מאות מיליוני מנות חיסון לאורך שנת 2021. החיסונים הוזמנו על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, וגם על ידי מדינות שונות באפריקה.
החיסון של ג'ונסון הוא היחיד אשר נבדק בבני אדם נגד הווריאנט הדרום אפריקאי, בעוד יתר החיסונים נבדקו נגדו רק במעבדה, והם נראים כיעילים נגד הווריאנט, אבל אין לדעת בדיוק כמה.
החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון נמצא יעיל נגד הווריאנט ב-57%, ואיש מבין כמה אלפי המחוסנים בו בדרום אפריקה לא מת מן המחלה. השילוב בין יעילות מוכחת, פרוטוקול שימוש של זריקה אחת בלבד ושינוע שאינו דורש הקפאה אלא רק קירור הופך אותו למאוד מתאים למדינות שהן בעלות אופי יותר כפרי וחם, עם תשתיות דרכים רעועות שבהן קשה להביא אנשים להתחסן פעם אחת, בוודאי שפעמיים - ועוד לעקוב כדי לוודא שכולם מקבלים את המנה השנייה.
כיצד יתחלקו הסוגים השונים של החיסונים בעולם?
ייתכן שהחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון יעניין גם את ישראל אם אכן יסתבר כי הוא מתאים במיוחד לווריאנט הדרום אפריקאי, שכבר נמצא בישראל, אם כי עדיין לא מפושט. כמו כן, ייתכן וישראל תרצה שיהיה לה ארסנל של חיסונים שונים, כדי להתמודד באופן מגוון מול וריאנטים עתידיים.
יש לציין כי החיסון של המכון הביולוגי, קצת דומה בטכנולוגיה שלו לחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, אשר שניהם מבוססים על וירוס תמים שהונדס גנטית כדי לבטא את חלבון הספייק המצוי על וירוס הקורונה ומאפשר לו להיקשר לתאים.
השאלה מי מהמדינות שהזמינו מספר סוגי חיסונים תקבל איזה חיסון, צפויה ליצור דרמות לא מעטות בשנה הקרובה, כאשר מצד אחד ברור כי החיסון של פייזר ומודרנה יעיל יותר אולם לאנשים מסוימים יכולה להיות העדפה לחיסונים ספציפיים, למשל לחיסון במנה אחת, לחיסון בטכנולוגיה ותיקה יותר, או לחיסון שאינו מכיל רכיבים אלרגניים מסוימים.
כיצד יתועדפו בארה"ב או באירופה קבוצות שונות לחיסונים השונים? סביר להניח כי מי שנמצאים בסיכון גבוה יותר יקבלו את החיסונים היעילים יותר. אך האם יהיו מי שינסו לעקוף את התור? אפשר להניח שכן, ושעוד נשמע על כך. בישראל, שבה כרגע כמעט כולם מקבלים חיסון פייזר, המאבק הזה נחסך.
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס.