השבוע נפתח בבשורות קשות. מניין המתים הרשמי מקורונה בשנת 2021 עבר את מספרם ב-2020 כולה. בשנה שעברה מתו מקורונה כ-1.88 מיליון בני אדם, לפי הנתונים הרשמיים, ומתחילת השנה כבר נספרו בעולם 1.884 מיליון מתים מקורונה. האצבע המאשימה מופנית בעיקר כלפי הווריאנטים המידבקים שצצו בחודשים האחרונים, ובמיוחד וריאנט דלתא, שהתפשט מהודו לעולם כולו.
קרוב ל-2.5 מיליארד מנות חיסון ניתנו עד כה בכל העולם, מהן כמעט מיליארד בסין לבדה. הרבה מדינות מחסנות את תושביהן בכל סוגי החיסונים שהן מצליחות להשיג. חלק ממדינות ארצות הברית כבר הגיעו ליעד השאפתני שקבע הנשיא ג'ו ביידן לקראת יום העצמאות האמריקאי בתחילת יולי וחיסנו 70 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת שלהן במנת חיסון אחת לפחות. השבוע ציינה ניו יורק את ההגעה לרף במפגני זיקוקים ובהמשך הסרת ההגבלות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בבריטניה, לעומת זאת, המצב לא פשוט. לאחרונה רואים שם דעיכה בשיעורי התחלואה בווריאנט אלפא (הבריטי), שהחיסונים הקיימים מגינים היטב מפניו, ועלייה בתפוצה של וריאנט דלתא שיעילותם נגדו פחותה. עם זאת, אף על פי שקצב התחלואה שם עלה מחדש עד לכ-9,000 חולים מאומתים ביממה, העלייה במספר המאושפזים והמתים מתונה הרבה יותר. הסבר אחד לכך יכול להיות שיעור ההדבקה הגבוה יחסית שנרשם בקרב צעירים – אוכלוסייה ששיעור המחוסנים בה עדיין נמוך יחסית אך נוטה פחות לסבול מסיבוכי המחלה. הסבר נוסף הוא שבבריטניה יש הרבה מחוסנים שקיבלו מנה אחת בלבד ולכן נהנים מהגנה חלקית.
שני מחקרים שהתפרסמו השבוע שעוזרים להבין את המצב בממלכה המאוחדת. במחקר הראשון, שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet, הראו החוקרים שווריאנט דלתא אכן נפוץ יותר אצל צעירים, אך החיסון בשתי מנות יעיל נגדו. המחקר השני, שעוד לא עבר ביקורת עמיתים כמקובל, בחן את יעילות החיסונים הניתנים בבריטניה – של החברות פייזר ואסטרה-זניקה – נגד שני הווריאנטים. נמצא כי אצל מחוסני פייזר אין הבדל משמעותי בין המנה הראשונה לשנייה במניעת אשפוז, כלומר - שיעור הזקוקים לאשפוז מבין הנדבקים דומה גם אצל מי שחוסנו במנה אחת. ההגנה הכללית עומדת על קרוב ל-95 אחוז אצל מי שחוסנו בשתי מנות. לעומת זאת, הסיכון לאשפוז אצל מחוסני אסטרה-זניקה גבוה יותר אם קיבלו רק מנה אחת.
מאחר שבריטניה נקטה אסטרטגיה ייחודית, שריווחה את משך הזמן בין המנות כדי לאפשר לחסן כמה שיותר אנשים לפחות במנה אחת, רבים מתושביה עדיין מחכים לקבל את מנת החיסון השנייה שלהם. שני המחקרים הללו מחייבים לקבל את האפשרות שלמרות התחלואה הנמוכה כרגע בישראל, קיימת גם כאן סכנה להתפרצויות של וריאנט מידבק, ושהוא יפגע גם כאן בעיקר באוכלוסייה הלא מחוסנת, כלומר בילדים ובני נוער.
הכשל הסיני
בינתיים באיי סיישל מתקשים להתגבר על ההתפרצות החדשה של הקורונה במדינה, למרות שיעורי ההתחסנות הגבוהים. הסיבה לכך היא היעילות הנמוכה של החיסונים הסיניים שבהם השתמשו, במיוחד נגד וריאנט דלתא. גם במפרץ הפרסי רואים התפרצות מחודשת, ומעניינת שם במיוחד ההשוואה בין מדינות שכנות. בקטאר השתמשו בעיקר בחיסונים של פייזר ואכן רואים בה השתלטות נאה על מצב התחלואה. לעומת זאת, באיחוד האמירויות חיסנו בעיקר בחיסון של חברת סינופארם הסינית, המבוסס על נגיף מומת, ושם רואים התפרצות חמורה, שאף הניעה את משרד החוץ הישראלי לפרסם אזהרת מסע.
בצ'ילה המצב דומה – שיעור ההתחסנות גבוה ועומד על 61 אחוז מהאוכלוסייה שחוסנו במנה אחת ו-47 אחוז שקיבלו שתי מנות, אבל מדובר בחיסון של סינופארם. ואכן כעת רואים שם עלייה בתחלואה, שבעקבותיה הוטלו הגבלות על תושבי הבירה סנטיאגו.
מה בנוגע לסין עצמה? המעצמה המזרח אסייתית היא אמנם שיאנית העולם בחיסונים, אבל מאות מיליוני המחוסנים בה קיבלו רק את החיסונים שמייצרות החברות המקומיות, שיעילותם כאמור מוטלת בספק, ולא בטוח שהיא תוכל למנוע התפרצויות חדשות. הממשל הסיני לא מתנהל בשקיפות, כך שאין ביכולתנו לדעת מה מצב התחלואה האמיתי שם. עם זאת, קשה להאמין שאין בה בכלל חולים, כפי שאומרים הדיווחים הרשמיים, ואכן מקורות לא רשמיים סיפרו לאחרונה על התפרצויות בכמה ערים בסין.
עוד ב-mako בריאות:
>> בבריטניה התגלו מקרים חדשים של מחלה נדירה
>> יש דבר אחד שמומלץ לא לאכול לפני השינה
>> 5 דרכים שבהן אתם הורסים לעצמכם את הכבד
שחקן חדש בזירה
נראה שיש חיסון נוסף בדרך, הפעם של חברת נובה-וקס (Novavax) האמריקאית. מדובר בחיסון מהסוג שנקרא "רקומביננטי". הוא מכיל חלקים של החלבון הנגיפי "Spike" – אותו חלבון שמעניק לנגיף את צורתו הקוצנית ומאפשר לו לחדור לתוך תאי אדם. החברה פרסמה השבוע בהודעה לעיתונות את ממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים, שנעשו על כ-29 אלף מתנדבים בארצות הברית ובמקסיקו.
כבר בינואר החברה פרסמה תוצאות ביניים של הניסוי הקליני שעשתה בבריטניה ובדרום אפריקה. הנתונים מבריטניה היו טובים, אבל בדרום אפריקה הם נותרו בינוניים למדי. הסיבה היא שההגנה שמעניק החיסון מפני וריאנט בטא (הדרום אפריקאי) הייתה נמוכה יותר. בצד החיובי, הווריאנט הזה אינו נפוץ במיוחד כעת מחוץ לתחומי אפריקה, אחרי שהנגיפים המתחרים דחקו את רגליו.
הממצאים שנובה-וקס פרסמו השבוע מציגים הגנה טובה מאוד על המחוסנים: 90.4 אחוזי הגנה מהמחלה והגנה מלאה (100 אחוז) מתחלואה קשה. עם זאת, גם כאן לא ברור עד כמה הם רלוונטיים לווריאנטים המובילים, ובמיוחד לווריאנט דלתא שמשתולל כעת בעולם. את הפרטים האלה נגלה ודאי בחודשים הקרובים כשהחיסון יעמוד במבחן המציאות. החיסון יוגש בקרוב לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA), כפי שעשו כבר המתחרות המובילות.
בשבועות הקודמים דיווחנו על חשש לתופעת לוואי של הופעת דלקת בשריר הלב אצל גברים צעירים אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון של חברת פייזר. האיגוד האמריקאי לרפואת הלב ממליץ להמשיך לחסן את כל מי שיכול לקבל חיסון, כולל צעירים ובני נוער, משום שהסיכונים מהמחלה עדיין גדולים מהסיכונים פוטנציאלים מהחיסון. מחר (18 ביוני) צפוי להתקיים דיון במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) שבו ינתחו את הממצאים שהתקבלו על ארבעת מיליוני בני הנוער שחוסנו בשבועות האחרונים, מהם למעלה משני מיליון שקיבלו גם את המנה השנייה. אין ספק שבכל העולם יעקבו בדריכות אחרי הדיון, משום שלממצאים שיוצגו ולמסקנות שיופקו מהם יש חשיבות אדירה להחלטה באילו תנאים יש לחסן את האוכלוסייה הצעירה.
ולסיום, ביפן נערכים במרץ למשחקים האולימפיים שייפתחו בחודש הבא. נראה כי התחלואה ביפן נמצאת במגמת ירידה (כ-1,400 חולים מאומתים ביממה), אך היא עלולה בהחלט לעלות שוב עקב קצב ההתחסנות האיטי במדינה, שבה פחות מ-15 אחוז מהתושבים חוסנו במנה אחת לפחות. מאמר שהתפרסם לאחרונה, אך לא עבר עדיין ביקורת עמיתים, חוזה עלייה בתחלואה בווריאנט דלתא לקראת תחילת אירוע הספורט הגדול בעולם. נקווה שהתחזית תתבדה ונזכה לצפות במשחקים.