קצת קשה להאמין, אך גם היום, יותר מארבעה עשורים מאז שהתגלה לראשונה נגיף ה־HIV, נשאי הנגיף עדיין נושאים אות קלון. אפילו כאשר באמצעות הטיפול הקיים ההדבקה היא כמעט בלתי אפשרית, החשש להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם עם נשא HIV חי ובועט. "נשאות HIV היא כבר מזמן לא העניין הרפואי", טוענת ד"ר עינת קדם, רופאה בכירה במכון לאימונולוגיה, אלרגיה ואיידס, בקריה הרפואית רמב"ם. "הטיפול הקיים הוא יעיל ותוחלת החיים היא כמעט נורמלית. המחלה הגדולה היא הסטיגמה, תחושת הדחייה של הנשאים והפחד שלהם לאסוף את עצמם, להיכנס לזוגיות ולהקים משפחה".
"לא רק שהחולים נשארים בחיים, הם גם חיים טוב"
מאז מציאת הטיפול התרופתי למחלת האיידס חלה התקדמות אדירה בתחום, ומזה למעלה מעשור שהטיפולים מסייעים בהקטנת העומס הנגיפי בדם לרמה כה נמוכה, כך שאדם שנושא את הנגיף לא יכול להדביק אדם אחר. "למעשה, כבר הרבה זמן הטיפול הקיים הוא טוב ויעיל, והוא הולך ומשתכלל. הדגש הוא לא על העומס הנגיפי בלבד אלא על אריכות ואיכות חיים שהוא יכול לאפשר למטופל", אומרת ד"ר קדם.
"אני עוד זוכרת את השנים הראשונות של הטיפול בתרופות, טיפול שכלל הרבה מאוד כדורים כמה פעמים ביום, ותופעות הלוואי היו מזעזעות. היום רוב המטופלים מקבלים כדור אחד פעם ביום שמכיל את כל התרופות שהם צריכים עם מעט מאוד תופעות לוואי, ואם תופעות הלוואי מפריעות יש לנו גם אלטרנטיבות ואפשר להחליף תרופה אחת באחרת. פעם לא היה לנו את זה ואנשים סבלו מאוד רק כדי להישאר בחיים", מספרת ד"ר קדם. "היום, לא רק שהחולים נשארים בחיים, הם גם חיים טוב. הם לא סובלים ורובם המכריע, למעלה מ-90 אחוז מהמטופלים הם Undetectable, כלומר העומס הנגיפי כה נמוך שהם לא יכולים להדביק אדם אחר בקיום יחסי מין".
ילדים בריאים
הטיפול החדש מונע הדבקה לא רק בקיום יחסי המין אלא גם מאפשר לנשאי HIV להביא ילדים לעולם. "כבר כמה שנים טובות שנשאים מביאים ילדים בריאים לעולם, ונשים בהיריון שנמצאות תחת טיפול לא יכולות להדביק את העובר". מסבירה ד"ר קדם.
ומה קורה כשנשאית HIV בהיריון ואינה מטופלת?
"במקרים כאלו הסיכון להעביר את הנגיף לעובר עומד על בין 25 ל-40 אחוז", היא מוסיפה. "השכיחות הגבוהה ביותר של ההדבקה מתרחשת בסוף ההיריון, סביב הלידה ולאחר מכן בהנקה, והוא יורד משמעותית אם האישה מתחילה טיפול במהלך ההיריון. אני למעשה לא זוכרת אף מקרה שבו אישה שטופלה כמו שצריך הדביקה את התינוק, זה פשוט לא קורה".
עד איזה שלב של ההיריון אבחון HIV יכול להשפיע על גורל הילוד?
"עד הרגע האחרון", אומרת ד"ר קדם. "כבר קרה לנו שאבחנו HIV בחדר לידה, ואנחנו פשוט פועלים להתערבות נרחבת יותר בהתייחסות למניעה. אך ברור שככל שזה יהיה מוקדם יותר כך עדיף, שהרי ההדבקה של הצאצא כאמור מתרחשת לרוב בסוף ההיריון, והטיפול היום יכול להביא לעומס נגיפי נמוך, ולהפוך את החולה ל-Undetectable תוך ימים ספורים עד שבועות ספורים מרגע הטיפול, תלוי במצב העומס הנגיפי בתחילת הטיפול".
הטיפול בטוח להיריון?
"בגלל שיש לנו היום אלטרנטיבות, יש תרופות שנעדיף לתת בזמן ההיריון, אך למעשה יש מעט מאוד מקרים שלא ניתן תרופה כלשהי מחשש לעובר, ובכל מקרה הטיפול עצמו לא משנה את מהלך ההיריון", מדגישה ד"ר קדם.
הסטיגמה שקשה לרפא
בכל הקשור לזוגיות ולהורות, נשאי HIV עדיין מוצאים את עצמם מחוץ לגדר. "יש הרבה עבודה על דעות קדומות והיום עדיין הרבה נשאים חיים עם הפחד מדחייה. יש כאלו שלא מספרים אפילו למשפחה שלהם במשך שנים ארוכות, רק מהפחד שלא יקבלו אותם", מספרת ד"ר קדם.
יש נשאים שחוששים להיכנס להיריון שמא העובר ידבק?
"יש שאלות שעולות, אבל שאלות כאלה עולות בהרבה מצבים של מחלה או נשאות לאיזה גן תורשתי", היא מדגישה, "אבל דווקא ב־HIV, היכן שהסטיגמה כל כך קשה, דווקא פה יש לנו את הביטחון הזה שאם לוקחים טיפול כמו שצריך אז הכול בסדר. העובר לא ידבק".
כשמסתכלים על מספר ההדבקות המאובחנות בשנה שהתרחשו בין אם לילוד בשנים האחרונות, כפי שדווח בדוח האפידמיולוגי התקופתי 2019-1981 של משרד הבריאות, מדובר במספרים נמוכים מאוד שבין 4 ל-6 מקרים בשנה. ד"ר ארנה מור, מנהלת המרכז הארצי ל-HIV ולנגיפי דלקת הכבד במשרד הבריאות, מסבירה כי ברוב המקרים כלל לא מדובר בהדבקות שהתרחשו בישראל אלא לרוב במדינות אנדמיות לנגיף, דהיינו מדינות שבהן הנגיף שכיח מאוד ואז הסיכון להדבקה גבוה, ואותם מקרים רק אובחנו בישראל.
"בהגדרה הזו נכללים בעצם כל נשא שנדבק מהאם או בהיריון או בלידה או בהנקה ולא בדרך אחרת", אומרת ד"ר מור. "זה יכול להיות מישהו שהגיע מחו"ל ממדינה אנדמית בגיל 8 והוא נשא. המקרים שבהם תינוקות שנדבקו במהלך ההיריון בישראל הם נדירים אך בכל שנה נולדים ילד או שניים שנדבקו בנגיף בהריון", מסבירה ד"ר מור. "כשדבר כזה קורה הוא מורכב מאוד, כי כשהילד נולד ונמצא נשא, הוא חושף אחריו את כל המשפחה, ההורים מגלים שהם נשאים, לפעמים גם יש אחים שאולי נשאו את הנגיף זמן רב ללא טיפול. וזה תמיד קורה במקרים שבהם האימהות לא נבדקו בהיריון".
למה בעצם לא כל אישה שנכנסת להיריון נבדקת לנשאות HIV?
"היום הבדיקה נעשית רק אם הרופא מציע אותה, ופעמים רבות הרופא לא יחשוב לבדוק אישה אם היא לא מתיישבת עם הסטיגמה של נשאי HIV", מסבירה ד"ר מור. "אין היום הנחיה גורפת לבדוק נשאות HIV בכל היריון. וזה חבל, כי עלות בדיקות סקר ל־HIV בנשים בהיריון היא אפסית יחסית לנטל הכלכלי למדינה של מעקב וטיפול לכל החיים וכמובן עוגמת הנפש למשפחה ולילד עצמו היא משמעותית".
כולם נמצאים בסיכון
ד"ר מור מדברת על אוכלוסיית הנשים עם HIV כקבוצת סיכון, שלא מקבלת מספיק זרקור בארץ. "זו אוכלוסייה מוחלשת, וודאי כשאלו נשים שמגיעות ממדינות חבר העמים או אפריקה. חלקן לא יודעות שהן נדבקו ובכך הנגיף עובר גם לילדים. לעומת אוכלוסיית ההומוסקסואלים, שהם אוכלוסייה חזקה באופן כללי ובוודאי מודעת יותר לסכנת ה־HIV. בקרב נשים יש עדיין רבות שלא חושבות בכלל שהן יכולות להידבק מיחסים הטרוסקסואלים. לכן יש חשיבות גדולה מאוד להסברה, להגיע לנשים ובעיקר לאוכלוסיות הנשים הללו ולהסביר להן שכולם נמצאים בסיכון. ואולי דווקא עכשיו עם המודעות שגדלה לנגיף הקורונה, שעובר מאדם לאדם בלי הבחנה, יהיה קל יותר להעביר את המסר הזה לגבי נגיף ה-HIV".
גם ד"ר קדם מדברת על הקושי באבחון נשים בהיריון הנשאיות ל-HIV, שמקורו בעובדה שהבדיקות הללו אינן כלולות בבדיקות ההיריון הנדרשות על פי הנחיות משרד הבריאות. "דווקא בישראל, שבה עושים הכי הרבה בדיקות הריון בעולם ונורא מקדשים את נושא ההיריון, בדיקת ה-HIV לא אחת נופלת בין הכיסאות. ואומנם המצב כן משתפר ואני רואה יותר ויותר רופאים שמוסיפים את הבדיקה לפאנל הרגיל, אבל עדיין קיימת רתיעה. יש תפיסה מיושנת לפיה רק נרקומניות או נשים בזנות צריכות לעשות בדיקת HIV, אבל זאת כמובן טעות. הנגיף לא גזען, הוא לא בוחר אנשים לפי צבע או מין או שום דבר. אם מאפשרים לו כניסה הוא נכנס, ומהבחינה הזו כל אישה בהיריון היא בעצם בסיכון", מסבירה ד"ר קדם ומסכמת: "המשמעות המאוד גדולה של בדיקות סקר ל-HIV כחלק מבדיקות סקר הרגילות והמרובות של ההיריון היא שאישה שנבדקת בתחילת ההיריון והיא נמצאת חיובית – תטופל והתינוק יהיה בריא, זה עד כדי כך פשוט".
מתמודדים עם HIV? ממש כאן תוכלו למצוא הנחיות ומידע מקיף שיעזרו לכם לשמור על איכות חיים טובה
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת גיליאד והוועד למלחמה באיידס ללא מעורבות בתכנים