אחד מכל חמישה קשישים בישראל לוקה בדמנציה, מצב שבו תפקודי החשיבה נפגעים במידה כזו שמפריעה לתפקוד היומיומי העצמאי. הגורם העיקרי לדמנציה הן מחלות ניווניות של המוח, כשהשכיחה שבהן היא מחלת האלצהיימר בה לוקים כ-80 אלף ישראלים. שכיחות המחלה עולה עם העלייה בתוחלת החיים.
מחלת האלצהיימר מתבטאת בהרס הדרגתי של תאי מוח הגורם להידרדרות בתפקודי החשיבה, ירידה ביכולת הזיכרון, הריכוז, יכולת הלמידה ותפקודי השפה, המובילה לירידה בתפקוד ואובדן העצמאות.
מה הסימפטומים?
בשלבים ההתחלתיים, המטופלים ו/או קרוביהם מדווחים על ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, קושי לזכור פגישות ואירועים, נטייה לחזור על אמירות ושאלות, פיזור דעת, קושי לשלוף שמות של אנשים או מקומות ובהמשך קושי בשליפת מילים וצמצום שפתי. גם קשיים בהתמצאות במרחב יכולים להופיע בשלבים מוקדמים של המחלה, בעיקר במקומות פחות מוכרים.
עוד ב-mako בריאות:
>> סקס לעצלנים: השדרוגים שיהפכו אתכם למאהבי על
>> תתפלאו מה קצת שום יכול לעשות לכם
>> תולעים בטוסיק: מה עושים עם הסיוט הזה?
תחילת המחלה יכולה להסתמן גם בשינויים במצב הרוח עם נטייה לדכדוך ואף דיכאון, מצבי חרדה, שינוי באישיות ובהתנהגות וירידה בכישורים חברתיים. החולים מציגים קושי בזיהוי אנשים, גם קרובים. עם התקדמות המחלה ופגיעה ביכולת החשיבה, בולטת הירידה ביכולת ניהול תפקודים מורכבים ופעילויות של חיי היומיום. בולט צמצום של הפעילות היומיומית והחברתית, ישנה פחות יכולת יוזמה ופחות מוטיבציה לפעילות, פחות עניין בסביבה ואף אפאתיה. יכולות להופיע הפרעות התנהגות קשות הכוללות חשדנות, מחשבות שווא, הזיות, הפרעות שינה, שוטטות ועוד. בשלבים המתקדמים יש פגיעה בכל התפקודים המוחיים (חשיבה, תקשורת, תנועה) ונדרשים עזרה, לווי והשגחה בכל תפקודי היום יום כגון – רחצה, לבוש, אכילה וניידות.
איך מאבחנים?
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג, ומחייב הערכה מקיפה הכוללת סקירת ההסטוריה הרפואית, תיאור מלא של התסמינים, הערכה קוגניטיבית ותפקודית ובדיקות עזר (הדמייה, בדיקות דם וכד').
אבחון נכון ומדויק הוא חיוני על מנת לבחור בהמשך בירור וטיפול מתאים.
דרכי טיפול
הטיפול התרופתי הניתן כיום לחולי אלצהיימר הינו טיפול המיועד לשיפור תסמיני המחלה. בקו הראשון ניתנות תרופות ממשפחת "מעכבי אצטיל כולין אסטראז". אצטיל כולין הינו חומר המשמש מתווך בין תאי עצב ומאפשר תקשורת ביניהם. נמצא כי בחולי אלצהיימר ישנו ריכוז נמוך של אצטיל כולין באזורי מוח האחראים על זיכרון ולמידה וחושבים כי דבר זה תורם לפגיעה בתפקוד תאי העצב בתהליכי החשיבה. תרופות אלו, ככל הנראה, מעלות את רמת האצטלין כולין וכך מחזקות את הפעילות בסינפסות, החיבורים בין תאי העצב. התרופות מביאות לשיפור מסוים בזיכרון ובריכוז, בעיקר בשלבים המוקדמים של המחלה, אולם אינן עוצרות את התקדמות המחלה והניוון המוחי.
ממנטין (אביקסה) הינה תרופה נוספת לטיפול במחלת אלצהיימר, הניתנת לחולים בדרגת חומרה בינונית-קשה. תרופה זו חוסמת קולטן על פני תא העצב ומונעת ככל הנראה כניסת סידן בעודף אל תוך התא, דבר המזיק לייצור האנרגיה בתאי העצב ושיפור התפקוד של התא, כל הנראה באופן זמני.
טיפולים נוספים הניתנים לחולים נרשמים בהתאם לבעיות המתעוררות לאורך שנות המחלה. תרופות לשינויים במצב הרוח (דיכאון או חרדה), טיפול בהפרעות שינה, בעיות בהתנהגות (אי שקט, חשדנות ומחשבות שווא והזיות).
דרכי מניעה
הטיפול מונע סיבוכים ומשפר את איכות החיים של החולים ובני המשפחה לאורך שנות המחלה. פעילות גופנית ידועה בהשפעתה החיובית על בריאות כלי הדם והלב ושמירת החיות של רקמת המוח והינה ההתערבות המוכחת ביותר למניעה ועיכוב ההתפתחות של מחלת האלצהיימר. מומלצת פעילות גופנית אירובית מתונה בתדירות של כשלוש פעמים בשבוע, 30 עד 40 דקות בכל פעם לשמירה על בריאות המוח, שימור ושיפור יכולות החשיבה והזיכרון.
על פי ההערכות, הפעילות הגופנית שומרת על תקינות כלי הדם במוח, משפרת את זרימת החמצן לרקמת המוח, מפחיתה את הסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם והשמנת יתר – גורמי סיכון ידועים וישירים למחלת האלצהיימר. בנוסף, עבודות מחקריות מראות כי בעת פעילות הגופנית מופרשים חומרים המשמרים את החיוניות של תאי העצב, בהם החומר BDNF, חומר הקרוי "טרופי" אשר מסייע לגדילתם של התאים, מחזק את הסינפסות ואף מביא ליצירת כלי דם ותאי עצב חדשים.
הכותבת היא מנהלת המרכז להפרעות זיכרון וריכוז במערך הנוירולוגי, המרכז הרפואי איכילוב