דלקת גרון היא תופעה שיכולה לחזור על עצמה מספר פעמים בשנה, בעיקר בחורף, כשאנשים מתחילים מדי פעם לסבול משפעת, הצטננות, התקררות, סינוסיטיס ועוד. אחת הבעיות הנפוצות בדלקות באזור הגרון היא דלקת בלוע – פרינגיטיס, שלפעמים יכולה להיגרם מדלקת בשקדים – טונסיליטיס. השקדים הם למעשה בלוטות לימפה שעומדות כמו שומרי השער בכניסה אל הגרון, כאשר הם נפוחים או שאזורם מודלק, נוצר כאב חזק.
דלקת גרון מתרחשת גם ללא קשר לשקדים, ויכולה להיגרם כשמופר האיזון באוכלוסיית החיידקים הטובים והרעים באזור הגרון. חוסר איזון שכזה יכול להביא ברוב המקרים לשגשוג חיידק הסטרפטוקוקוס, או במקרים אחרים לשגוג ויראלי או פטרייתי באזור.
כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
את האבחנה לכך בדרך כלל נותן רופא המשפחה על ידי בדיקת משטח גרון או לפי התבוננות, אם האזור מפריש מוגלה, אם לחולה יש חום, בדיקת קשריות הלימפה באזור ובנוסף ניתן גם לעשות בדיקות דם ותרבית של חיידקים מחלל הגרון. במצבים בהם דלקות בגרון חוזרות ללא חום וללא קשר לעונה מסוימת או מחלת חורף, חשוב לעשות אבחנה מבדלת ולראות מה יכול להיות הגורם לכך.
ישנם הרגלים באורח החיים שלנו שיכולים לעורר את התגובה בדלקת גרון ללא חום, למשל אלרגיה (למזון מסוים כמו חלב או גלוטן או כזו שנובעת מאלרגנים באוויר או זיהום אויר ועישון), ריפלוקס או צרבת – לא מעט אנשים סובלים מצרבות שהביטוי שלהן יכול להשתנה מאחד לשני, לפעמים עליית התוכן החומצי מהקיבה בוושט יכול לעורר תהליך דלקתי בגרון, זיהום פטרייתי – בדרך כלל במצבים אלה מדובר בקנדידה, שאחד מהביטויים שלה הוא גם בגרון. בדרך כלל במקרי קנדידה כדאי לעשות טיפול מערכתי למיגור הפטרייה, בנוסף לטיפול מקומי לחיטוי ספציפי באזור הגרון. אם כן, איך מטפלים בדלקת גרון באופן טבעי?
נוגד דלקת | שרף מור (Comiphora mol mol)
שרף המור המפורסם הוא צמח הבחירה הראשון שלי למקרים של חיטוי מקומי ובמיוחד לגרון. המור מוזכר עוד מספר שמות ומופיעים אזכורים רבים לגביו לאורך התנ"ך. בית המקדש, בו נהגו להבעיר שרף מור, נבנה על הר מוריה, יש הטוענים שיש קשר בין השמות. מנהג שריפת השרף נבע מתוך הצורך להיטהרות, היטהרות שנעשתה על ידי בעירת השרף וגם בעזרת הרכיבים הפעילים המחטאים הנמצאים בו.
המור מוכר מזה אלפי שנים בטיפול המסורתי לבעיות שונות. לפי הרפואה הסינית הצמח נקרא mo yao, בה הוא נחשב כצמח קר ויבש המפחית נפיחות וכאב. המור בעל טעם מר ומכאן גם שמו. הצמח נחקר הרבה בשנים האחרונות וגילו שאין הרבה מרחק בין השימושים המסורתיים של הצמח ובין הסגולות הרפואיות שנמצאו בו. הוא נחשב כמחטא כללי וחזק מאוד, יעיל למגוון רחב של פתוגנים – חיידקים, פטריות ווירוסים. הוא גם נחשב לנוגד דלקת חזק ויהיה יעיל למצבים בהם יש טפילים במערכת העיכול. עם עוצמת חיטוי שכזו, המור יכול לעזור גם למצבי הזיהום בדלקת בגרון. אם מדובר בזיהום חיידקי או פטרייתי המור יעשה עבודה טובה, ניתן לגרגר מיצוי של השרף מהול במים ולאחר מכן לשתות אותו. המור יהיה יעיל לכל מצב בו ישנו צורך חיטוי חזק, אפילו כשיש הרפס או יבלת ויראלית, ניתן למרוח את המיצוי באופן חיצוני על האזור הפגוע.
הוראות השימוש: לא מומלץ לשתות את המיצוי כמו שהוא "נקי". משום שטעמו חזק ועלול לגרום לכאבי בטן, בחילות ושלשולים, יש להתייעץ במטפל לפני השימוש. בדרך כלל אפשר לשלב אותו בתוך פורמולות צמחים מותאמות אישית למצב. אם רוצים רק לגרגר אותו, ניתן למהול 2.5 מ"ל בחצי כוס מים, לגרגר פעמיים מהתערובת ולחזור על הפעולה כל שעתיים. את שרף המור ניתן להשיג אצל מטפלים ברפואת הצמחים ובבתי מרקחת. חשוב לציין כי הצמח אסור לשימוש אצל נשים בהריון.
חיטוי מקומי | מרווה רפואית (Salvia officinalis)
סוג זה של המרווה דומה למרווה הצומחת בר בארץ. המרווה הרפואית מצטיינת באפקט מחטא חזק יותר, היא מכילה שמנים אתרים ומרכיבים פעלים נוספים הגורמים להזרמה טובה יותר של הדם, ומביאה עמה חומרים חיוניים ממערכת החיסון העוזרים בטיפול בדלקות מקומיות. בנוסף על כך, למרווה יש איכות חיטוי מקומי כך שגם גרגור המרווה יעזור בטיפול בדלקת בגרון. אמנם מקורה של המרווה הרפואית הוא אירופה, אך היא גדלה באופן מתורבת גם בארץ, ניתן להשתמש גם במרווה המשולשת (Salvia fruticose) אך מידת החומרים נוגדי הווירוסים שלה תהיה מועטה יותר.
עוד ב-mako בריאות:
>> מתאפקים לפיפי: האם השלפוחית שלכם בסכנת התפוצצות?
>> פירות יבשים זה בריא? לא תמיד. המדריך השלם
>> שוקולד עושה לכם חצ'קונים? יש עוד כמה דברים שאתם צריכים להכיר
המרווה יעילה בעוד מספר רב של דברים מלבד חיטוי, היא יכולה לעזור לבעיות גזים ונפיחות במערכת העיכול, תמיכה בוויסות הורמונלי - בעיקר במצבים של גלי חום בגיל המעבר בזכות האנרגיה הקרירה שלה, ובנוסף, יש לה אפקט חיובי על מערכת העצבים והיא עוזרת להפחית מחשבות טורדניות ותומכת במצבי דיכאון וחרדה.
הוראות השימוש: השימוש במרווה הוא בעלים, ניתן לחלוט חמישה עלים בחצי כוס מים רותחים, לכסות את הכוס, להמתין כחצי שעה, לגרגר את החליטה מספר שניות בגרון ולבלוע. על פעולה זו יש לחזור מספר פעמים לאורך היום. מעבר לכך ניתן להשתמש במיצוי נוזלי (טינקטורה) של המרווה, בשילוב עם עוד מספר צמחים מחטאים המותאמים לבעיה. טינקטורה ניתן להשיג אצל מטפלים ברפואת הצמחים או בבתי מרקחת, את העלים ניתן להשיג בבתי טבע או לקנות שתיל– המרווה היא צמח מוגן לכן אסור לקטוף אותה בר. גם מרווה אסורה לשימוש בזמן הריון והנקה.
מעולה לשיעול | לחך איזמלני (Plantago lanceolate)
מעבר לחיטוי, גם הקלה על הכאב ושיקום הרקמות הריריות הפגועות בגרון חשובים. לשם כך נועד הפלנטגו, צמח העשיר בחומרים מוצילגיים. ניתן לדמיין את החומרים האלה כמעין ג'ל היוצר שכבת חיץ המגנה על הרקמה הפגועה ומאפשר לה להשתקם ממצב דלקתי. מעבר לכך הפלנטגו נחשב כנוגד דלקות ואלרגיה בעצמו, כך שהצמח יכול להיות יעיל גם למצבים של שיעול אלרגי עם הרבה ליחה, או שיעול יבש ונבחני. בנוסף ניתן להשתמש בצמח במצבים שונים במערכת העיכול כמו בצרבות, כיבים בקיבה ודלקות לאורך מערכת העיכול.
הוראות שימוש: הצמח גדל בר בארץ כמעט בכל מקום, וניתן לקטוף אותו, להכין ממנו חליטות עם צמחים נוספים, או לצרוך אותו במיצוי נוזלי כחלק מפורמולה לדלקת גרון. הצמח נחשב בטוח לשימוש לכולם.
מלבד צמחי מרפא, תרופות סבתא יעילות לכאב גרון הן:
חליטות של דבש, לימון סחוט, כמה פרוסות ג'ינג'ר וקמומיל – חליטת חורף קלאסית עם אנרגיה מחממת, יכולת חיטוי עדינה ובנוסף היא גם טעימה. החליטה תוכל להרגיע את הכאב במיוחד אם כאבי הגרון הם על רקע שפעת ומחלות חורף.
גרגור מי מלח – השיטה הנפוצה ביותר כנראה. מי מלח עוזרים בגירוי ריריות מערכת הנשימה להפרשת ריר בכמות גבוהה, שעוזר לסכך את האזור הפגוע ולסלק פתוגנים. יש לשים בין חצי כפית לכפית מלח בחצי כוס מים פושרים ולגרגר מספר פעמים ביום.
חזרת הגינה – Armoracia rusticana צמח ארומטי במיוחד ולכן בעל יכולת חיטוי חזקה – יש לערבב כף שורש חזרת עם מעט דבש בכוס מים חמים ולשתות מספר פעמים ביום.
חיזוק מערכת החיסון: באופן כללי למניעת מחלות חורף חשוב לחזק את מערכת החיסון מפני הדבקות בפתוגנים שונים (חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים) – לשם כך ניתן להשתמש בתכשירי אכינצאה, פרופוליס ופרוביוטיקה, שהם חלק חשוב בחיזוק מערכת החיסון ושמירה על הגוף מחדירת פתוגנים לא רצויים.
* אוהד כהן נזנין הוא נטורופת ומטפל בצמחי מרפא