דלקות בדרכי השתן הן לא מסוג הדברים שנוח לדבר עליהם, אך כחמישית מאוכלוסיית הנשים חוותה דלקת אקוטית בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחיים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
השתן נוצר בכליות ושם הוא נחשב סטרילי, אך כאשר הוא מגיע לשלפוחית הוא נחשף לחיידקים או פתוגנים אחרים הנמצאים בתוכה. במצבי חולשה חיסונית, עשויה להתפתח דלקת באזור שיכולה להתבטא בכל אחד ממרכיבי מערכת השתן – כליות, שופכנים, שלפוחית השתן ובשופכה. בהרבה מהמקרים הדלקת נוצרת עקב קירבת איברי השתן לאזור פי הטבעת. פתוגנים הנמצאים בפי הטבעת מסוגלים לעבור אל דרכי השתן ולטפס במעלה השופכנים לאזור השלפוחית ובמצבים מורכבים יותר גם להגיע לאזור הכליה. בדרך כלל מדובר בחיידק Escherichia coli (E. coli) הנמצא במערכת העיכול ומועבר בדרך הזו אל שלפוחית השתן.
לרוב, נשים חשופות להידבקות יותר מאשר גברים, כנראה בעקבות מבנה הווגינה ואורך צינור השופכה, שקצר משמעותית אצל נשים לעומת גברים. כך, עבור החיידקים, הדרך אל שלפוחית השתן מהירה יותר.
גורמי סיכון נוספים לדלקות בדרכי השתן:
- תזונה עשירה בסוכרים, פחמימות פשוטות, מיעוט בשתייה ושתן מועט.
- מצבי סטרס באורח החיים היומיומי.
- פעילות מינית - מגבירה יותר אצל נשים את הסיכויים לזיהומים בדרכי השתן, לצד החלפת בני זוג בתדירות גבוהה.
- גיל המעבר - ירידה ברמות הורמון האסטרוגן גורמת לשינויים באוכלוסיית החיידקים בדרכי השתן, כאשר עיקר השינוי הוא ירידת החיידקים הטובים ועליית החומציות בשלפוחית.
- חסימת דרכי השתן על ידי אבן בכליה.
- שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי - משפיעים על מאפייני היצמדות החיידקים לדפנות הנרתיק ודרכי השתן.
- שימוש רב בקטטר.
- צניחת שלפוחית השתן.
- מומים מולדים.
- הליכים ניתוחיים.
- היגיינה - רחצה בבריכות או שימוש בשירותים מלוכלכים כמעט ואינם מהווים גורם להדבקות, אך כשהמצב החיסוני ירוד, לעתים פעולות אלה יכולות להיות טריגר.
מומלץ לקחת חמוציות בכמוסות או במיצוי נוזלים|צילום: istockphoto
מה מרגישים?
דלקות בדרכי השתן יכולות ממש להקשות על חייהם של הנוטים לסבול מהן באופן קבוע או אפילו מהתקף בודד. הסימפטומים הנפוצים שבאים לידי ביטוי הם דחיפות ותכיפות חזקה למתן שתן, צריבה במתן שתן, סימנים של דם בשתן, ריח חזק, כאבי אגן, חולשה כללית, חום, בחילות, הקאות, פחד ממתן שתן וכדומה.
אצל נשים בהריון שנוטות לפתח דלקתיות בדרכי השתן, סימני הדלקת לרוב לא מורגשים ומקשים על האבחנה. מי שנוטה לכך, בתקופת ההיריון רצוי לבצע בדיקות תכופות יותר על ידי משטחים כדי לוודא שהכל תקין.
הטיפול הרפואי בזמן דלקת אקוטית הוא מתן סוגים שונים של אנטיביוטיקה. בעבר, דלקות בדרכי השתן גרמו לסיבוכים קשים בכליות, אך היום, הודות לאנטיביוטיקה, יש פחות סיבוכים מפעם, אך עם כל הכבוד לאנטיביוטיקה, היא לא מלמדת אותנו איך להימנע מהדבקות חוזרת ואפילו בצורה עקיפה עלולה לגרום למעגלים של הידבקויות חוזרות ונשנות עקב נטילת התרופה.
עוד ב-mako בריאות:
>> משהקים בלי הפסקה? כך תעצרו אותם אחת ולתמיד
>> מתי המציאו את הקונדום? ההיסטוריה של אמצעי המניעה
>> כל מה שרציתם לדעת על פריצות דיסק
נסו זאת בבית: מה עושים?
כדי לפתור את בעיית הדלקות החוזרות אחת ולתמיד כדאי להגיע לטיפול אישי אצל מטפל מוסמך, על ידי בדיקה מעמיקה של הרגלי אורח חיים וסקירת מערכות הגוף ניתן להגיע לאבחנה הוליסטית שבעזרתה הבעיה תוכל להיפתר.
להלן מספר דרכים שיעזרו לכם למנוע דלקות חוזרות בדרכי השתן:
- להרבות בשתיית נוזלים – כ-2 ליטר ביום. במקביל, יש להימנע ממשקאות כמו מיצים ממותקים ומשקאות המכילים קפאין, אלכוהול, מיצי פירות הדר (במצב אקוטי של דלקת בלבד), הם עלולים להחמיר את מצב הדלקת וליצור גירוי מקומי.
- תזונה רוויה בירקות, פירות, שייקים ומיצי ירקות סחוטים.
- ניגוב הצואה יעשה רק אחורה ולא לכיוון דרכי השתן. בהרבה מקרים פעולה פשוטה זו תמנע הידבקויות חוזרות ונשנות בדלקות הנגרמות מחיידקים מהאזור האנאלי.
- לאחר קיום יחסי מין יש לדאוג לריקון מלא של שלפוחית השתן, רצוי לשתות כוס מים כדי להגביר את מתן השתן.
- חמוציות הוכחו מספר פעמים כיעילות במצבים אקוטיים של דלקות בדרכי השתן, אך חשוב לדעת שמיצי חמוציות שנמכרים בחנויות עושים את העבודה ההפוכה, במיוחד כאלה המכילים ריכוז גבוה של סוכרים. את החמוציות רצוי לצרוך בצורה של טבליות או מיצויים נוזליים (טינקטורה) מרוכזים המכילים אחוז גבוה של חומר פעיל – פרואנטוציאנידים. החמוציות נמצאו יעילות במיוחד נגד חיידק ה- E.coli, שהוא הגורם העיקרי לדלקות בדרכי השתן, בכך שהרכיב הפעיל מונע מהחיידק להיצמד אל תאי האפיתל של דרכי השתן.
כדאי לשתות כמה שיותר חליטות פטרוזיליה
בנוסף, לחמוציות יש יכולת חיטוי ושיתון קלה – הן מעודדות ריקון מלא של השלפוחית ומונעות מצע נוח לחיידקים להתרבות בתוכו. יתרון נוסף בחמוציות הוא שהן יחסית בטוחות לשימוש בזמן הריון, כך שהן יכולות להוות פתרון טוב במצבים אלה, אך כמובן שצריך להתייעץ עם מטפל מוסמך לפני השימוש. דווקא אצל נשים לאחר גיל המעבר החמוציות נמצאו כפחות יעילות. את החמוציות ניתן לרכוש, בבתי טבע, בתי מרקחת וכפורמולה בהתוויה אישית על ידי מטפלים בצמחי מרפא. - תוספי תזונה מסוג D- mannose – די מאנוז מופק בעיקר מפירות יער, ביניהם גם החמוציות. זהו סוג של סוכר המסוגל להתחבר לאזור שעליו מתיישב החיידק בדרכי השתן וכך מונע ממנו להידבק לתאי האפיתל. פעילות זו מסוגלת לשמור על פלורת חיידקים מאוזנת בדרכי השתן ולמנוע הידבקויות חוזרות. למרות שזה סוג של סוכר, הוא אינו נספג בגוף ואינו מפר את איזון רמות הסוכר. תוסף D-Mannose ניתן להשיג בבתי הטבע השונים.
- שתיית כוס מים המכילה בתוכה חצי כפית סודה לשתייה (סודיום ביקרבונט) כל 3-4 שעות. פעולה זו תתמוך בהורדת החומציות באזור דרכי השתן ותוכל למנוע שגשוג חיידקים באזור.
- חליטות צמחי מרפא יעזרו מאוד בפינוי החיידקים מדרכי השתן. לחלק מהצמחים יש גישה יומיומית - כמו הפטרוזיליה, וחלק ניתן להשיג בבתי טבע, כמו עלי סרפד, זרעי סלרי, עלי שן הארי, זקן תירס ועוד. את החליטות המשתנות רצוי להפסיק לשתות משעות אחר הצהריים, אך עד אז כדאי להרבות מהן כמה שיותר. בנוסף, ישנם צמחי מרפא בעלי תכונות חיטוי חזקות ובעלי זיקה ספציפית לדרכי השתן. ברשימת הצמחים מופיעים הצתרה הוורודה (זעתר פרסי), פירות ערער, חותם הזהב, ברבריס ועוד. ובנוסף אליהם טובים גם המחטאים הכלליים כמו האכינצאה, שמן אורגנו, פרופוליס, שום, תמצית זרעי אשכוליות ועוד רבים.
- פרוביוטיקה – שילוב חיידקים טובים המסוגלים לאזן את אוכלוסיית החיידקים הנמצאת בדרכי השתן ולמנוע שגשוג חיידקים רעים באזור. רצוי לשלב בטיפול עם צמחים מחטאים, אך יש להפריד את לקיחת הפרוביוטיקה לפחות שעתיים מלקיחת צמחים מחטאים.