ימי המלחמה הם ימים מאתגרים עבור משפחות רבות. ילדים רבים נאלצים להישאר בבית במשך ימים רבים, ומסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון נהפכים עבורם למקור תעסוקה עיקרי. לעניין זה עשויות להיות השלכות בריאותיות ונפשיות, כפי שהוכח במחקרים רבים. בין היתר, צפייה ממושכת במסכים יכולה לחשוף את הילדים לתכנים מזיקים, להוביל להשמנה, לקושי בהירדמות, לחוסר שינה מספק ולפגיעה במיומנויות ידניות וחברתיות. אבל הפעם, נתמקד בבעיות העיניים העלולות להיגרם מההרגל.
עליה בשכיחות קוצר ראייה: הכלל הוא כזה - ככל שהמסך קטן יותר וקרוב יותר, כך עולה הסיכוי לסבול מבעיות קוצר ראייה - מצב שבו רואים טוב מקרוב אבל צריך משקפיים כדי לראות רחוק. זאת בשל הצורך למקד את העין באותיות ובסימנים קטנים. בשילוב עם העדר פעילות מחוץ לבית וחוסר חשיפה מספקת לאור יום, עולה שכיחותן של בעיות הראייה. התפתחות קוצר ראייה מחייבת הרכבת משקפיים לכל החיים, או ניתוח לייזר לאחר גיל 20. אגב, אחת ההשערות היא ששימוש במסכים גדולים עם אותיות גדולות, אולי יכול למנוע את התפתחות קוצר הראייה.
יובש בעיניים: בשל ריצודים של מסכי המחשב והטלוויזיה יש נטייה להמעיט במצמוץ, דבר החושף את פני הקרנית ויכול לגרום לתחושות חוסר-נוחות בעיניים, אדמומיות ולעיתים נדירות - להפרעה בראייה.
מהו משך זמן הצפייה המומלץ?
מהו משך זמן הצפייה המומלץ?
ההמלצות המקובלות בחיי יום-יום (לא בעת מלחמה) הן:
עד גיל שנתיים: לא לחשוף למסכים כלל. מדובר בשנים קריטיות להתפתחות המוח והנפש. בני 7-3: חצי שעה עד שעה ביום.
בני 11-8: שעה עד שעה וחצי ביום.
בני 15-12: לא יותר משעה וחצי ביום.
מגיל 16 ומעלה: לא יותר משעתיים ביום.
החוכמה היא לאזן
מצד שני, צפייה במסכי המחשב, הטלוויזיה או הטלפונים הניידים מעסיקים את כולנו ומסיחים את דעתנו, הילדים עסוקים ומפריעים פחות. יתרה מכך, תכנים לימודיים וחדשות מאומתות יכולים להוסיף לחוסן הנפשי שלנו. לכן, הרעיון הוא לאזן. גם בימים מאתגרים רצוי ליצור עבור הילדים שגרת יום הכוללת פעילות גופנית מחוץ לבית, ארוחות בזמנים קבועים (ואיסור צפייה במסכים בזמן הארוחות), תחזוקת הבית כמו סידור ארונות ומחסן (זו בהחלט הזדמנות להשתחרר מחפצים שאגרנו לאורך השנים ושאינם בשימוש מזה זמן רב כמו בגדים, מעילים, מחשבים וכו' ואפשר אפילו לתרום אותם לאילו הזקוקים להם), בישול מאכלים מיוחדים (וגם עוגות לחיילים), טיפוח גינה ועציצים, שיחות עם הסבים והסבתות ועם הדודים ובני הדודים ועוד. כמו כן, חשוב להקפיד על שעות השינה בהתאם לגיל, ולקבוע זמן בלתי גמיש לשינה ולכיבוי מסכים. עוד הצעה פרקטית היא לפעול לפי העיקרון 20-20-20: בכל 20 דקות לאפשר מנוחה של העיניים למשך של 20 שניות תוך הסתכלות למרחק של 20 מטר.
בשורה תחתונה - אין כל רע בשימוש מושכל במסכים, ובימים מאתגרים אפשר לגלות גמישות רבה יותר. עם זאת, חשוב שהשימוש יהיה מבוקר ומכוון לתכנים לימודיים ולמקורות מידע מאומתים ותואמים את גיל הצופה.
הכותב הוא ד"ר דויד לנדאו, מנהל מערך עיניים בכללית מחוז ירושלים