הקיץ הוא שעתם היפה של המזיקים. מומחי מיון ילדים במרכז רפואי מאיר כבר רגילים להיתקל בעקיצות שמובילות לפגיעה בקרב מבוגרים וילדים, ולעתים אף מסכנות את חייהם. הנה כמה טיפים יעילים במיוחד שריכזו עבורכם, כדי שתוכלו להמשיך ליהנות מקיץ בטוח. שווה להכיר וליישם בעת הצורך.

הכשת נחש

עונת הקיץ היא העונה שבה יוצאים הנחשים ממסתוריהם, ובאזורנו יש לא מעט כאלה. הנחשים שוהים בייחוד באזורי צמחייה עבותה, ולכן חשוב לזכור: בכל פעילות בחוץ עם חברים, בשעות ערב שבהן התאורה אינה מיטבית ובכלל – יש לנוע כמה שיותר על שבילים מוסדרים, לוודא כי שמתיישבים באזור שאינו מלא בעשבייה ובצמחייה ולהעדיף קרחת יער או אזור נקי מעשבייה.

נחש צפע (צילום: reptiles4all, shutterstock)
אל תניחו חוסם עורקים ואל תמצצו את הארס - במקרה של הכשת נחש הזעיקו עזרה רפואית מהר|צילום: reptiles4all, shutterstock

מה עושים?: הרגיעו את האדם שהוכש, השכיבו אותו במקום מוצל, השתדלו לקבע את הגפה (הניחו אותה על קרש או חפץ ישר) והזעיקו סיוע רפואי כמה שיותר מהר!

מה לא עושים?: אל תמצצו את אזור הארס, אל תניחו קרח על המקום, אל תניחו חוסם עורקים – כל אלו עלולים להזיק לכם ולמטופל. בנוסף, אל תנסו לתפוס את הנחש (האמינו לנו איננו זקוקים לו על מנת לתת לכם את הטיפול הטוב ביותר ברגע שתגיעו ועדיף שתגיעו כמה שיותר מהר). למעשה, לא מעט ממקרי ההכשות מתרחשים לאחר ניסיונות של לכידה על ידי אזרחים שאינם לוכדי נחשים מקצועיים.

עקיצת עקרב

בדומה לנחשים, עקיצות עקרבים מתרחשות בעונת הקיץ לאחר שאלה מתעוררים מתרדמת החורף ויוצאים לחפש מזון. העקרב פעיל בשעות הלילה, ובשעות היום הוא נמצא תחת מסתור של אבנים. מתוך מיני העקרבים הרבים והמוכרים, רק מיעוטם מסוכנים לאדם ובמקרים נדירים ביותר הם עלולים לגרום למוות. רוב מקרי העקיצה החמורים מתרחשים בקרב ילדים קטנים.

בבית החולים, הטיפול העיקרי בעקיצת עקרב ארסי הוא טיפול תומך ומכוון לניטור אחר תופעות הלוואי וטיפול ספציפי בהן: שמירה על דרכי אוויר פתוחות וטיפול בחמצן, נוזלים ותרופות לטיפול בתת לחץ דם, תרופות נוגדות פרכוס במקרה של פרכוסים או אי שקט קיצוני וטיפול בתרופות נוגדות כאב. במקרים שבהם יש צורך וקיימת התוויה – קיים טיפול בנסיוב כנגד העקרב הצהוב המצוי.

מה עושים?: כמו תמיד, הדרך הטובה ביותר להפחתת הסיכוי לעקיצת עקרב ארסי היא מניעת העקיצה. יש לנעול נעליים גבוהות בזמן טיול, לנער את הבגדים ואת שקי השינה ששהו בחוץ לפני השימוש בהם ולהימנע מלהפוך סלעים בשעות היום, היכולים לשמש מקום מסתור לעקרבים. בדומה להכשת נחש, מומלץ לקבע את הגפה הפגועה ולקרר את אזור העקיצה. יש לוודא שהנפגע נינוח במידת האפשר ולדאוג לפינוי מהיר לבית החולים הקרוב - בייחוד במקרה של חשד לעקיצה ע"י עקרב ארסי. מומלץ להזעיק את מד"א לפינוי ולא להתפנות באופן עצמאי על מנת לקצר במידת הניתן את זמן ההגעה לטיפול.

עביד צהוב  (צילום: אוהד יהלומי)
ישנים בשטח? בדקו את הנעליים ונערו את שק השינה לפני השימוש|צילום: אוהד יהלומי

מה לא עושים?: אל תנסו להוציא את הארס ע"י חיתוך מקומי או לשאוב אותו על ידי מציצה. בנוסף, אל תנסו לתפוס את העקרב - זה מסוכן. זיהוי העקיצה יכול להתבצע ע"י זיהוי העקרב, ולצורך כך מספיקה להביא עקרב מת או פשוט לצלם אותו.

עקיצות יתושים

עם הקיץ מגיעות גם עקיצות היתושים (למען הדיוק – יתושות). אומנם לרוב הן אינן מסוכנות אבל הן מאוד מגרדות ומציקות. חלק מהאנשים עשויים לסבול גם מתגובות אלרגיות המצריכות טיפול רפואי.

מה עושים?

גם כאן המניעה חשובה - מומלץ למרוח על העור חומרים דוחי יתושים, לעשות שימוש ברשתות לחלונות, לייבש מקורות מים עומדים בסביבת הבית וכו'. מומלץ לשטוף את אזור העקיצה במים קרים ובסבון על מנת להרגיע את האזור. ניתן למרוח תכשירים להרגעת הגרד באזור כגון ג'ל אלוורה, או תכשירים אנטי-היסטמינים. במקרים מסוימים, עקיצת יתוש עלולה לגרום לתגובה אלרגית - לנפיחות מוגברת ולהופעה של שלפוחיות, חום וכאבים. במקרים כאלה, יש לפנות לרופא לשם קבלת טיפול.

מה לא עושים?

אין לחמם את אזור העקיצה כדי לא להרחיב את כלי הדם, דבר שיגביר את הגרד.

צריבות מדוזה

בכל קיץ הן מופיעות מחדש: בדיוק כשיש לנו זמן לקפוץ לחוף הים, הן באות לבקר אותנו אף שממש לא התגעגענו אליהן. הארס שנמצא בזרועות המדוזה עלול לגרום לצריבה, לכאבים, לאדמומיות בעור ולפעמים גם לתסמינים נוספים כמו שלפוחיות או חום, עייפות וכאבי שרירים העלולים להצריך בדיקת רופא. כמו בכל תחום, מניעה היא הדרך הטובה ביותר – כדאי לשים לב לדיווחים אודות מצב המדוזות בחופים ולהימנע מלהיכנס למים כשמגיעים נחילים.

מדוזה עין ים תיכונית (צילום: שי אגם,
אוי כמה שלא התגעגענו - מדוזות בחוף|צילום: שי אגם, "התחזית ישראל - מנהלת מזג האוויר" בפייסבוק

מה עושים? יש לשטוף את האזור היטב במי ים. יש לפנות לטיפול רפואי דחוף אם מופיעים תסמינים כגון קשיי נשימה, חולשה, נפיחות בגרון, הכחלת המקום הפגוע או בצקת.

מה לא לעשות?: מומלץ להימנע משפשוף את האזור הפגוע. בניגוד להמלצות שהיו מקובלות בעבר, לא מומלץ לשים חומץ – נמצא כי הוא עלול להחמיר את המצב.

ועוד בענייני מים – זה המקום להזכיר ולהדגיש שלא מורידים את העיניים מילד בכל מקום שבו יש מקור מים, גם אם הוא בגובה של סנטימטרים בודדים.

 

ייעוץ מקצועי לכתבה: ד"ר אהוד רוזנבלום, מנהל המחלקה לרפואה דחופה ילדים במאיר; וד"ר איילת שלז, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה ילדים במאיר