גיל המעבר - "המנו-פאוזה", מתחיל אצל רוב הנשים סביב גיל 46 ומסתיים כעבור כעשור. ד"ר נועה חובב,  מומחית לרפואת גיל המעבר, מסבירה שממש כמו שהגוף מתבגר ומשתנה עם הזמן, כך גם איבר המין הנשי עובר שינויים. לדבריה, התבגרותו מושפעת מירידה בהפרשת אסטרוגן וטסטוסטרון מהשחלה, מירידה בייצור קולגן ובשל ירידה בשומן התת עורי וירידה בזרימת הדם לאזור. כתוצאה מכל אלה, האלסטיות של העור פוחתת, הוא נעשה דק יותר, רפוי, חיוור, שביר יותר ושעיר פחות.

לדבריה, אלה אינן ההשלכות היחידות. "התנאים הללו יכולים להביא לירידה בליבידו, לירידה בעוררות באזור הדגדגן ובנקודות עוררות אחרות ולירידה בתדירות ובעוצמת האורגזמות.
הירידה באסטרוגן גורמת ליובש באזור הנרתיק ולשינויים בפתח השופכה והשלפוחית ולשינויים באוכלוסיית חיידקי הנרתיק. כל אלה מגבירים שכיחות של דלקות דרכי שתן ושל תסמונת השלפוחית הרגיזה. תסמונת השלפוחית הרגיזה מתאפיינת בקושי להתאפק לשתן, בדחיפות ותכיפות במתן שתן וכן קימה להשתנה בלילה. אגב, תסמונת זו שכיחה ומפריעה מאוד לאיכות החיים, עד כדי הימנעות מנסיעות או יציאות למקומות שלא סמוכים לשירותים".

ד"ר חובב מציינת כי כ-3% מהנשים סובלות מתופעת היובש הנרתיקי, עוד בזמן תקופת הווסת הסדירה. 3 שנים מתום הווסת עולה שכיחותו ל-50% ומעל גיל 80 - מרבית הנשים מתלוננות על תסמינים נרתיקיים.

איך מטפלים בבעיות הנרתיקיות?

"הטיפול המקובל באזור הנרתיק מתבצע ע"י שימוש באסטרוגן מקומי, הנמכר בצורת טבלייה או קרם. נשים שמשתמשות בו פעמיים בשבוע יכולות להקל מאוד על התסמינים ובמידה מסוימת להצעיר את הנרתיק. גם תסמונת השלפוחית הרגיזה יכולה להשתפר באמצעות טיפול זה", אומרת ד"ר חובב. לדבריה, נשים רבות שסובלות מתסמינים של מערכת השתן, לעתים רבות עוברות בירור הכולל אולטרסאונד, בדיקות חודרניות ובדיקות אורולוגיות, במטרה לאתר את הבעיה שמקורה נובע מתופעת השינויים בנרתיק, וחלקם עשויים להיחסך מהן, אם היו מטופלות באמצעות אסטרוגן מקומי לנרתיק, שהיה יכול להקל על התסמינים.

אישה נבדקת אצל גינקולוג (אילוסטרציה: Pixel-Shot, shutterstock)
"הרבה מהבדיקות הגינקולוגיות יכולות להיחסך אם משתמשים בטבלייה וגינלית"|אילוסטרציה: Pixel-Shot, shutterstock

השיטות להצערת איבר המין הנשי

ד"ר רוית ינקו, כירורגית פלסטית, רופאה בכירה באיכילוב ובעלת מרפאה פרטית, מסבירה שכיום ניתוחים באיבר המין הנשי הפכו לטרנד מבוקש. "גם השפתיים החיצוניות וגם הפנימיות משתנות. אם בגיל צעיר, השפתיים הפנימיות היו ארוכות ועבות, כשיש דלדול רקמות, הן נעשות דקות. ההידלדלות הזו מפריעה להרבה נשים.

ד"ר ינקו מציינת למשל פתרון של ניתוח כירורגי להקטנת השפתיים. "הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית או טשטוש. הוא יחסית פשוט ואורך כשעה-שעה וחצי. במהלכו מסירים רקמה עודפת מהשפתיים, כלומר כל דבר שמתבלט מעבר לגובה השפתיים. אגב, היא מסבירה שגם לצורה של השפתיים יש השפעה על התפקוד המיני. "שפתיים גדולות נוטות להתדלדל יותר, מה שעלול לגרום להפרעה לתפקוד המיני. יש נשים שפחות מקיימות יחסי מין בגלל הצורה של איבר המין שמפריעה להן".

ניתוח נוסף שמציינת ד"ר ינקו מעבה את השפתיים החיצוניות. "לעיתים קרובות במסגרת ניתוחי מתיחת בטן, משפרים גם את אזור איבר המין, ומרימים את העור באזור כך שלא יצנח או יתדלדל. ממש מעבים את השפתיים החיצוניות ע"י כמות קטנה של שומן שמזריקים מתחת לעור והעור נראה מתוח ורענן יותר".

ד"ר ינקו מסבירה כי מלבד כל אלה ישנם טיפולי הצערה לאיבר המין דרך הזרקות של חומצה היאלרונית, או באמצעות טיפול בלייזר לשיפור מראה איבר המין, אותם ניתן לבצע אצל גינקולוגים המתמחים באורו-גינקולוגיה.

אגב, אם אתן נוהגות להסיר שיער באזור הנרתיק – כדאי שתשקלו שנית. ד"ר חובב מסבירה כי יש נשים שמסירות את כל השערות באיבר המין, אך בגיל המעבר זה משחק לרעתן. "מעבר לעובדה שצורת הפות משתנה, גם זיהומים ומחלות יכולים לעבור, כי אין מה 'שיחצוץ' בין העור העדין באזור לבין התחתונים הסינטטיים או הג'ינס. ללא הגנה זו נראה שכיחות גבוהה יותר של גירויים בעור הפות ואף עליה בשכיחות זיהומים עוריים".