ראש השנה הוא אחד מהחגים שאני הכי אוהב. הוא חג שמסמל התחלות חדשות, בחירות חדשות והרגלים חדשים. אבל הוא גם חג שאחד המנהגים הגדולים והמזוהים איתו הוא להניח במרכז השולחן ראש של דג- כדי שנהיה לראש ולא לזנב .
במהלך כל השנה, אני דואג לייצר לעשרות אלפי בתי אב בישראל מנות נטולות דגים ופירות ים אצלנו בגרין רול בניסיון להעניק עושר טעמים צבעים וחומרי גלם טריים . בדקתי את עצמי לפני שהתחלתי לכתוב כדי לא להטעות אף אחד – האם ראש של דג הוא מצווה או מנהג? ואכן גיליתי שאין שום חובה ממשית לאכילת ראש של דג. או דג בכלל. למעשה, גם אם אין שום דבר על השולחן ויש רק את הכוונה- זה מספיק.
אבל לאלו שרוצים לדעת למה לא ראש של דג- בואו נדבר קודם כל על הדג.
מבחינה בריאותית, אני לא האדם שימליץ או לא האם לאכול דגים. אני בעד חופש בחירה לכל אדם באשר הוא לפי אמונתו וראיית עולמו, אבל כבעלים של מסעדה שבוחרת באלטרנטיבות לדגים, כגולש שמבלה זמן רב בים ונהנה מהגלים והשקט שבו, וכחובב ומעריך טבע מושבע –אני יכול להגיד שלראייתי דיג לצרכי מאכל (ולצערי לא רק) מייצר בעייתיות שפוגעת בהרבה גורמים, וביניהם בריאות, איכות הסביבה והעתיד שלנו ושל הדורות הבאים.
הדג הוא בעל החיים מספר אחד שבני האדם צדים בכמויות מאסיביות וכל תעשיית הדיג – החל מהספינות, ציוד הדיג הבלתי מתכלה שנותר בקרקעית הים, בעלי החיים הימיים שנלכדים בציוד הזה (וסופם צפוי מראש), כמויות הפלסטיק האדירות המצויות – כולם גורמים למצב שבו אוכלוסיית הדגים הולכת ומדלדלת. ובלי דגה בים נוצרת פגיעה בלתי הפיכה באיזון האקולוגי.
איך אנחנו קשורים אתם שואלים את עצמכם?ֿ ובכן, מרוב דיג לא מבוקר זנים רבים כבר נכחדו, ורבים עוד בסכנת הכחדה . פעילות הדיג מצמצמת את אוכלוסיית הדגים עד מצב שיכולת ההתחדשות כבר על גבול הבלתי אפשרי. מה שמפר את האיזון האקולוגי הימי ומשפיע גם על יונקים ימיים, ועופות ים.
טביעת הרגל של האדם על הסביבה דרך הים היא קריטית. אם אנחנו צדים את הדגים, היונקים הימיים ולא רק הימיים (פינגווינים, דובים, אריות וכלבי ים…) הגלגל בסוף חוזר אלינו, כשהפעולות האלו פוגעות גם באיכות המים עצמם בחול נפגע ובשוניות האלמוגים. לפי התחזיות הנוכחיות, נראה שעד שנת 2048, אם לא נעשה שינוי מיידי בצריכת הדגים שלנו ייתכן ולא יהיו עוד מיני דגים בים על פני כדור הארץ. אתם יכולים לדמיין ים בלי דגים?
אולי יחוקקו חוק על הגבלת הדיג בישראל, ואולי לא. אבל אם אתם אוהבים את הים, אוהבים את כדור הארץ, ועוד רוצים לזכור את העידן בו ראינו בעלי חיים במים צלולים- כדאי לנו לשקול עוד לפני החוק: האם אנחנו רוצים להיות ראש בדיוק כמו שמדברים עליו בראש השנה- לחדשנות, ליוזמה סביבתית חיובית, ולעתיד שלנו, או שלא? מנהג אכילת הדגים מלווה בברכת ״שנהיה לראש ולא לזנב״. השנה אני מאחל לכלל תושבי כדור הארץ שיהנו מהחופש להיות ולחיות ולנו המין האנושי להצליח ולהתפתח ולהיות ראש אחראי למען עולם טוב יותר לכולנו.
ומה לגבי שולחן החג? כדי להשאיר את המנהג כהלכתו- אפשר לברך על ראש כרוב. וכדי שגם יהיה טעים טעים, קבלו מתכון מנצח לכרוב ממולא:
מצרכים:
- 1 כרוב גדול
למילוי:
- 2 כוסות אורז עגול, (שלא בושל)
- 2 כפות שמן לטיגון בצל
- 2 בצלים לבנים, קלופים
- 1/2 צרור עלי פטרוזיליה
- 8 עלי נענע
- 2 גבעולי סלרי
- 3 בצל ירוק
- 3 כפות שברי קשיו
- 1/4 כוס שמן זית
- 3 כפות מייפל טבעי
- מיץ מלימון אחד
- 1 כפית בהרט
- קורט מלח
לנוזל הבישול:
- 1/2 כפית מלח
- 1 לימון מיץ סחוט למיץ
- 3 כפות שמן זית
- 3 כפות מייפל טבעי
- 3 כפות סילאן
- מים עד כיסוי
אופן הכנה:
– חותכים את הבצלים לקוביות קטנות ומטגנים בשמן .
– קוצצים את הפטרוזיליה, נענע, גבעולי הסלרי והבצל הירוק.
– טוחנים או קוצצים דק את הקשיו.
– מורידים את שורש ראש הכרוב (החלק התחתון הלבן ) וחולטים במים רותחים למשך 10 דקות עד להפרדות העלים. . מוציאים מהמים ומצננים לחלוטין.
– מערבבים את כל מצרכי המילוי.
– חוצים כל עלה לשניים (ללא החלק הקשיח באמצע) ומניחים פס, בכמות של כף מהמילוי בקצה של כל עלה. סוגרים מימין ומשמאל ומגלגלים למעין אגרול.
– מניחים את עלי הכרוב הממולאים בצפיפות בתבנית או בסיר שניתן להכניס לתנור.
– מערבבים את כל מצרכי נוזל הבישול ויוצקים מעל הכרוב הממולא.
– ממלאים מים עד לכיסוי הכרוב, מכסים במכסה או רדיד אלומיניום ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות במשך שעה וחצי.
– לאחר שעה וחצי מורידים את הכיסוי וצולים למשך 15 דקות נוספות ב-200 מעלות.
בירן פרץ הוא אחד מצמד הבעלים של ׳גרין רול סושי בר׳- מסעדה אסייאתית 100% טבעונית