בחג הפסח אנו מציינים את שחרורם של בני ישראל משעבוד מצרים אל החופש ואל הדרור. דימויי החופש של האדם לא פעם מתקשרים לטבע, והעובדה כי חג הפסח נחגג באביב, בימים שמרבדי פרחים בשלל גוונים וניחוחות שובים את הלב ביופיים ומביאים איתם התחדשות וצמיחה – מחזקת זאת עוד יותר. אך מה לגבי שחרור הטבע ובעלי החיים? לשם יש לנו עוד דרך ארוכה.
בשנים האחרונות, הולכת ועולה המודעות לבעיות רווחת החי והשמירה על הטבע ומשאביו, והחלה מגמת שיפור ניכרת בהתייחסות החברות והתאגידים לנושא, מתוך ההבנה כי ככל שהטבע במצוקה, כך גם האדם ייפגע בהמשך בדרך זו או אחרת.
חלק נכבד מהחברות המובילות כיום במשק הישראלי חרטו על דגלן קידום אג'נדות סביבתיות ומובילות מהלכים, שמטרתם להביא חופש, או לפחות להקל במעט על בעלי החיים ועל הטבע המנוצלים בקביעות על ידי בני האדם. הנה כמה דוגמאות:
הפסקת גריסת האפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים
מדי יום מושמדים בישראל כ-15 אלף אפרוחים זכרים במדגרות תעשיית הביצים. הסיבה לכך היא "פשוטה" –המטילות בתעשיית הביצים עברו התערבות גנטית על מנת ליצר ביצי מאכל, מה שהפך את גזע המטילות בין היתר לקטן ממדים, והוא אינו מתאים לגידול כפטם לתעשיית הבשר, ולכן האפרוחים הזכרים אינם נחוצים.
במדינות שונות משתמשים בדרכים שונות להשמדת האפרוחים הזכרים. בישראל, לאחר מיון קפדני בין נקבות וזכרים, גורסים את הזכרים ומשווקים את הנקבות לגידול. במקומות אחרים בעולם, לעיתים אף לא טורחים להשמיד, ומשליכים אותם למכלים ושקיות בעודם חיים, שם הם נחנקים ונמעכים למוות, בייסורים.
בעקבות המודעות ההולכת וגוברת לבעיה הקשה, ושינויים ברגולציה של מדינות רבות, ישנן לא מעט חברות שמנסות למצוא פתרון לנושא, ובהן גם חברות ישראליות. בשיתוף עם מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, וחברת NRS , פותח קו מטילות שמביציהן יבקעו נקבות בלבד. פיתרון זה ישים קץ לצורך במיון והשמדת הזכרים.
"הפיתוח של חברת NRS Poultry, ומכון וולקני ימנע את התפתחות העוברים הזכרים בשלב מוקדם מאוד ובסמוך להטלת הביצה. בדרך זו, יקטנו בחצי משאבי האנרגיה הדרושים להדגרה, דבר שיטיב עם הקיימות הגלובלית. אך חשוב מזה, לבעיית רווחת החיה הקשה מכל, יהיה פתרון פרקטי שיאומץ על ידי החקלאים" , הסביר ד"ר יובל צינמון, ראש המעבדה שהגתה את הרעיון.
הפסקת שימוש בפרות לייצור חלב
בשנים האחרונות עולה הביקוש לתחליפי חלב הן משיקולים בריאותיים שונים, בהם הימנעות מצריכת מוצרים המכילים לקטוז, והן ממניעים אידאולוגיים של הפחתת הפגיעה בבעלי החיים. מדפי רשתות המזון מלאים בתחליפים שונים, ואלה הופכים לרבים ומגוונים יותר כל עת.
עם זאת, אוכלוסיית העולם הגדלה מעלה את כמות הפרות החולבות, שגידולן מצריך משאבי טבע יקרים כמו שטחי מרעה גדולים, מזון, אנרגיה, ומים. לצד המשאבים הרבים הנדרשים לגידול הפרות, השימוש בהן למזון הוא אחד המאיצים הבולטים של ההתחממות הגלובאלית.
אל טביעת הרגל הסביבתית ההרסנית של תעשיית מוצרי החלב מן החי, מתלווים היבטים הקשורים בהרכבם התזונתי: למעלה מ-65% מאוכלוסיית העולם רגישה ללקטוז המצוי באופן טבעי במוצרי החלב, המכילים גם כולסטרול ולעתים גם שאריות אנטיביוטיקה והורמונים. במענה לכל אלה, פורח ומשגשג שוק תחליפי החלב, אך אלה סובלים מן הקושי לספק לצרכנים חווית טעם ומרקם הזהה לזו שהורגלו אליה.
טכנולוגיה שמהווה פריצת דרך משמעותית בתעשיית המזון העולמית ומייתרת לראשונה בהיסטוריה, את הצורך בפרות לייצור חלב היא של חברת רימילק הישראלית. מוצרי החלב המיוצרים מחלבוני החברה זהים לאלה המופקים על ידי פרות, אך בעלי יתרונות מובהקים על פני מוצרי החלב המסורתיים – הם נטולי לקטוז, כולסטרול ושאריות הורמונים ואנטיביוטיקה, לצד חוויית טעם ומרקם הזהה לזו של מוצרי החלב המסורתיים.
אביב וולף, מנכ"ל ומייסד :Remilk "המענה שאנחנו מספקים הוא מענה רחב וכולל לצורך הכרחי ודחוף - שמירה על משאביו המוגבלים של כדור הארץ תוך מחייבות ליצירת מערכת מזון יעילה ויציבה יותר, שתענה על הצורך המיידי בביטחון תזונתי לאוכלוסיית העולם הגדלה. לא מדובר במוצר נישה או ברכיב מזון חדשני אך מוגבל, אלא בהאצת המעבר העולמי למזון בר קיימא, מזין, טעים, בריא, ובמחיר נגיש לכל''.
הפחתת פליטת גזי החממה
פליטות של גזי חממה הן סכנה פוטנציאלית לאדם, לחי, לצומח ולסביבה. חלק מהן מגיעות ממקורות טבעיים, אך רוב הפליטות הן תוצאה של פעילות האדם – ייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה וחקלאות.
העלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספירה מאז ימי המהפכה התעשייתית הביאה לכליאתו של יותר חום, אשר גורם לעלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. דו"ח האקלים של האו"ם שפורסם בשבוע שעבר קבע כי יש לנו כיום היכולת והחובה להפחית את פליטות גזי החממה ב-50% עד 2030. מהדו"ח עולה עוד שכדי להגביל את העלייה לשתי מעלות, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2070. המשמעות היא שפליטות גזי החממה יעברו ממגמת עלייה למגמת ירידה ב-2025 – כלומר תוך שלוש שנים.
בארץ כמו בכל העולם מנסים לייצר פתרונות וטכנולוגיות שיסייעו בהתמודדות עם הבעיה, וכבר ישנם כמה פיתוחים פורצי דרך בתחום, כמו למשל הפתרון ללכידת פחמן של High Hopes , וגם Rumenera הישראלית, שהוקמה במטרה להפחית את פליטת המתאן באמצעות השפעה על המיקרוביום של הפרות.
"הטכנולוגיה של Rumenera תפחית את פליטת גז המתאן ותשפר את רווחת הפרות בארץ ובעולם. זמן מחצית החיים של המתאן באטמוספרה הוא עשר שנים, וככל שנצמצם את הפליטה בטווח הקצר ונוביל לגירעון, תהיה לכך השפעה לטווח הארוך", הסביר פרופסור איציק מזרחי מאוניברסיטת בן גוריון, המדען המלווה את החברה.
מעבר למזון מתורבת או לתחליפי בשר
הרבה סוגיות מוסריות, בריאותיות וסביבתיות קשורות בגידול ואכילת מזון מן החי, ובשנים האחרונות עם גידול האוכלוסין והעלייה בתוחלת החיים בעולם מחד ומשבר האקלים מאידך, גברו המאמצים לייצור מזון מתורבת, בנוסף לתחליפים מן הצומח.
המזון המתורבת המגודל בתנאי מעבדה, התבסס בשנים האחרונות כפתרון משמעותי למיתון המשבר האקלימי. בנוסף, הוא גם מאפשר להפחית את השימוש במשאבי קרקע ומים, ואת השפכים, הפסולות והפליטות לאוויר הכרוכות בגידול בעלי חיים שגוברות עם גידול האוכלוסייה.
בשנים האחרונות החל מרוץ מואץ של מעבדות מחקר וחברות רבות בעולם לפיתוח מזון מתורבת שיהיה טעים, בריא, נגיש וזול. מספר סטארט־אפים ישראלים עובדים על פיתוח בשר מתורבת ביניהם MeatTech ואלף פארם, בהם השקיעו אשטון קוצ'ר ולאונרדו דיקפריו, ולאחרונה הודיעה תנובה על כניסתה לתחום באמצעות חברה חדשה שהיא הקימה עם חברת הביוטכנולוגיה פלוריסטם, שהיא כיום אחת החברות המתקדמות בעולם בייצור תאים בכמות מסחרית, וזו הפעם הראשונה שהיא תיישם את הטכנולוגיה שלה בתחום הפודטק.
"המיזם המשותף שלנו משקף את השינויים הגלובליים והאתגרים שחווה האנושות ועונה על הצורך במתן פתרונות ברי קיימא מבוססי טכנולוגיה. הטכנולוגיה שלנו, בשילוב הניסיון, הידע והיכולות של תנובה, יאפשרו את ייצור הדור הבא של תחליפי החלבון. הפשטות והמהירות של ההפחתה בצריכת חלבון מהחי באמצעות טכנולוגיה מלווה גם ביתרונות בריאותיים מובהקים לאדם ולסביבה, ואנו שמחים וגאים להוביל את המהפכה הזאת", אמר יקי ינאי, מנכ"ל ונשיא פלוריסטם.
צמצום צריכת המים
על אף מודעות גוברת למשבר המים, בני האדם עדיין צורכים צריכת יתר ומחמירים את הגירעון. חלוקת המים על פני כדור הארץ אינה אחידה, וכפי שיש אזורים עם שפע מים ומעט בני אדם, יש גם אזורים דלים במים וצפופי אוכלוסין.
בישראל, במשך עשרות שנים נשאבו מי תהום יותר מהכמות המתחדשת בהם בממוצע מדי שנה, מה שהביא לירידת מפלסים ולחיסול הדרגתי של רזרבות המים. כאשר התפלגות השימוש במים מראה שהחלק היחסי שמשמש לשתייה ולבישול הוא קטן ביותר, ומרביתם משמשים בחקלאות, בתעשייה ובשימושים עירוניים שונים.
אחת מן החברות הישראליות הפועלות לצמצום צריכת המים היא חברת הסטארט־אפ Tom-grow, שפיתחה תחליף לאדמה המאפשר לצמח לגדול באופן עצמאי ללא צורך בהשקיה תמידית, אלא רק פעמיים – שלוש בשנה ולשרוד לאורך המון שנים. הודות לטכנולוגיה, בעתיד הלא רחוק רוב צמחי הפנים יגדלו באמצעות טכנולוגיית A growth medium- Medium XTM, טכנולוגייה ייחודית אשר תוביל לגידול של 50% יותר צמחיה במשרדים, מלונות וחללים ציבוריים מסביב לעולם. טכנולוגייה זו מאפשרת צמצום וייעול הטיפול בצמחים וגידולים, ושליטה בכמות ותדירות ההשקייה.
רותם ברקין, מנכ"ל הסטארט־אפ הישראלי של Tomgrow ציין: ״בזכות הטכנולוגיה ש- Tomgrow מביאה, השקייה של צמחים וגידול ירקות לא ידרשו משאבי מים רבים, כמו שהיינו רגילים אליהם. צמחים אשר אותם היה דרוש להשקות פעם בשבוע או פעם בחודש, ניתן יהיה להשקות רק פעמיים בשנה, מדובר בחסכון עצום במשאבי כוח אדם לצד משאבי מים. זהו פתרון לוגיסטי וחסכון עצום במשאב הטבע החשוב בכדור הארץ, לצד צמצום עלויות כספיות ושמירה על ערכי הקיימות והסביבה".
מעבר למוצרי יד שנייה
אתרי הביגוד הזולים של האופנה המהירה תופסים תאוצה בשנים האחרונות יותר ויותר, אך רבים לא יודעים שלחולצה זולה יש מחיר אקולוגי כבד מאוד, ושתעשיית האופנה היא המקור המזהם השני בגודלו של מים מתוקים בעולם, בהם נעשה שימוש לשם צביעת הבד. תהליך הייצור של פריטים אלו מוביל לבירוא יערות, שימוש מסיבי במים ובקוטלי חרקים עבור גידול הכותנה או בנפט עבור יצירת פוליאסטר, בד דומה לפלסטיק שלא מתכלה.
המפעלים עצמם הם מפעלי ענק לרוב, ועל כן צורכים כמויות חשמל ואנרגיה אדירות ופולטים לאוויר גזי חממה בהיקפים עצומים. גם מסע השינוע של הבגדים בין יבשות שונות מביא איתו פליטת גזי חממה בהיקפים עצומים, ולפי נתונים של האו"ם, מדובר על כמויות גדולות הרבה יותר מאלו שמייצרת תעשיית התעופה או התחבורה הימית גם יחד.
הפתרון המשמעותי ביותר לבעיה הזו הוא מעבר לאופנה איטית, לקנות בגדי יד-שניה, וינטג', אופנת מעצבים עצמאים, אופנה מקומית ומיחדוש (בגדים חדשים שמיוצרים מבגדים שכבר לא נמצאים בשימוש ומשאריות טקסטיל), ויש לא מעט אנשים שכבר הבינו את זה, ומנסים לעבור כעת לאופנה בת קיימא.
צמצום השימוש בפלסטיק ומעבר לאריזות ממוחזרות
אריזות הפלסטיק נכנסו לחיינו באמצע המאה ה-19 וכיום נחשבת ישראל לאחת המדינות המזוהמות ביותר על ידו, ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. הפלסטיק מורכב בבסיסו מנפט ואינו מתפרק ומתכלה, גם לא לאחר עשרות שנים ולכן ניתן לראות אותו בכל מקום- מעיינות, נחלים, נהרות, שטחים פתוחים, ערים ועוד.
הסכנה המרכזית הינה עבור בעלי החיים - חיות ימיות ויבשתיות כאחד אשר מוצאות את מותם בעקבות זיהוי שגוי בפלסטיק כמזון. הפלסטיק שמוצא עצמו בים בכמויות אדירות אינו מתכלה אלא מתפרק למיקרו-פלסטיק שנאכל ע"י דגים ובסוף גם מגיע לצלחת שלנו. לאחרונה מצאו חוקרים כי חלקיקי מיקרו פלסטיק נמצאים גם במערכת הדם שלנו.
הפתרון לבעיה ההולכת וגדלה הזאת הוא לפעול לשינוי בתפיסה הסביבתית מצד התאגידים, קמעונאים, הרגולטור והציבור. אנחנו חיים בעידן שמחזור לבד כבר לא מספיק, נדרש להשלים את התהליך באופן אקטיבי ולהשתמש בפלסטיק ממוחזר ובכך לקיים כלכלה מעגלית ולהפסיק את הייצור של פלסטיק חדש.
מנהל תחום האריזות באסם נסטלה, עמית רון: "אנו נדרשים לגלות אחריות ולפעול למען השינוי הסביבתי. זה מתחיל מהתאגידים והתעשיות וממשיך לאימוץ דפוסים והרגלים חדשים מצד הציבור. מעבר לשינוי הרכבי אריזות המוצרים כך שיתאימו למיחוזר בפח הכתום, חשוב לסגור את המעגל ולעשות שימוש בפלסטיק ממוחזר באותן אריזות. מאמצים אלו יחד עם פעולות למיחזור מצד הצרכנים יסייעו להפחית את כמות צריכת הפלסטיק הבתולי".