זוכרים את הסיפור על העץ הנדיב? הילד בא אל העץ, לקח ממנו עוד ועוד – "והעץ היה מאושר". במשך מאות אלפי שנים היחסים בין בני האדם לצומח סביבם היו יחסים הדדיים של דאגה והערכה. עדויות של אנתרופולוגים שחקרו ציידים-לקטים מגלות לנו כיצד הם ראו את העצים כשותפים, כחשובים ואפילו כבעלי נפש. ואולי גם מבלי להתגלגל אל סיפורי ילדות או ארצות רחוקות - נוכל למצוא במוחנו איזה זיכרון מיוחד שבו ראינו, לא רק בעינינו אלא גם דרך הלב - עץ. רגע שבו היינו בטבע והטבע היה בנו. ואהבנו אותו בדיוק כמו שהוא. מבלי לשנות דבר.
הרגעים המיוחדים הללו הופכים נדירים יותר מדור לדור, משנה לשנה. כאשר אנחנו כחברה נוקטים באמצעים שונים כדי להתרחק מהטבע, להתבצר בערים ולהעלים עין מכריתת היערות המסחרית. אמנם יצרנו מגוון חוקים שמטרתם להגן על היערות, למנוע הידלדלות עצים ולאפשר את שיקומם, אולם כיום כ-15 עד 30 אחוז מהעצים בתעשייה מגיעים ממקורות לא חוקיים. בחמישים השנים האחרונות נעלמו מעל 17 אחוז מיערות הגשם באמזונס. אזורים שנכרתו בצורה לא אחראית ולא מאפשרים שיקום. אזורים שבעבר תרמו לטיהור האוויר שכולנו נושמים. אזורים שהיוו בית לאלפי בעלי חיים ואבן יסוד בבניין התרבות המקומית בכפרים וקהילות. מיותר לציין כמובן שברוב המוחלט של המקרים אנשי המקום הם לא אלו שזוכים ליהנות מרווחי תעשיית העץ.
הנושא המורכב הזה זכה לשם המכובס: "בירוא יערות". אם לא שמעתם את המילה "בירוא" קודם, אתם בחברה טובה – חיפוש בגוגל מגלה שמשמעותה היא: פינוי שטח על ידי עקירת העצים שבו; אבל כשאומרים את זה ככה - זה נשמע כמו משהו שאשכרה צריך לקחת עליו אחריות. וזו אחת הסיבות שאנחנו משתמשים במונחים עמומים ומוזרים. כי זה קצת יותר קל.
אם זה לא מספיק, ממש מתחת לאפנו נולדה לה תעשיית רהיטים שבדומה לתעשיית האוכל המהיר או האופנה המהירה - מייצרת "רהיטים מהירים". זאת במטרה להנגיש רהיטים זולים ומודרניים לקהל הרחב. הבעיה מתחילה כאשר הרהיטים הזולים נשברים, נסדקים ונהרסים אחרי זמן קצר, ומחייבים את הצרכנים לזרוק אותם ולקנות חדשים במקומם. בוודאי שמעתם על "שידת המוות" של איקאה, אשר הצטברו עדויות רבות של אנשים על כך שהיא נפלה על ילדיהם והובילה למותם. שלוש משפחות אמריקאיות הגדילו ותבעו את החברה על כך ובסופו של דבר הגיעו להסדר טיעון במסגרתו חולקו בין המשפחות 50 מליון דולר. לזה מצטרף עוד נתון מטריד לפיו באמריקה בלבד, בכל כ-30 דקות מובהל ילד למיון עקב נפילת רהיט.
חוסר היציבות והאיכות הירודה של תעשיית הרהיטים המהירים לא פוגעת רק בציבור ובטבע אלא גם בתעשיות המקומיות, במפעלים וחנויות קטנות יותר אשר בשל עלויות הייצור לא מצליחות להגיע למחירים תחרותיים.
לכבוד ט"ו בשבט החלטנו לפרגן לחמישה עסקים ישראליים שלגמרי עושים את זה נכון. עובדים עם עץ ממוחזר ומהווים אלטרנטיבה אמיתית לבעיה:
- MOLET - רהיטים וסדנאות בעץ ממוחזר
החבר'ה של מולט מכנים את המקום - "בית ליצירה בעץ ממוחזר", מקום שמצד אחד מאפשר פסק זמן מהיומיום וחזרה לעבודת כפיים מרגשת; ומצד שני נותן לרפסודות עץ שאחרת היו מושלכות לאשפה - חיים חדשים ושמחים יותר. הם אוספים רפסודות כאלה מכל רחבי הארץ ומציעים מוצרים שהם מכינים מהן, וגם סדנאות בהן כל אחת ואחד יכולים להתנסות ולהנות מעבודת הנגרות והעיצוב. בין היתר הם גם מרכז חינוכי, יוצרים תכנים ומעבירים סדנאות בהן הם מעלים מודעות על בעיית כריתת היערות, וגם מארגנים סדנאות אימפקט. בסדנאות הללו מגיעים אנשים כדי לבנות רהיטים מעץ ממוחזר, אבל לא לקחת אותם הביתה, אלא לתרום אותם למי שבאמת זקוק להם. כך למשל לאחרונה נערכה סדנה בשיתוף ארגון "מתלבשות", במהלכה נבנו רהיטים רבים עבור גן עלי"א, לילדים עם לקויות ראיה ועיוורים. - so wood - רהיטי עץ מעומק המטמנה
העץ ממנו נבנים הרהיטים של so wood מגיע ממקום מיוחד במינו - אתר מיון והטמנה לפסולת בניין שנמצא בגוש חלב. אל האתר מגיעות כמויות אדירות של עץ אורן משובח שאמור לסיים את חייו, אבל so wood מבקשים לתת לו חיים חדשים בדמות שולחן, מדף או שידה. העסק המשפחתי דואג למיין את העצים הטובים ביותר שמגיעים לאתר ההטמנה, לנקות ולהפריד את המסמרים ואז ליצור רהיטים מיוחדים בעיצובים מקוריים בנגריה מקומית. - מישקה - שעוני עץ ממוחזרים
הסיפור של מישקה מתחיל בשנות החמישים, כשסבא מישקה, נגר מוערך ומוכשר עלה לבדו לארץ ישראל והחל לעבוד בבית מלאכה. שנים אחר כך, נכדו מתן אדרי ביקש לשמר את המורשת שלו ולחבר את שתי האהבות הגדולות של סבו - שעונים מיוחדים ועץ, כך נולדו השעונים של מישקה. הם מתאימים לגברים ולנשים ועשויים כולם מעץ איכותי וממוחזר. ולא רק זה - על כל רכישה של שעון, צוות מישקה שותלים בשמכם עץ בשיתוף קק"ל. - רן שמחון - מלאכת יד
אולי נתקלתם בעבודות המופלאות של רן שמחון באינסטגרם כשסרטון שפרסם הגיע לחשיפה של מעל מיליון איש. רן אוסף מהאדמה עץ טרי וטבעי, בעיקרו מגזם שאחרת היה מושלך לפח - ויוצר ממנו כפות וקערות עץ. אבל לא סתם. הוא עושה זאת בלי להשתמש כלל בחשמל, אלא דרך מיומנויות גילוף עתיקות שמעטים האנשים שיודעים לבצע. בעמוד האינסטגרם שלו תוכלו לראות אותו יושב בשלווה ובאיטיות מגלף כלים חזקים ועמידים, וגם לרכוש ממנו אם תרצו.
- ebony design - תכשיטים מעץ ממוחזר בהשראת אפריקה
עדי מעוז היא מעצבת צעירה שיוצרת תכשיטים מעץ ממוחזר, בהשראה מהצבעים והתרבות שהכירה כאשר התנדבה והתגוררה באפריקה. היא אוספת פיסות עץ משאריות שתעשיות שונות התכוונו לזרוק, ומהם מכינה בעבודת יד מדויקת עגילים, שרשראות וצמידים יפים ואיכותיים.
היום קל יותר מתמיד לשאול את השאלות הקשות. לדרוש רמה מסוימת של ביטחון, של יציבות, של שימור, של דאגה לכדור הארץ ולעצמנו. קל יותר לבחור אחרת. ובמיוחד היום, בט"ו בשבט, הרי הוא חג האילנות. ומגיע להם שנחגוג איתם.
אם אתם מתעניינים בקיימות ושמירה על הסביבה מוזמנים להצטרף לקהילה הפייסבוק - חיים מקיימים.