תעשיית האופנה נחשבת לאחת התעשיות המזהמות בעולם. חברות ענק כמו זארה ו–H&M מייצרות מעל 20 קולקציות בשנה, ובלוגריות האופנה שצריכות לעמוד בקצב – לא מורידות את היד מהמצלמה וחס וחלילה לא חוזרות על תמונה עם אותו לוק פעמיים.
אנחנו סופגים את הצילומים הפוטוגניים, מקנאים בערימות הבגדים הזולים שהבלוגריות קיבלו בדואר, וקונים – הרבה יותר ממה שאנחנו באמת צריכים. הכל בשם האהבה לאופנה. אלא שאפשר גם אחרת. מתוך אותו חיבור לאופנה צמחה תנועה שנותנת קונטרה לטירוף הקניות. זה הזמן להכיר את הנשים שמכריזות: עם אופנה נעשה מהפכה צרכנית. עם אופנה – נציל את העולם.
- לי לוטן מנהלת חנות יד שניה בין אודישנים וצילומים לסדרות
לי לוטן שאתם בוודאי מזהים מ"להיות איתה" או מ"אפס ביחסי אנוש" החליטה לפתוח חנות יד שניה במרכז תל אביב. אם תשאלו אותה – אופנה ידידותית לסביבה רחוקה מלהיות טרנד חולף, וגם מתכתבת באופן מושלם עם אורח החיים שלה כשחקנית.
"אני זוכרת ששני קליין מצאה לי שמלה מטורפת ברחוב! היא הייתה כל כך מדהימה שדאגתי לנקות ולשפצר אותה ובסוף גם הלכתי איתה לטקס פרסי אופיר", היא משתפת. "עוד בימים שהייתי בבית ספר למשחק הייתי מגיעה עם הסטייל הכי מיוחד ומשוגע ועד היום אני מלבישה חברות כמו מגי אזרזר ומי–רן מנקס בבגדי וינטג' ויד שניה".
בניגוד ללא מעט נשים שעלו לאחרונה על "הגל הירוק", לוטן הייתה שם מאז ומעולם. לעיתים נדירות היא נכנסה לחנויות רגילות כמו זארה ותמיד העדיפה לבטא את עצמה עם בגדים יחודיים שלאו דווקא מתכתבים עם האופנה העכשווית. הרעיון לפתוח חנות יד שניה נולד מתוך האהבה לאופנה, לסביבה ולאנשים.
"הטרנדים החדשים שיש עכשיו הם בעצם שחזור של מה שהלך בשנות ה–70–80. מה זה אומר? שהכל כבר קיים על פני כדור הארץ ורק צריך להנגיש את זה לעוד אנשים", היא מסבירה. "זו בדיוק הסיבה שבחרתי לפתוח את החנות במרכז תל אביב וזו הסיבה שאני חושבת שזה לא סותר את העובדה שאני גם שחקנית. להפך – זה מה שמאפשר לי להגיע לקהלים שאחרת היו נגעלים מיד שניה. במקום לשכנע את המשוכנעים אני מצליחה לגעת בנערות ונשים שלא היו חושבות על זה בכלל. זו השליחות שלי". - מיטל פלג מזרחי עושה דוקטורט מאופנה בת קיימא
מיטל פלג מזרחי היא כנראה לא האקדמית הממוצעת. כשהיא בוחרת בגדים "מכובדים" לאוניברסיטה, פחות אכפת לה כמה עור הם מכסים, לדעתה – מה שהופך אותם למכובדים זה שהיא יודעת מי ואיך ייצרו אותם, עם מינימום פגיעה בסביבה. כשהיא רק התחילה את הלימודים ארון הבגדים שלה היה מלא עד אפס מקום. עד שיום אחד היא שלחה יד לשלוף ממנו שמלה – והוא פשוט נשבר. קרס תחת העומס. באותו רגע היא הבינה שהגיע הזמן לעשות שינוי.
"התחלתי לקרוא בלי סוף על אופנה בת קיימא. עוד מחקר ועוד מחקר ובמשך שנה שלמה לא קניתי בגדים. בכלל. מהרגע שנכנסתי לאתגר הזה ועד שהפסקתי להוריד תוויות מבגדים שסתם שכבו מקופלים בארון שלי עברו כמה שבועות!", היא מספרת. "למדתי בתקופה הזו המון על עצמי. על איך אני מתמודדת עם החיים כשאין לי את התרופה ששמה אסוס".
פלג מזרחי משתפת שהבחירה לחקור את הנושא ברמה האקדמית ולהפוך אותו לעיסוקה העיקרי לא הייתה קלה. כאישה מזרחית שחוקרת אופנה היא חששה שיתייגו אותה כחובבנית. "ברור לי שאני צריכה לעבוד קשה יותר מאחרים כדי שיקחו אותי ברצינות", היא מסבירה "אבל זה מחיר שאני מוכנה לשלם כי זו הדרך שלי להציל את העולם". - מיכל לוי ארבל ושלי גרוס כתבו על זה ספר
מיכל לוי ארבל הייתה כתבת אופנה בדיוק בתקופת הצמיחה של רשתות האופנה המהירה. כשכולם חגגו את החולצות הזולות בשקל-תשעים, היא הייתה משוכנעת שמשהו לא בסדר. השאלות עלו והיא החלה לימודי סביבה באוניברסיטה כדי למצוא להן תשובות. עם חושים עיתונאיים, קריאה של עשרות מאמרים וביטחון שהפעם היא עושה את הדבר הנכון – היא הציעה לקולגה, עיתונאית האופנה שלי גרוס, לכתוב יחד את הספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים". היום הוא נמכר ברשתות הספרים הגדולות והגיע למאות בתים ברחבי הארץ.
"היה לי חשוב שלא נוציא ספר שפונה רק למחבקי עצים", מסבירה לוי ארבל. "רציתי להגיע לקהל הרחב. לנשים שמחכות לחבילות מזארה ונקסט פעם בשבוע. אז נקטנו גישה מאוד לא מטיפה. שאבנו הרבה השפעה מהקונספט של – meatless monday. אמרנו – אל תפסיקו לגמרי לקנות. רק תאטו קצת ותבדקו למה אתן קונות. האם זה בגלל שאתן באמת צריכות עוד חולצה או בגלל חשק רגעי שיעבור מחר?"
דרך העשייה החברתית – סביבתית מיכל גם יצרה לעצמה מקצוע חדש. כיום היא עובדת בחברת Kornit Digital שמפתחת טכנולוגיות ייצור בגדים עם אימפקט סביבתי נמוך. "לקחתי את הידע שלי בתקשורת יחד עם הידע בקיימות והיום אני אחראית לדברר החוצה את ערכי הקיימות של המותג", היא מסבירה. מדובר בתפקיד שקודם לכן לא היה בחברה, ולפני שנים אחדות איש לא היה מדמיין לעבוד בו. - אור בן עמי עורכת סיורים בחנויות יד שניה
המיזם של אור בן עמי התחיל בשיתוף לוקים שהיא יצרה לעצמה מבגדי יד שניה באינסטגרם. מהר מאוד הצטרפו אלפי עוקבות ודרשו להבין איפה היא מוצאת את הבגדים היפים. הן שיתפו אותה שהן לא מוצאות את עצמן בחנויות יד שניה כי הן רגילות לחוויית קניה אחרת. ככה נולדו הסיורים של: Better be second.
"המטרה הייתה להפוך את חווית השופינג ביד שניה לקלילה וטובה לפחות כמו בחנות אופנה מהירה", היא מספרת. "מאז קראתי המון מחקרים, צברתי ידע והתחלתי להעביר הרצאות. מעצם העובדה שאני מבלה הרבה זמן בחנויות יד שניה, זה מה שנקרא – פתח לי את הצ'אקה, התחלתי להתנסות בסגנונות חדשים וייחודיים וגם להעביר סדנאות סטיילינג קבוצתיות". - מאיה פליישמן ומילי קסם מוכרות בגדי יד שניה ותורמות לעמותות
צמד החברות מאיה ומילי מכירות זו את זו כבר שנים ותמיד אהבו להתלבש ולהביע את עצמן דרך הבגדים. מתוך האהבה המשותפת הזו הן הקימו את פרויקט "באבלס" שכולל מכירת בגדים יד שניה אונליין, הפקת ירידי קיימות ואקולוגיה ברחבי הארץ וצילום סרטונים בנושא. 100% מהרווחים של הפרויקט מועברים לעמותות וארגונים חברתיים שונים.
"דרך באבלס אנחנו רוצות – לפוצץ לאנשים את הבועה", הן מסבירות. "הבועה היא כל אותן הסטיגמות, המחשבות הקדומות והמיתוסים שקשורים לעולם היד שנייה. חושבים שזה מלוכלך, לא אופנתי, מגעיל ומיושן. אנחנו מראות שזה בכלל לא המצב. מציגות אלטרנטיבה מושכת, מגניבה ושיקית". - שלי בן זאב מביאה את הבשורה לפריפריה
איך הופכים מחסן בגדי יד שניה לבוטיק שיקי שכולן אוהבות? התשובה נמצאת אצל שלי בן זאב. אחרי שנים שנהגה לקנות בגדים כמעט ללא גבול, היא החלה להרגיש שהצרכנות הכפייתית מוסיפה לחייה מועקה רגשית גדולה. היא עבדה שעות נוספות כדי להרוויח עוד כסף ולבזבז אותו על בגדים שלא באמת לבשה. לא היה לה זמן לחברים ומשפחה ובעיקר לא היה לה זמן לעצמה. או כמו שהיא מתארת: "פשוט הפסקתי לנשום".
מאז היא עברה תהליך התפכחות ארוך. היא החלה להתנדב בביגודית – חנות יד שניה בקריית גת, ויזמה את פרויקט "ממחסן לבוטיק" במסגרתו ניקתה, סידרה ושיפצה את החנות כך שתהיה מזמינה ותאפשר חווית קניה נעימה ממש כמו חנות בגדים רגילה. "היום אני מארגנת מסיבות החלפות בגדים בקריית גת ויצרתי כאן קהילה שלמה של נשים שאוהבות יד שניה ומבינות כמה הנושא הסביבתי חשוב", היא משתפת. - שיר וורובל פתחה מגזין דיגיטלי על אופנה וסביבה
אחרי שנים שעבדה כעיתונאית אופנה ולפייסטייל וקיבלה חבילות עמוסות קרמים ומוצרים לסקר – שיר וורבל הבינה את גודל האסון ובחרה לעשות תיקון. למיזם שלה קוראים "אקוטון" והוא למעשה מגזין דיגיטלי שעוסק בסביבה, צדק חברתי וחיים מקיימים.
"המטרה שלי היא להאיר זרקור על ההשלכות של תרבות הצריכה ועל תעשיית האופנה בפרט ולהציע אלטרנטיבות טובות יותר", היא מספרת. "אני תמיד משתדלת להציג את המידע הזה, שמסתמך על מחקרים ונתונים, בעטיפה נעימה ונגישה לכולן – גם מי שכבר עמוק בעולם הקיימות וגם מי שרק אתמול גיהצה את הכרטיס בזארה".
ואם כל זה לא מספיק – תקפצו גם לעמוד האינסטגרם שלי בו אני מדברת על קיימות, טבעונות וחיים קרובים לטבע – rotem_kliger.