קרחון הינטרטוקס, שנמצא באלפים במערב אוסטריה, הוא אחד הקרחונים המוכרים בתיירות סקי בחודשי הקיץ. אבל דווקא בשיא החורף – כשהטמפרטורה בחוץ הגיעה למינוס 19 מעלות, הייתה זאת הפעם הראשונה שיוסי אהרוני חווה על בשרו את האתגר ששינה את עולמו. כבר אז בביקור הראשון הוא ידע שעוד יחזור לשם וכשחזר, ראה שהתוואי השתנה, ברמה כזו שייתכן שהאתר התיירותי המבוקש הזה ייעלם בעוד שנתיים.
על רקע משבר האקלים המחריף, כשמזג האויר בקיץ האחרון היה טראומטי עבור מרבית מדינות העולם ובאירופה במיוחד, יוסי אהרוני – פעיל סביבה, איש ים ומפתח שיטת 'מיינדפולאייס', מספר על הקשר בין שחייה במי קרח לים התיכון לחוויה הייחודית והמפגש עם שיאני עולם בחשיפה לקור ושחייה במי קרח.
ביולי האחרון יצאה משלחת ישראלית בהובלתו של אהרוני, אל המקום התיירותי המבוקש ביותר בקרב חובבי אקסטרים – האלפים האוסטרים. שם חיכו להם ג'וזף קורבל וכריסטיאן רידל, המזוהים עם שיאים רבים בתחום לאורך השנים. מטרת המסע הייתה שחייה במערת קרח אוסטרית, הנמצאת 20 מטר מתחת להר, בגובה 3,250 מטר והתופעה הייחודית בה היא שהמים לא קופאים מתחת לאפס מעלות.
כפעיל סביבה ימי מצא אהרוני מהר מאוד שפה משותפת עם השיאנים קורבל ורידל – אקטיביסטים בנושאי קרחונים ואוקיינוסים גם הם, העדים לשינוי האקלים המתחולל גם באזור הזה ועדים להמסה המאסיבית, שממחישה יותר מכל את העובדה שמשבר האקלים קורה כאן ועכשיו. לדבריהם, "רואים את ההבדלים משנה לשנה כתוצאה מהמסה וגלי החום הכבדים והקיצוניים הפוקדים את אירופה".
כל הקרחונים זורמים אל הים
משנה לשנה התרגלנו לעומסים בחופי הרחצה הצפופים בישראל, אבל מה שפחות שמנו לב אליו ביום יום זה מפלס מי הים התיכון שעולה בהתמדה בגלל הקרחונים הנמסים ומהווה לחופים שלנו סכנה גדולה. "זו בעיה שיכולה להשפיע על כולנו, ברמה המקומית אנחנו מדברים על הצפות והרס וברמה העולמית אותם קרחונים שמהווים כאחד ממקורות הקירור נעלמים אט אט", אומר אהרוני.
המסה של קרחונים ושלגים בכדור הארץ היא אחת ההשפעות של ההתחממות העולמית ושל שינויי אקלים. התחממות גורמת לשינויים שכוללים חימום מהיר של אזורי הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ, השפעה שיש לגביה קונצנזוס מדעי.
קרחונים מתנהגים בצורה שונה כאשר הם נמצאים במקומות שונים ובסוף כולם זורמים לנחלים, שזורמים לים, מה עלול לגרום להצפת ערים וישובים בקרבת חופים ונהרות.
אולי עדיין קשה לנו לדמיין מה תעשה עלייה של מטר אחד בלבד במפלס הים, אבל זה לא נגמר בצמצום האיזורים שנוכל להשתזף בהם או מקומות הבילוי שנוכל להנות מהם מאכזיב ועד זיקים, כי להמסת הקרחונים קיימות השלכות נוספות.
חוסר האיזון שיגרם עם הפשרת קרחונים ושלגים יגרום גם להאצה בהתחממות, החרפת משבר המים והמזון בעולם, פגיעה בבעלי חיים שנמצאים סמוך לקטבים, ושינויים נוספים באקלים כדור הארץ, כולל גלי קור בסמוך לקטבים. המשמעות של כל אלה היא החרפתן של בעיות חברתיות וכלכליות שונות כמו החרפת ההשפעה של סופות, יצירת פליטים סביבתיים נוספים ועוד.
לא רק ההרס ביבשה (הנוכחית) אמור להדאיג אותנו, אלא גם השינויים המתרחשים מתחת למים: שוניות האלמוגים חיות בשיתוף (סימביוזה) עם אצות זעירות הנמצאות בתוך גוף האלמוג. אצות אלה מבצעות תהליך פוטוסינתזה והן חיוניות ביותר להזנת האלמוג שבו הן חיות. ההתחממות גורמת לעליית הטמפרטורה בים ועקב כך נפגעות אותן אצות. הפגיעה באצות עקב עליית טמפרטורת המים גורמת לתופעה הקרויה "הלבנת אלמוגים" תופעה זו פוגעת באלמוגים וגורמת עקב כך לפגיעה בכרבע ממיני בעלי החיים הימיים שתלויים בשוניות האלמוגים לקיומם, ובהמשך לכך גם אנחנו תלויים בקיומם.
מה שחשוב להבין זה שזו לא שאלה של אם זה יקרה, אלא רק שאלה של מתי. התחזית לעליית פני הים בישראל הוחמרה, רצועות חוף רבות צפויות להיעלם ואיתן כל מה שנבנה בקרבת קו המים כולל מתקני ההתפלה של ישראל. לפי התחזיות נראה שעוצמת הסערות והגלים צפויה להתגבר, וקיימת סכנה של ממש להתמוטטות המצוקים לאורך החופים.
במקום משבר האקלים – משבר הקיימות
"כשמדברים על הגנה ושמירה על הים המנטרה הקבועה שלי זה שהסמנטיקה שגויה מהיסוד שלה, כי הטבע עוצמתי בכוחו ואנחנו צריכים לנסות לשמור ולהגן על עצמנו, כי הים יישאר פה... אולי הוא יהיה יותר "מדברי", אבל גם אם האנושות תלך הוא יתקיים וישתקם" אומר אהרוני.
"ברגע שנבין שזה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו, שנבין שבלי זה לא נוכל להתקיים, אז שם תתקיים ההרמוניה מאחורי האינטרס ההישרדותי של האנושות. אותו הדבר לגבי השימוש בפלסטיק – זה לא בשביל הצבים, אני מאוד מאוד מאוד אוהב אותם, אבל בסופו של דבר זה למען האינטרס שלי כאדם, כדי לא לפגוע בעצמי. כל אדם צריך להבין שההשלכות לאיכות חיים שכזו היא פגיעה בעצמנו, באנשים הכי קרובים אלינו ובטבע שאנחנו כל כך אוהבים".
לתפיסתו של אהרוני, המינוח 'משבר האקלים' יהיה מובן יותר להמונים אם נקרא לו 'משבר הקיימות', "כי ככה יהיה ברור שכל היכולת שלנו להתקיים כאן ברווחה ושלווה לטווח הרחוק, תלויה באורח החיים שלנו היום, הפנימי והחיצוני שמושפע מכל מה שמזין את היכולת שלנו לחיות."
לצלול לקרח כדי למצוא חיבור
אמנם יום כיפור בפתח, אבל האמת היא שיש לנו הזדמנות לעשות חשבון נפש כל יום מחדש. אולי לא נצליח להציל את הכדור, אבל בואו לפחות ננסה להציל את עצמנו ונשמור על הטבע שמאפשר לנו להתקיים.
האדם הוא חלק מהמערכת, בדומה לכדור הארץ גם הגוף שלנו מורכב מ 70% מים והחיבור הזה מקיים את הכוחות בתוכנו ובסביבתנו. השאיפה של כולנו היא לחיות בהרמוניה, באיכות חיים שכוללת בתוכה בריאות פיזית ונפשית תקינה. ברגע שנחבר את הקיימות החיצונית לקיימות הפנימית, נפתור את משבר האקלים הסוער בתוכנו וזה גם בין היתר מורכב מצמצום צריכה מיותרת ומעבר לתזונה מזינה ולא מעובדת.
לאחר שחייה של 50 מטרים בטמפרטורה מתחת לאפס, הבין יוסי את העוצמה והחיבור בין הגוף לנפש שיש בשחייה במים קפואים, הוא החל לעסוק במיינדפולאייס – שיטה טיפולית המשלבת חשיפה מבוקרת לקור ולדבריו יעילה לקיימות הפנימית שלנו, וכן היא יכולה לעזור לכם להתמודד גם הדאגות ממשבר האקלים. "זה הרבה יותר מלהיכנס לאמבטיית קרח, זה קשור ברבדים פזיולוגיים ותודעתיים הקשורים גם לשיפור הריכוז, הפחתת חרדה, הרפייה ותפקוד במצבי דחק ולחץ", הוא מסביר.
