אריזות מזון הן כנראה סוג הפסולת הנפוץ ביותר, ולמרות שהמודעות לנזקי הפלסטיק הולכת ועולה ויותר ויותר חנויות כבר מציעות רכישת מוצרים בתפזורת ללא אריזה, הפתרון הזה עדיין לא נפוץ מספיק ולא מתאים לכל סוגי המזון. בינתיים אריזות הפלסטיק ממשיכות להוות חלק מרכזי בפסולת הביתית שלנו, ובמקרה הטוב מגיעות למחזור.
נעמה ניקטורה סטודנטית לעיצוב תעשייתי הקדישה את פרויקט הגמר שלה לניסיון למצוא פתרון לבעיה, והגיעה לתוצאה מפתיעה. "הפרויקט נולד בשילוב בין שני נושאים שמעסיקים אותי בשנים האחרונות – חרדה ממשבר האקלים, ואהבתי הגדולה לאוכל", היא מספרת. "מאז ומתמיד בני האדם היו משנעים מזון ממקום למקום, ואת הפתרונות הטבעיים והמקיימים החליפו אריזות פלסטיק ונייר בכמויות עצומות. בינתיים, האוקיינוסים מתמלאים בפלסטיק, ולפי התחזית - עד שנת 2050 יהיה באוקיינוסים יותר פלסטיק מדגים".
כדי לפתור את בעיית הפלסטיק חיפשה נעמה פתרון אחר, כזה שישמור על המזון אבל לא יהווה פסולת בלתי מתכלה. "התחלתי לחקור חומרים שונים בניסיון למצוא ביו-פלסטיק אכיל ומסיס, שיוכל לתפקד כאריזה, ובסופו של דבר להיאכל עם תוכנו."
הפורמולה הסופית שמצאה מורכבת ממספר חומרים אכילים וטבעיים, שהמרכזי בהם מופק מאצות. "החומר המתקבל הוא שקוף וללא טעם, וניתן לייצר אותו כיריעה דו ממדית, או כמבנה תלת ממדי. תוך החומר אפשר להטמיע רטבים ותבלינים, ובכך לייצר אריזה עם טעם, הנמסה במים רותחים בלבד", היא מסבירה.
זה לא מגעיל?
לדבריה של נעמה, אחד החששות המרכזיים ממוצר כזה, הוא ההיגיינה – הרי אריזה נועדה לחצוץ בין האוכל לחוץ. אבל בדומה לפירות וירקות כמו למשל תפוח או עגבניה שנמכרים בתפזורת וחשופים ללכלוך, אך נאכלים עם קליפתם לאחר שטיפה, גם את NakedPak ניתן לשטוף לפני השימוש.
במסגרת הפרויקט נעמה מציגה פתרון לחמש מנות אייקוניות, אך לדבריה NakedPak היא חזון שיכול לבוא לידי ביטוי במאכלים רבים ומגוונים. כל מנה מכילה את כל התבלינים והטעמים הדרושים להכנתה. את המנות שוטפים בכיור, מבשלים במים רותחים, ואוכלים!
המנות בפרויקט:
מרק - עשוי ציר ירקות, ובתוכו ירקות מיובשים בהקפאה. המרק נשטף בכיור, מבושל במים רותחים, הציר נמס והירקות חוזרים למצבם העסיסי.
ספגטי - העטיפה עשויה רוטב עגבניות ומייצרת גראדיאנט שחושף את תוכנה. את הספגטי שוטפים בכיור ובמבשלים לפי "פסטה בסיר אחד". העטיפה נמסה ומתבשלת עם הספגטי.
קארי - העטיפה עשויה קארי תאילנדי ירקות, ומכילה מנת אורז לבן. את הקארי שוטפים בכיור ומבשלים במים רותחים - העטיפה נמסה ומתבשלת עם האורז.
לזניה - הלזניה עשויה שכבות של יריעות מחומרים שונים: יריעת ביונד-מיט (תחליף בשר טבעוני), יריעת תחליף גבינה טבעוני, יריעת רוטב עגבניות ועלה לזניה. את הלזניה שוטפים בכיור, מניחים בתבנית, מכסים במים ואופים בתנור.
גלידה - גלידת וניל עטופה ברוטב פטל. את הגלידה שוטפים בכיור, ואוכלים כמו תפוח.
הפרויקט של נעמה מתבסס על רעיונות דומים שכבר קיימים בעולם, "התבססתי על מספר חברות בשלבי פיתוח, ועל חברה אחת שכבר מייצרת ומוכרת מוצרים - שנקראת NOTPLA. החברה מציעה שקיקי נוזלים בגודל של 'שלוק', בעטיפה שעשויה מאצות וחומרים טבעיים ונמסה לגמרי בפה – כלומר יש יכולת לקחת שלוק מים שלא משאיר אחריו שום דבר. החברה הוקמה ופועלת בבריטניה והמוצרים מתאימים לרגולציה המורכבת בנושא". לדבריה, האתגר הגדול של מוצרים אלה הוא השינוע והמכירה - שכן המוצרים צריכים להיות בסביבה סטרילית מסוימת עד ההגעה ללקוח.
"בכל העולם מתחילים להופיע סופרמרקטים אוטומטיים ללא מוכרים, שעיצובם משתנה בהתאם לצרכים. עם העליה בעניין ובכמות המוצרים מסוג זה שנמצאים בשלבי פיתוח, אני מאמינה שהעיצוב המחודש יתן פתרון לאופן המכירה של מוצרים ללא אריזה", אומרת נעמה, "זו הצעה לעתיד הקרוב, חזון, חלום. נקודת מבט על העולם המשתנה מול עינינו. עולם, שגם בו - נרצה להתנחם באוכל טעים."
סדרת NakedPak היא פרויקט הגמר של בתואר ראשון בעיצוב תעשייתי, בהנחיית נעמה שטיינבוק, במכון הטכנולוגי חולון.
