מתאן לא רק משפיע על ההתחממות הגלובלית אלא גם מושפע ממנה, ורגיש לעליית הטמפרטורות פי ארבעה ממה שחשבו בעבר, כך עולה ממחקר חדש. מסקנות המחקר מספקות הסבר לעלייה המהירה בכמות המתאן באטמוספירה בשנים האחרונות, ומצביעות על השלכות עלייה זו על שינויי האקלים.
בעוד עיקר מאמצי המאבק במשבר האקלים מתמקדים בהפחתת פליטות הפחמן הדו חמצני, גם למתאן יש חלק משמעותי בהתחממות הגלובלית. על פי הדו"ח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), מתאן אחראי לכשליש מההתחממות הגלובלית, המוערכת ב-1.5 מעלות צלזיוס. הדו"ח קבע שהפחתת פליטות המתאן בלפחות 30% עד 2030 הכרחית לעמידה ביעדים העולמיים לעצירת ההתחממות.
פליטות מתאן אנתרופוגניות - שמקורן מפעילות האדם, מהוות כ-60% מכלל הפליטות ומגיעות בעיקר מחקלאות, ובפרט מגידולי בקר לתעשיות הבשר והחלב, וכן מקידוחי נפט וגז וממכרות פחם, ממפעלי טיהור שפכים וממזבלות. 40% נוספים מקורם במתאן הנפלט באופן טבעי משטחי ביצה, המכונה לפעמים 'גז ביצות'.
למרות המאמצים להפחתת גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעילות האדם, פליטת מתאן לא רק גדלה במהירות מאז 2007, אלא עלתה בקצב מהיר עוד יותר רק בשנתיים האחרונות. בנוסף, למרות הציפייה שבתקופת הקורונה והסגרים כמות הפליטות תפחת בשל פעילות תעשייתית מופחתת, פליטת המתאן דווקא עלתה בכמות הגבוהה ביותר בשנת 2021.
>> 'מס גיהוקים': ניו זילנד תטיל מס מתאן על החקלאים
>> זה עולה לנו כסף, וגם בבריאות: דוח המבקר מצביע על כשלים בניהול הפסולת והטמנתה
מחקר חדש, שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג בסינגפור והתפרסם בכתב העת Nature Communications, בדק מדוע מתרחשת בשנים האחרונות עלייה בכמות המתאן באטמוספירה. צמד החוקרים ניתח את שינויי הטמפרטורה העולמית בארבעת העשורים האחרונים, ומצא כי יש קשר בין שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורות לבין כמות המתאן, כאשר כדור הארץ לא רק פולט יותר מתאן לאטמוספירה – אלא גם מסיר פחות ממנו.
במילים פשוטות יותר – במחקר נמצא כי המתאן גורם להתחממות הגלובלית, אך במקביל עליית הטמפרטורות גורמת ליותר פליטות מתאן, במה שהחוקרים הגדירו כ'מעגל קסמים'. על פי המחקר, השפעת שינויי האקלים על פליטות המתאן גבוהה עד פי ארבעה מההערכות ה-IPCC.
המחקר מצביע על כך שפליטת מתאן גוברת עשויה לנבוע מסיבות שונות ביניהן שריפות בר, שהולכות ונעשות נפוצות יותר ככל שהעולם מתחמם. השריפות עשויות להעלות את רמות המתאן באטמוספירה – לאו דווקא על ידי פליטת מתאן נוסף, אלא על ידי האטה של הוצאתו מהאטמוספירה. הסיבה לכך היא שפליטת הפחמן בשעת שריפה 'מנצלת' את החמצן הזמין וגורמת להאטה בתגובה הכימית שאחראית לסילוק המתאן. החוקרים מסבירים כי בעוד לפחמן נדרשים בממוצע שלושה חודשים לבצע תגובה כימית עם רדיקל הידרוקסיל כדי להתפנות מהאטמוספירה, עבור מתאן תהליך זה יכול לקחת כעשור.
"מדובר בתוצאה ממש מזעזעת, המדגישה שהשפעות שינויי האקלים יכולות להיות אפילו יותר קיצוניות ומסוכנות ממה שחשבנו" אמר סיימון רדפרן, אחד החוקרים בראיון לגרדיאן. לדבריו העולם לא יכול להתעלם מהרגישות המדאיגה של פליטת מתאן לעלייה בטמפרטורות הגלובליות בהתחשב בעוצמתו של מתאן כגז חממה, ויש צורך לשים דגש גם על צמצום פליטות המתאן.
הדרכים להפחית את פליטות המתאן הן טיפול נכון בפסולת שלנו וצמצומה, במטרה להפחית את הפליטות שמקורן במטמנות; צמצום השימוש בדלקים מאובנים; וכן צמצום צריכת בשר בקר ומוצרי חלב – מה שיפיחית הן את הפליטות שמקורן באופן ישיר מגידול בקר, והן את הצורך בבירוא יערות לטובת שטחי גידול. בנוסף הדגישו החוקרים כי על מנת להגן על היכולת הטבעית של האטמוספרה להסיר מתאן, העולם חייב להכפיל את המאמצים להאטת את שינויי האקלים.
