ההסכמים הקואליציוני כבר נחתמו, וכחודשיים אחרי הבחירות, בחמישי הקרוב תושבע בישראל ממשלה חדשה, שצפויה לעמוד בפני אתגרים רבים גם בתחום האקלים ותדרש למצוא פתרונות לפליטות גזי חממה, ניהול משאבי אנרגיה ולדאוג לעתיד ירוק יותר לאזרחי ישראל.
אז כדי לעשות סדר לחברי ממשלת ישראל ה- 37 ולמי שיכנסו למשרדי האנרגיה והגנת הסביבה בפרט, ביקשנו ממספר מומחים מתחום הסביבה לשתף אותנו מה לדעתם המשימות החשובות והדחופות ביותר שעומדות בפניהם:
תמיכה והשקעה באנרגיה ירוקה
"האנרגיה הירוקה, הרכבים החשמליים, משבר האנרגיה באירופה ומגמות נוספות שהתחזקו השנה, הוכיחו שאחד הענפים המרכזיים בעולם הוא תחום האנרגיה, בדגש על אנרגיה ירוקה – וכך גם בישראל" אומר ד"ר מושיאל ביטון, מנכ"ל ומייסד Addionics המפתחת טכנולוגיה חדשנית לשיפור ביצועי סוללות. "לא רק ממשלות ממוקדות בו, אלא גם חברות וגופים פרטיים אשר מבינים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, כחלק מהמאבק העולמי בשינויי האקלים. הפוטנציאל של ישראל להפוך למעצמה בתחום של טכנולוגיות אנרגיה ירוקה הוא עצום, בדומה למה שנעשה פה שנים רבות בתחום החקלאות או בשנים האחרונות בתחומי הסייבר. המדינה צריכה כמובן לתמוך ולעודד את המשך הצמיחה, גם של חברות קטנות וגם גדולות, ואלו צריכות לעבוד ביחד".
ד"ר ביטון מוסיף כי "בעקבות שינויים גלובליים, כדוגמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מדינות רבות מאיצות את המעבר לייצור ואספקת אנרגיה מקומית ושואפות לפתח עצמאות אנרגטית. תמיכה של המדינה בפעילות הטכנולוגית שמתקיימת מזה שנים, תוכל להפוך את ישראל לא רק לסטרטאפ ניישן, אלא גם למעצמה טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת. המשמעות של מהלך כזה תבוא לידי ביטוי באמצעות הכנסות משמעותיות למדינה, משיכת השקעות של חברות גלובליות, יצירת מקומות עבודה לישראלים רבים ואולי מעל הכול, דאגה לעתיד עם בטחון אנרגטי ללא תלות במדינות אחרות."
פתרונות אגירת אנרגיה
מנכ"ל תדיראן פתרונות אנרגיה, רן עבודי מציין כי ישראל נמצאת הרחק מאחור בתחום האנרגיות המתחדשות, במיוחד בהשוואה למדינות מערב אירופה. לדבריו, "עם התרחבות כמות הרכבים החשמליים על כבישי ישראל והצורך המיידי בניהול משאבי האנרגיה, חשוב להסיר חסמים ולקבוע תקנות גם בשוק הביתי וגם בשוק התעשייתי. צריכת החשמל רק תגבר בשנים הקרובות ולכן שילוב מערכות אגירת אנרגיה חכמות הופך להיות קריטי ורק בדרך זו נצליח לאפשר את הגדלת ההספק של רשת החשמל הקיימת".
עבודי מוסיף כי "הצרכנים כיום חכמים ומחפשים פתרונות סביבתיים של חבילות אנרגיה. שילוב של מערכות אגירה באופן רחב יסייעו באספקה רציפה ואמינה של חשמל גם בשעות העומס. ישנם מגוון פתרונות כוללים בהתאמה אישית בתחום האגירה הן לתחום העסקי והן לתחום המוסדי. מדובר בתחום שיכול להשפיע באופן רחב על כולנו ולכן חשוב לפעול ולהכין תוכניות ביצוע בהקדם האפשרי".
תכנון עירוני והתייעלות אנרגטית גם בבנייה
מנכ"ל JLL ישראל, זיו שור מתייחס בדבריו לזיהום הסביבתי בענף הבנייה, "ענף הנדל"ן אחראי לכ-30% מצריכת האנרגיה ולכ-40% מפליטות גזי החממה בעולם. בנוסף, כ- 80% מהבניינים הקיימים היום עדיין יעמדו על תילם בשנת 2050 ואי אפשר לסמוך רק על בניה חדשה בתקינה ירוקה. אי לכך – כל תוכנית אפקטיבית שתקדם הממשלה החדשה תחייב התייחסות לנדל"ן".
לדבריו, "ברמה הטקטית, כדי לטפל בזיהום הסביבתי הנוצר כתוצאה מנזקי הנדל"ן, על הממשלה לאכוף תקנות המחייבות כל בעל נכס מסחרי בן יותר מעשרים שנה לכלול בכל שיפוץ שיבוצע בבניין התייעלות אנרגטית של 20% לפחות. תקנות דומות נכנסות לתוקף באירופה והניסיון מלמד שלאורך זמן נכסים ירוקים מחזירים את ההשקעה וסביר להניח שמה שיתחיל כתקנה לאורך זמן יאומץ על ידי השוק", טוען שור.
מעבר לכך, בהיבט אסטרטגי סבור שור שעל השר להגנת הסביבה הנכנס להתרכז בנושא הכנסת הפן הסביבתי לתחום התכנון העירוני. "ככל שמגמת העיור הולכת ומתעצמת נושא התכנון העירוני והשפעתו על הסביבה הולך והופך למשמעותי יותר. ערים ושכונות שבהם תושבים יכולים להגיע ממקום למקום תוך 15 דקות ברגל או באופניים הינם הכיוון שאליו העולם צועד ולשם צריך לכוון. תכנון, יצירת כלים ותמריצים ליזמים לקידום פרויקטים כאלו הינה תנאי לערים ברות קיימא".
לשתף פעולה ולאמץ גישה פרואקטיבית
לדברי ד"ר ציפי איסר-איציק, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה במשרד ליפא מאיר ושות' המשימה העיקרית העומדת בפני השר או השרה להגנת הסביבה היא לשנות דיסקט בתפיסת תפקיד המשרד להגנת הסביבה בזירה הלאומית ולהוביל גישה פרואקטיבית במשק בתחומי סמכותו. "האתגר המרכזי עימו מתמודד העולם המודרני הוא לשנות את כלכלת העולם לכלכלה מאופסת פחמן, באופן שינתק בין צמיחה כלכלית לנזק סביבתי. הדרך לעשות זאת היא באמצעות מתן תמריצים למשק, עידוד יזמות וחדשנות בכלכלה הלאומית."
לדבריה, "המשרד להגנת הסביבה לבדו לא יוכל להוביל מהלכים, והוא זקוק לשיתוף פעולה של השחקנים במשק ובכלכלה. לכן, בכל תחום שבו המשרד להגנת הסביבה פועל הוא צריך לגבש לא רק אמירה הצהרתית, שהיא חשובה כשלעצמה, אלא גם לקבוע מתוקף סמכותו סל של כלים יישומים ומעשיים, אשר ינווטו את המשק והכלכלה לעבר היעדים הסביבתיים הרצויים".
איסר-איציק מסבירה כי לעיתים כדי לעמוד ביעדים יש לשתף פעולה עם שרים נוספים כגון שר האוצר, שר האנרגיה ועוד. לדוגמה: בתחום הפחתת פליטות גזי חממה יזמים רבים נושאים עיניהם למנגנוני הסחר בפליטות שמתגבשים בימים אלה במזכירות אמנת האקלים של האו"ם.
עוד היא מוסיפה כיבתחום הקלינטק (Cleantech) והקליימטק (Climatech), יזמים רבים הינם בעלי מיזמים בתחום המרחב הימי, ומבקשים להקים פרויקטי פיילוט לבחינת היתכנות הטכנולוגיות שפיתחו. "לשם קידום הכלכלה הכחולה, גובשה תכנית פעולה להסרת חסמים בירוקרטיים שאותה נדרש ליישם. למשרד להגנת הסביבה יש תפקיד חשוב בקידום צעדים אלה,על מנת לשמור על המיתוג של ישראל כסטארט אפ ניישן גם בתחומים אלו".