בשבוע שעבר ציינו את "יום המחזור של ישראל", זו הזדמנות נפלאה לומר תודה לכל התושבים ששותפים אתנו במהפכת המחזור שעוברת ישראל. תודה על המאמץ הקטן בהפרדת אריזות לפחי המחזור, תודה לכם על האמון בנו ובתהליכי המחזור בישראל.
אריזות הפלסטיק והמתכת לא היו כאן מאז ומעולם, זה רק עשרות שנים שהעולם התמלא באריזות שעשויות מחומרים שייקח להם זמן רב להתכלות, עשרות עד מאות שנים אם בכלל, ואם צורכים מוצרים עם אריזה, האריזה יכולה לעבור למחזור ולהפוך לאותה אריזה או למוצר אחר ללא שימוש במשאבי טבע. כשהאריזות נאספות בנפרד בפח הכתום הן מגיעות נקיות ככל הניתן לתחנות המיון, ומתחיל תהליך של כלכלה מעגלית בו האריזות חוזרות להיות חומרי גלם.
ככל שיותר ויותר משפחות יפרידו אריזות לפח הכתום, כך המחזור בארץ ילך ויגדל. נכון להיום יש כבר עשרות מפעלי מחזור בארץ, שש מהם למחזור פלסטיק לאריזות שנאספות מהבתים. מהאריזות שאתם שמים בפח הכתום מייצרים מוצרים חדשים בתעשייה הישראלית. מפעלי המיון והמחזור בארץ ערוכים לקבל כמויות גדולות בהרבה והכל תלוי בשיתוף הפעולה שלכם.
צריך להודות ל-125 השותפים שלנו ברשויות המקומיות, שפרסו תשתית להפרדת אריזות בתחומן, כך שקרוב לשישה מיליון תושבים יש פח כתום בקרבת הבית.
לא אחת אני שומע ספקות מה ההשפעה שלי כאדם בודד? שלנו כמשפחה? בשבוע שעבר התייחס לכך נשיא המדינה יצחק הרצוג, בטקס חלוקת אותות לרשויות מצטיינות במחזור, "משבר האקלים מחייב אותנו לנקוט פעולה של האדם האחד, להראות לאדם מן השורה שיש קשר הדוק בין שגרת חייו והרגליו לתוצאות הרות אסון של חיינו. ובין המעשה של כל אדם לבין השפעה טובה על העולם כולו".
אני יודע שלפעמים זה מבלבל, וששינוי הרגלים לוקח זמן, אבל אין ברירה אחרת, צריך להתחיל, לא חייבים לעבור מאפס למאה, אפשר להתחיל באריזות יום-יומיות כמו שימורים או אריזות ניקוי גדולות ואריזות טיפוח ולהשליך אותן לפח הכתום.
אני קורא לכל התושבים, לעשות מאמץ קטן בבית למען תרומה עצומה לסביבה, זכרו אריזה שמופרדת לפח הכתום, משהו טוב קורה איתה.