קומפוסט (או בעברית: דשונת) הפכה לאחת המילים הלוהטות בשיח הסביבתי וברחבי האינטרנט. היתרונות ברורים לכולם – במקום לייצר זבל אורגני הופכים אותו בתהליך פשוט לדשן איכותי שחוזר לאדמה, ובצורה מעגלית מסייע לצמחים לגדול. כך הוא מחזק את הצמחייה, מעודד מגוון ביולוגי והכי חשוב, מצמצם את הזבל המזהם שרובנו זורקים אל הפח ומשם למטמנות.
הקומפוסט משמש לדישון האדמה בגינות פרטיות אבל גם בשטחי חקלאות תעשייתיים. חקלאים וחקלאיות טוענים פה אחד שמדובר ברעיון מבריק, אבל מה זה בדיוק קומפוסט ואילו שיטות קיימות כדי להכין אותו? האם באמת ריאלי לייצר קומפוסט ביתי או שעדיף להשאיר את הנושא לאנשי מקצוע? על כל השאלות הללו ננסה לענות במדריך המלא למקפמפסט המתחיל!
"קומפוסט מאפשר לנו לשמור את האדמה חיה, בריאה ופורייה, מבלי להשתמש בדשנים וריסוסים כימיים שמזיקים לה", מסביר עמית ג'רבי, מייסד 'טבעלו' ומומחה לבניית חממות ותחזוקת קומפוסט ביתי. "חקלאים שמשתמשים בדשן כימי צריכים לשים היום באדמה כמות של פי שתיים ממה שהם היו שמים בעבר. החומרים האלו שוחקים את הקרקע, נוצרת תלות של החקלאים ושל האדמה בחומרים כימיים וזה גלגל כל כך לא נכון וגם מיותר. יש לנו בידיים את הטכנולוגיה הכי עתיקה והכי עתידנית! הצמחים עצמם אוגרים פחמן בתוך האדמה ושומרים אותה חיה. הקומפוסט רק עוזר להם לעשות את מה שהם כבר יודעים", הוא אומר.
קודם כל – מה זה קומפוסט?
מקור המילה "קומפוסט" הוא במילה לטינית – compositum שמשמעה הרכבה או חיבור. ישנן מגוון שיטות ליצירת קומפוסט, אבל ככלל מדובר בזבל אורגני שמתפרק על ידי חיידקים וחרקים ואז ניתן להחזירו אל האדמה ובכך לשבח אותה ולעודד התפתחות ופריחה של צמחים בריאים יותר.
עמית מסביר שקומפוסט הוא למעשה תהליך טבעי שקורה בטבע בכל מקום בעולם. חומרים שונים נופלים על הקרקע, מכסים אותה ואז מתפרקים ומשבחים אותה. נוצרת מעל האדמה מעין שכבה מלאת חיים שכוללת אדמה, תולעים ועוד מגוון מיקרואורגניזמים. הקומפוסט משמש כמו ספוג ששומר את הלחות, מונע סחף ומסייע לצמחים לשגשג. "כשאני לוקח חופן של קומפוסט מוכן מתוך הקומפוסטר שלנו, יש לי בכף היד כמות מטורפים של חיים. דשנים כימיים פשוט הורגים את כל העושר שקיים פה", הוא אומר.
אילו סוגי קומפוסט קיימים?
קיימים מגוון סוגים של קומפוסטים כאשר המטרה של כולם היא להעביר את שאריות המזון איזשהו תהליך, בסופו הן יתפרקו ונוכל להחזיר אותן לאדמה ובכך לשבח אותה. הקומפוסט הרגיל והמוכר ביותר מרכז כמות שווה של חומר יבש וחומר ירוק ובתהליך טבעי שנוצר ביניהם מתחמם לטמפרטורה גבוהה מאוד (כ-70 מעלות).
סוג נוסף של קומפוסט נקרא הומוס והוא משלב תולעים אדומות אשר ניזונות משאריות המזון, מפרקות אותו בגופן ופולטות אותו חזרה בצורת צואה שמהווה דשן איכותי מאוד. סוג נוסף נקרא קומפוסט בוקשי, במסגרתו מפזרים מיקרובים על החומר הירוק והם מבצעים את תהליך הפירוק. בנוסף, קיימת גם מערכת ביוגז אשר מפרקת את המזון והופכת אותו לגז איתו ניתן לבשל.
קומפוסט רגיל צריך להכיל 4 מרכיבים:
- חומר ירוק שמורכב בדרך כלל משאריות מזון והוא עשיר בחנקן.
- חומר יבש (נקרא גם חומר חום או חומר מת) כמו נייר, זרדים וקרטון.
- סביבה לחה - לא רטיבות אבל גם לא יובש.
- אוויר - תהליך הקומפוסטציה הוא אירובי והמיקרואורגניזמים שמפרקים את המזון זקוקים לאוויר.
@littlepepino A video to my former self #composting #composttips #gardening #sustainability ♬ Canyons - Official Sound Studio
מה הופך את הקומפוסט לכל כך ידידותי לסביבה?
הפסולת העיקרית שבני האדם מייצרים היא פסולת אורגנית – כ-50% ממשקל הפסולת הממוצע למשפחה. הבעיה מתחילה כאשר החומר האורגני הזה מגיע למזבלות ומטמנות ושם הוא מתפרק באזור חנוק ללא אוויר ומשחרר גזי חממה, אשר מאיצים את ההתחממות הגלובלית. בעת תהליך הקומפוסטציה החומר האורגני מתפרק ומתכווץ ובכך עוזר לנו לשמור על הסביבה נקייה ולהיטיב עם האדמה. בנוסף לכך, תהליך הפרדת האשפה האורגנית מהאשפה היבשה מבטיחה פחי אשפה פחות מסריחים שגם מושכים פחות חיידקים ובעלי חיים (מישהו אמר חזירי בר בחיפה?).
"בכל שנה מגיעות למזבלות ולמטמנות כמויות עצומות של חומר אורגני. הוא נטמן באדמה, משחרר לתוכה רעלים ופולט גזי חממה לאוויר. זאת טעות טקטית בעיקר כי זו מתנה מטורפת לשטח! אם החומר הזה היה עובר תהליך קומפוסטציה הוא היה תורם לאדמה וממלא אותה בחיים. זו דרך שבה כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות משהו קטן וטוב כדי להחזיר לטבע", עמית אומר.
מה מותר ומה אסור להכניס לקומפוסט?
"לקומפוסט אפשר להכניס כל דבר מהצומח. שאריות ירקות, קליפות וגם תבשילים טבעוניים. חשוב לא להכניס אליו מוצרי חלב ובשר. כן אפשר קליפות ביצים. כדאי גם לשים לב לכמויות ולאיזונים. אם אני אכין קומפוסט שלם רק מקליפות לימונים הוא יהיה מאוד חומצי ופחות עשיר. כדאי לשמור על מגוון וכמובן לוודא שהוא לח, לא רטוב מדי ולא יבש מדי. אם רוצים להאיץ את התהליך אפשר לחתוך את החומר הירוק לחתיכות קטנות ובכך להקל את הפירוק שלו. חשוב גם לערבב את הקומפוסט בכל כמה זמן", עמית מסביר.
איך יודעים שהקומפוסט מוכן?
אורכו של תהליך הקומפוסטציה משתנה ממגוון סיבות. הוא תלוי במזג האוויר, בתשומת הלב שמקדישים לו, באיזון הנכון שבין חומר יבש לחומר ירוק ועוד. בממוצע הוא לוקח בין ארבעה חודשים לשנה ובסופו תקבלו דשן נהדר שתוכלו לפזר בגינה.
"קומפוסט מוכן מריח ונראה כמו אדמת יער בצבע חום כהה. הוא לא מסריח ולא מריח כמו פח או שאריות אוכל ולכן הוא גם פחות מושך זבובים. אינדיקציה נוספת לכך שהקומפוסט מוכן היא שהוא עבר חימום משמעותי ולאחריו הטמפרטורה שלו התייצבה בחזרה לכ-40 מעלות", עמית מוסיף.
באמת אפשר לעשות קומפוסט בבית?
כל זה נשמע מעולה בתיאוריה, אבל האם זה באמת אפשרי להכין קומפוסט איכותי בבית מבלי לסבול מריח רע או בלגן אינסופי? עמית טוען שבהחלט כן. הצעד הראשון הוא לבחור את סוג הקומפוסטר המתאים לך על פי התנאים הקיימים. כדאי למפות את השטח ואפשר גם להתייעץ עם אנשי מקצוע. ההמלצות שלהם יהיו שונות בהתאם לגודל הבית, האם יש גינה או מרפסת, מה הצרכים של בני הבית ועוד.
"זה הרבה יותר קל ממה שאנשים חושבים. בתור התחלה גם אם פשוט תזרקו את קליפות הירקות כמו שהן בגינה ותכסו בקצת אדמה זה כבר עדיף מאשר לשלוח אותן בזבל למטמנות. הכנת קומפוסט בבית זה לגמרי ישים ואפשרי", עמית מסכם.
