שנה לאחר אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל ושבועות ספורים לאחר חשד לזיהום נוסף בעקבות כתם שמן בים, היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה החלה הבוקר (ב') בתרגיל לאומי בן יומיים, המדמה תרחיש של תקרית זיהום ים משמן במסוף קצא"א שהתרחש בשל כשל בפריקת מכלית; הדליפה מסכנת לכאורה את מימי מפרץ אילת, את חופי אילת ואת שונית האלמוגים הצפונית בעולם;
לפי התרחיש המתורגל, מכלית ביצעה פריקה במזח שבמסוף קצא"א אילת, ושמן (נפט) החל לזרום לים בעקבות הכשל, בהיקף המוערך בכ-30 טונות דלק. האירוע הוגדר בתחילה ברמת Tier-1, ולאחר מכן, אישרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, להעלות אותו לדרגת Tier-3 ברמה של ניהול לאומי. חדר המצב נפתח כחלק מהתרגיל, בתחנה למניעת זיהום ים באילת וכן חדר המצב בחיפה.
"התרחיש מתרגל את הכוחות בתגובה מהירה ואיכותית לתקרית זיהום הים בשל תקלה במכלית, שכמותן במפרץ אילת הולכת וגדלה. המשתתפים יצטרכו להתמודד עם אצירת השמן ושאיבתו ומניעת התפשטותו וצמצום הפגיעה בסביבה הימית בכלל ובערכי הטבע הרבים במפרץ - בראש ובראשונה שונית האלמוגים הצפונית בעולם", מסביר מנהל האירוע הלאומי בתרגיל, פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה.
מנהל התרגיל הוא ניר לוינסקי, מנהל התחנה הצפונית ביחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, ובמסגרתו הופעלו תוכניות החירום המקומיות (עיריית אילת, רשות הטבע והגנים) ותוכניות החירום המפעליות במפרץ אילת (קצא"א, נמל אילת, חיל הים). בתרגיל משתתפת גם עמותת אקואושן, המפעילה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את רשת מתנדבי חירום ים אשר יתמכו בעיריית אילת בפעולות הניקיון בחופים.
התרגיל הוא חלק מתוכנית אימונים ותרגילים שנתית שמבצע המשרד להגנת הסביבה, כדי לשמור על כשירות ומיומנות הגופים השונים כחלק מתוכנית האימונים והתרגילים השנתיים המתבצעים במסגרת התלמ"ת (התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים). "לפני כשלושה שבועות, עם חשד לכתם שמן המתקרב לחופי ישראל, קיבלנו תזכורת לכך שתרחישי זיהום ים אינם אירוע נדיר. כל עוד נפט ודלקים מזהמים משונעים במרחב הימי, תקלות ימשיכו להתרחש לצערנו בכל העולם. השאלה היא מה יהיה גודלם של אירועים אלה, היכן הם יתרחשו, וכיצד יפעלו כלל הגופים. הניסיון מלמד שתרגילים הם המפתח העיקרי לשיפור מיומנות ומקצוענות לטיפול בתקריות זיהום ים בשמן, ולכן אנו מבצעים תרגולים תכופים, כדי להיות מוכנים טוב יותר ברגע האמת", אומרת גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.
אסף הברי מנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים: "זיהומי ים בדלקים ידועים כגורם הפוגע במערכות פיזיולוגיות רבות של בעלי חיים בסביבה הימית, כגון יונקים ימיים, צבי ים, דגים וחסרי חוליות שונים, לרבות אלמוגים המהווים את אבני הבניין של שוניות האלמוגים באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת, בין היתר, בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות וביכולת האלמוגים להתמודד עם שינויים אקלימיים. הלבנת אלמוגים היא תופעה שמאיימת על קיומן של שונית אלמוגים רבות בעולם. בזכות עמידותם הגבוהה של אלמוגי מפרץ אילת לעלייה בטמפרטורת מי הים, תופעה זו לא התרחשה עד כה במפרץ. מחקרים מראים שזיהומי ים בדלקים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת ההלבנה ובכך נאבד את ההזדמנות הנדירה שעומדת בפנינו להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד שבמקומות אחרים בעולם דועכת".
ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים עמותת אקואושן: "באירועי זיהום ים בשמן, רוב הדליפה נוחתת בחופים, אפילו כאשר מופעלים כל האמצעים האפשריים לטיפול בזיהום בעודו בים. מועצות ועיריות האחראיות לטפל ולנקות את החופים שלהן זקוקות לסיוע - גם של מתנדבים רבים מקרב הציבור וגם של כוח מיומן ויעיל שישתלב בניהול האירוע, יסייע בקליטת מתנדבים, סקרי חוף ועוד. למטרה זו, הוקמה 'הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים', שבמסגרתה קבוצות איכות של מתנדבים מכל רשויות החוף בארץ עוברים הכשרות מקצועיות ומשתתפים בתרגילים בדומה לתרגיל הלאומי הנוכחי באילת".