משבר האקלים כבר פה, ולצד שינוי הרגלים אישי, אנחנו זקוקים גם לשינוי מדיניות, ואם יש גם טכנולוגיות שיכולות לעשות את ההתמודדות איתו קלה יותר – מה טוב. רק בשבוע שעבר פורסם דוח לפיו אחת מכל שבע חברות סטארט-אפ חדשות בישראל היא מתחום האקלים, וזה בהחלט משאיר מקום לאופטימיות. הנה כמה טכנולוגיות כחול לבן, שאפשר לקוות שיהפכו את השנה החדשה לירוקה יותר:
חקלאות ותזונה בת קיימא
שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, לצד גידול מתמיד באוכלוסיית העולם מובילים לסכנה ממשית על הביטחון התזונתי שלנו, ודורשים התאמות במערכות ייצור המזון אשר יאפשרו תזונה בת-קיימא. בדוח שפירסם האו"ם באפריל האחרון הוא הזהיר מפני הדלדלות קרקעות מסוכנת. כאשר 40% מאדמות העולם כבר איבדו מפוריותן ועד 2050 ידלדלו שטחי קרקע נוספים בגודל דרום אמריקה כולה. לנזק הגובר, אחראית בעיקר בעיקר החלקאות המודרנית, שאחראית גם לחלק משמעותי מפליטות גזי החממה העולמיות, ולכן נדרשים פתרונות לייעול החקלאות.
אחת מהחברות שהוקמו לטובת המענה על הצורך הזה היא Plantae Bioscience, בשותפות ״ידע״, שהינה חברת המסחור של מכון וייצמן, וחברת HUMINN. החברה מפתחת גידולי ירקות המועשרים בחומרים התורמים לבריאות האדם, ומתאימים לגידול בחקלאות ורטיקאלית (אנוכית) – חקלאות מלאה המתבצעת בתוך מתחמים אורבניים סגורים ולה יתרונות רבים, בין היתר כיוון שהיא משתמשת בכ- 95% פחות מים, וב- 85% פחות קרקע מאשר החקלאות המסורתית.
בין מייסדי החברה נמנים מדעני מכון וייצמן, מן המובילים בתחומם בעולם – פרופ׳ שראל-יעקב פליישמן מהמחלקה למדעים ביומולקולרים, פרופ׳ אסף אהרוני, ראש המחלקה של מדעי הצמח והסביבה ופרופ׳ אברהם לוי, דיקאן הפקולטה לביוכימיה, לצד אנשי תעשייה מנוסים.
לצד פיתוח גידולי הירקות, החברה מקדמת גם פיתוח תרביות תאים צמחיים כחומרי גלם מועשרים לשוק המזון, כדוגמת קקאו וגידולים נוספים. בנוסף, לחברה שיתוף פעולה ייחודי עם המעבדות במכון וייצמן שבמסגרתן מפותחים פתרונות משפרי קיימות וכלכלה פחמנית כדוגמת פיתוח אנזימים לפירוק פסולת חקלאית, וצמחים האוגרים פחמן דו חמצני בצורת ייצור חומרי גלם ירוקים.
"אנו סבורים כי ייחודיות החברה, שיתוף הפעולה יוצא הדופן של מיטב המוחות באקדמיה הישראלית, יחד עם הדגש הרב שניתן על פתרון הבעיות הבוערות ביותר של האנושות, יביאו לבשורה משמעותית לעולם כולו בפרק זמן קצר ואנו נרגשים לקראת כך מאוד", אמר אלי מור, נשיא HUMINN.
בשר מתורבת
בשנים האחרונות גברו המאמצים לייצור אלטרנטיבות למזון מן החי ממגוון סיבות מוסריות, בריאותיות אך גם סביבתיות – שכן תעשיית המזון מן החי, והבשר בפרט, קשורות באופן ישיר למשבר האקלים, ואחראיות על כמות פליטות הגדולה מזו של כל אמצעי התחבורה גם יחד. המזון המתורבת המגודל בתנאי מעבדה, נחשב כפתרון משמעותי למיתון המשבר האקלימי.
חברות רבות בישראל עוסקות בפיתוח מזון מתורבת וביניהם גם אלף פארמס ורימליק שאף נבחרו להצטרף למשלחת הישראלית לועידת האקלים של האו"ם במצרים. עוד חברה שנכנסה לתחום היא חברת פלורי, שעד לפני מספר חודשים התעסקה בתחומי הפארמה בלבד, ועברה שינוי על מנת לסלול את הדרך למהפכת ביוטכנולוגיה כדי לייצר את הדור הבא של מוצרים תאיים המשפרים את רווחת האדם, מקדמים קיימות ומספקים פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות.
בתחילת השנה הכריזו בחברה על מיזם משותף עם תנובה לפיתוח וייצור של בשר מתורבת ובשנה הבאה כבר צפויים להגיע מוצרים ראשונים למדפים.
"בנוסף לפיתוח המחקר הרפואי שלנו, התחדדה לנו ההבנה כי יש לנו את היכולת להשתמש בטכנולוגיה שלנו לריבוי תאים בתלת מימד על מנת להוביל את העולם לעתיד טוב יותר. אנחנו גאים לקחת חלק במהפכה הגלובלית שמטרתה להבטיח לעצמנו לחגוג עוד שנים רבות בבריאות, ולמזער נזקים לאדם ולכדור", אמר יקי ינאי, מנכ"ל ונשיא פלוריסטם.
תחליפים ביולוגיים לדשנים
אחת מן הבעיות הנפוצות בענף החקלאות הוא השימוש הנרחב בגידול יבולים בדשן סינתטי מסוג אוריאה, שמהווה 70 אחוז מכלל הדשנים הסינתטיים שבהם משתמשים חקלאים ברחבי העולם. דשן זה יוצר זיהום סביבתי חמור ואחראי לפליטה מסיבית של גזי חממה ופחמן דו חמצני בתהליך הייצור שלו.
על פי התחזיות, עד שנת 2030 הייצור השנתי של אוריאה צפוי להיות שווה ערך לכמות פליטת גזי החממה של כ-120 מיליון רכבים בשנה (כ-565 מיליון טונות של פליטה). חברת האגרוטק הישראלית גרייס ברידינג הוקמה על מנת לייצר תחליפים ביולוגיים לחקלאים ופיתחה טכנולוגיה מהפכנית המבוססת על קיבוע חנקן, ומשלבת תמציות צמחים שונים וחיידקי ריזוביום - פתרון ביולוגי, ירוק ובר קיימא המסוגל לייתר את השימוש בדשן המלאכותי והמזהם מסוג אוריאה.
בניסוי שביצעה החברה לאחרונה, הפתרון שפיתחה נמצא כמסייע להגדלת כמויות יבול החיטה בשיעור משמעותי של כ-18% על ידי שיפור קליטת חומרי ההזנה מהקרקע, תוך הפחתה משמעותית של הנזק הסביבתי שיוצרים דשנים מלאכותיים.
״גרייס ברידינג מציעה פתרון ישראלי בר קיימא וידידותי לסביבה שיעילותו כעת הוכחה כבעלת פוטנציאל לסיוע בפתרון משבר החיטה העולמי״, אומר אסף דותן, מנכ״ל גרייס ברידינג. ״אנחנו נרגשים לקראת השנה הקרובה במהלכה נמשיך להפיץ את הבשורה החקלאית שתסייע בבהפחתה משמעותית של הנזק הסביבתי שנוצר כתוצאה מהשימוש בדשנים מלאכותיים״.
רשתות חשמל עצמאיות
הביקוש לחשמל בישראל צפוי להמשיך לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ-3.8%. מבני מגורים ותעשייה בישראל אחראים לכ-62% מכלל צריכת האנרגיה במשק. תשתית החשמל המיושנת הקיימת היום אינה מסוגלת לתמוך בצריכה בעקבות עליה משמעותית בביקוש לחשמל. חלק מהגורמים הינם טעינת רכבים חשמליים, מערכות מיזוג אויר העובדות שעות רבות עקב עומסי החום, רבי הקומות והמגדלים גורמים לכך שרשת החשמל, נמצאת כבר כיום ב- 100% עומס, וצפויה לקרוס ולגרום להפסקות חשמל רבות.
חברת טורבוג'ן מסייעת בהקמת רשתות חשמל מקומיות אוטונומיות הנקראות מיקרוגריד (מיקרו-רשת), שימוקמו בתוך הערים ויוכלו לייצר חשמל חום וקור באופן עצמאי, ללא תלות ברשת החשמל הלאומית ובעלות זולה משמעותית.
בנוסף לייצור אנרגיה ירוקה על בסיס רוח, שמש ומימן ,המיקרו טורבינות מיועדות לספק מקור אנרגיה נוסף עצמאי 24/7 לבניינים, בתי מלון, בתי חולים ומבני ציבור בהפעלה על גז טבעי ומימן ומביאות להפחתה משמעותית של רמות זיהום האויר.
הטורבינה מייצרת חום רב המשמש לחימום או קירור מבנים בהם היא מותקנת. המערכת ניתנת להתקנה על גג או מרתף המבנה על פי כמות האנרגיה הנדרשת.
טקסטיל ירוק
תעשיית האופנה והטקסטיל נחשבת לאחת משיאניות הזיהום העולמי שאחראית ל- 20% מהשפכים המזהמים בעולם ולפליטת 1.2 מיליארד טון של גזי חממה, המהווים 10% מכלל הפליטות.
החברה הישראלית סונוביה מפתחת טכנולוגיה ירוקה להקניית תכונות שונות לטקסטיל, כגון ציפוי אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי, חסינות מים, צביעה ועוד באמצעות שימוש בגלי אולטרסאונד. החברה עתידה למסחר את הפיתוחים בדומה למודל HP"״ - מכירה קפיטלית חד פעמית של המכונה האולטרה-סונית הייעודית - Sonofix™ המשתלבת בקלות בקווי ייצור קיימים, ומכירה חוזרת של הפורמולציות הכימיות אותן מפתחת החברה.
הטכנולוגיה שפיתחה החברה מפחיתה את השימוש בחומרים מזהמים דוגמת דבקים כימיים, תוך השגת יעילות עילאית וחיסכון משמעותי בעלות טיהור השפכים בגין החומרים המזהמים, עמידות לכביסות, והיתכנות כלכלית. זאת, תוך התמקדות בשלושה סקטורים עיקריים: השוק המוסדי (בתי חולים ובתי מלון), עולם ההלבשה ועולם הרכב, והיא מפעילה פיילוטים עם המותגים והיצרנים המובילים בעולם.
יגאל זייתון, מנכ"ל החברה: "אני שמח על השגת מספר יעדים מהותיים שהצבנו לעצמנו בסונוביה, המקדמים את החברה אל עבר מסחור מוצלח של הטכנולוגיה, תוך ביצוע מהפיכה אמיתית בתחום. אנו מציגים תוצאות חיוביות ביותר בהיביטי חסכון בעלויות ייצור, וצמצום משמעותי של כמות הכימיקלים, מים, ואנרגיה הנדרשים בטכנולוגיה שלנו אל מול החלופה המסורתית בתעשייה".
