על אף שוועידת האקלים בגלזגו לא הצליחה להביא להסכם כולל שימנע בוודאות התחממות של מעל 1.5 מעלות, ומימוש ההבטחות עוד רחוק מהישג יד, יכול להיות שיש מקום לאופטימיות דווקא מצד ישראל. נכון, ישראל אחראית על חלק קטן מהפליטות, אבל תעשיית ההייטק הישראלית לא נחה, ומציגה כבר היום שורה של פתרונות שיכולים להביא להפחתה משמעותית בפליטות המזהמים. הנה שלוש דוגמאות לפיתוחים ישראלים שיסייעו לעולם להגיע ליעדים שהוצבו:
מערכת בינה מלאכותית שמייעלת תהליכי ייצור
על אף ש- Seebo הישראלית מציגה תוכנה המייעלת תהליכי ייצור במגוון תעשיות בין היתר תעשיית המזון, ייצור הזכוכית ועוד, הפיתוח הבולט ביותר של החברה בהקשר להפחתת זיהום האוויר הוא מערכת המייעלת את תהליכי ייצור המלט.
נכון להיום אחראית תעשיית המלט העולמית לבדה לכ-25% מייצור ה-C02 מתוך כלל המזהמים התעשייתיים. הצפי הוא שעד לשנת 2050 ניתן יהיה לצמצם את פליטת המזהמים בייצור המלט בכ- 55% באמצעות שילוב חדשנות בתהליכי הייצור.
Seebo כבר פועלת בהצלחה בשוק הגלובלי, ושולבה במערכות של היצרנית העולמית לציפויים תעשייתיים Allnex. נתונים מלקוח בודד שעשה שימוש בתוכנת החברה מצביעים על הפחתה של 11.9% בפליטת המזהם NOx.
הפתרון שיעביר תעשיות גדולות לאנרגיה סולארית
כולנו מכירים את דוד השמש בבית, ויכולים להעריך ממקור ראשון כמה הוא חוסך לנו בהוצאות החשמל, וכתוצאה מכך, כמובן – גם בזיהום האוויר הכרוך ביצור חשמל. יחד עם זאת, הפאנלים הסולאריים לחימום מים המוכרים לנו כיום מכוונים לחמם לטמפרטורה של מקלחת במזג אוויר חם ואינם יעילים מספיק על מנת שתעשיות גדולות הזקוקות לחימום מים בטמפרטורות גבוהות יותר תוכלנה להשתמש בהם: מלונות, מכבסות, מפעלי מזון ועוד. אלו מחממים מים לרוב על ידי שריפת דלקים כגון סולר או מזוט, או באמצעות גז פחממני מעובה.
חברת Tigi הישראלית פיתחה פאנלים סולאריים יעילים בהרבה מהפאנלים הביתיים הקיימים, באופן שיאפשר גם לתעשייה לעבור לאנרגיה סולארית לחימום מים. בעוד שפאנלים סולאריים מוכרים אינם מבודדים בצד החשוף לשמש – הפאנלים של Tigi מבודדים, הדבר מאפשר לאנרגיה להיכנס אך לא להיפלט החוצה. הטכנולוגיה, אשר מוגנת בלמעלה מ-40 פטנטים שהתקבלו סביב לעולם, מאפשרת לחמם מים לבין 60-100 מעלות גם ביום מעונן וקר. Tigi מעניקה פתרון מלא המספק חום לצרכני חום גדולים באנרגיה מתחדשת ובהתייעלות אנרגטית. המערכות המתקדמות שלה שולבו עד כה בעשרות מפעלים ישראליים בין היתר ביקבי רמת הגולן ומפעלי עוף טוב ואף בבסיסי צה"ל. כאשר בכל אחד מן המקומות הפחיתו המערכות את צריכת הדלקים הפוסיליים או החשמל לחימום המים ב50%-80%.
"אנחנו שומעים הרבה על אנרגיה מתחדשת אך למעשה כמעט כל מה שאנחנו שומעים קשור לחשמל. זאת על אף שפחות מ-20% מהאנרגיה בעולם עוברת ברשתות חשמל. כ-50% מהשימוש הסופי של אנרגיה בעולם הוא חום, וזה נעשה כמעט כולו בשריפה של דלק פוסילי, מגז טבעי עד פחם – בהשקעה של כ-2 טריליון דולר בשנה וזאת המציאות שתיגי שמה לעצמה כמטרה לשנות", מסכם צביקה קליר מנכ"ל החברה.
הופכים את חום השמש למזגן
מכוניות, מטוסים, אניות, ארונות תקשורת, חממות, כבישים, בתים ומבנים ציבוריים הם רק כמה מן האובייקטים המצויים תחת חום השמש הקופח כל שעות היממה במשך חודשים ארוכים בשנה, דבר המביא לבלאי עצום ומעלה את הצורך במיזוג אוויר – שבעצמו מייצר חום וזיהום.
הפיתוח הישראלי מציג חומר המגיע כציפוי דק בו ניתן לצפות כל אובייקט שנמצא מתחת לשמש. אנרגיית השמש מפעילה את החומר החדשני לבצע קפיצות אנרגטיות וסחיטה פנימית באופן המאפשר פליטת אנרגיות גבוהות יותר שגורמת לקירור. השורה התחתונה: ככל שבחוץ חם יותר, כך המשטחים המצופים ב- SolCold מקררים יותר, ומצליחים להוריד בין 10-15 מעלות בתוך רכבים בשמש, ועד 30 מעלות ממשטחים כהים כמו כבישים ומדרכות.
גופים בינלאומיים רבים כבר מביעים עניין בפיתוח כאשר הסכם ראשון עם ענקית הרכב פולקסווגן כבר נחתם והפיתוח החדשני ישולב ברכבי החברה. כעת מצויה החברה במשא ומתן עם מספר גופים וחברות מתחומי התשתיות, התעופה והתקשורת לשילוב הפיתוח כאשר על פי הערכת החברה מדובר בפוטנציאל שוק ענק של קרוב למאה מיליארד דולר.
"מדובר בפיתוח שעתיד לשנות באופן משמעותי את נזקי החום כמו גם לחסוך בעלויות הקירור בעזרת פתרון זול ואקולוגי. החומר נבחן ויעילותו הוכחה בסדרת ניסויים מוצלחת על מגוון חומרים בהתאמה לענפים רבים בהם נדרשת פעולות קירור וחסכון אנרגטי. לא רק גופים מסחריים גם גופים עירוניים רבים פנו אלינו על מנת לבחון אפשרויות שונות לקירור מבנים עירוניים", מסכם ירון שנהב מנכל SolCold.