רכבים חשמליים, בנייה ירוקה ופאנלים סולאריים – כולם פתרונות שיכולים להפחית את פליטות גזי החממה ולהאט את שינויי האקלים, אך ההשקעה הכי טובה שאפשר לעשות בכל הנוגע למאבק במשבר האקלים, היא השקעה בחלבונים מן הצומח. כך עולה מדו"ח חדש של ענקית הייעוץ האסטרטגי הגלובלית Boston Consulting Group (BCG) שפורסם בשבוע שעבר.
על פי הדו"ח, השקעה בתחליפי בשר וחלב על בסיס צמחי תוביל לקיצוץ משמעותי בהרבה בפליטת גזי החממה, בהשוואה להשקעות ירוקות אחרות. כך למשל, כל דולר אשר יושקע בשיפור והגדלת הייצור של חלופות חלבון מן הצומח, יביא להפחתת גזי חממה גבוהה פי שלושה בהשוואה להשקעה בטכנולוגיית מלט ירוק, פי שבעה מאשר השקעה בבנייה ירוקה ופי 11 יותר מהשקעה במכוניות חשמליות מאופסות פליטות.
החישוב הזה של ה-BCG אינו מפתיע, שכן בעוד תעשיית המזון כולה אחראית על כרבע מפליטות גזי החממה בעולם, הערכות מצביעות על כך שחקלאות בעלי החיים לבדה אחראית על בין 14 ל-18 אחוזים מן הפליטות – נתח גדול יותר מזה לו אחראית כל התחבורה העולמית גם יחד.
מודלים נוכחיים של חיזוי השוק, מעריכים כי עד שנת 2035 תחליפי חלבון מן הצומח יהוו כ-11% מכלל צריכת החלבון העולמית; מה שיביא להפחתה פליטות שוות ערך ל-95% מהפליטות של התעופה העולמית. על פי הדו"ח, השקעה נוספת בשוק התחליפים יכולה לשפר את התחזית ולהביא למצב שבו התחליפים יהוו 22% מנתח השוק באותה תקופת זמן.
פחות בשר- פחות פליטות
מחקרים שונים כבר הצביעו על כך שמעבר לתזונה מן הצומח והפחתת הצריכה של מוצרים מן החי – בקר וחלב בפרט, הם הדבר המשמעותי ביותר שהצרכן הפרטי יכול לעשות כדי להילחם בשינויי האקלים ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו. גם הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (ה-IPCC) התייחס לצורך בהפחתת צריכת החלבון מן החי כדי לעמוד ביעדי צמצום הפליטות בדוחות האחרונים שפרסם.
תעשיית הבשר והחלב משתמשת בכ-83% מהשטחים החקלאיים וגורמת ל-60% מפליטת גזי החממה שמקורן בחקלאות, אך מספקת רק 18% מצריכת ההקלוריות העולמית ו-37% מהחלבון. חקלאות בעלי החיים אחראית גם על בירוא יערות, כאשר עצים נכרתים ושטחי יער נשרפים כדי לפנות מקום לשטחי גידול נוספים, מה שמאיץ את פליטת גזי החממה. השבוע דיווחה סוכנות החלל של ברזיל כי על פי ניתוח תצלומי לווין, כריתת היערות של יער הגשם באמזונס הגיעה לשיא של שש שנים. מעבר לתזונה מן הצומח והפחתת הצריכה של מזון מן החי יפחית את הרס היערות ובכך את פליטות הפחמו הנגרמות כתוצאה משריפות, וכן את פליטות המתאן שמקורן בגידול בקר וצאן.
בריאות היא המפתח להגברת הביקוש
הדו"ח של BCG מבוסס הן על נתוני הפליטות והן על סקר צרכנים, ומצביע על כך שבהשוואה לפתרונות אחרים – כמו צמצום טיסות למשל, המאמץ שנדרש מהצרכנים כדי לעשות שינוי הוא קטן יחסית. על פי הסקר, יותר מ-30% מהצרכנים רואים השפעה חיובית על האקלים כסיבה עיקרית לעבור לחלבונים חלופיים, מה שהופך את הפוטנציאל של שוק זה לגדול.
מן הסקר שכלל יותר מ-3,700 נשאלים ב-7 מדינות, עולה כי כ-50% מאלו שהתנסו בתחליפי חלבון מן הצומח הגדילו את הצריכה שלהם, וכ-75% מהנשאלים אמרו שתזונה בריאה יותר היא המניע העיקרי עבורם להתחיל לצרוך חלבונים חלופיים. עוד נמצא כי שיפורים בשלושה היבטים מרכזיים של התחליפים: בריאות (ערכים תזונתיים), טעם ומחיר - הם המפתח להגברת הביקוש.
על פי הדו"ח, אם יטופלו שלושת הגורמים המעכבים הללו – שיפור הערכים התזונתיים והטעם, לצד הורדת המחיר, אחוז הנשאלים שיצרכו רק או בעיקר מוצרי חלבון מן הצומח יעלה מ-13% ל-27% ומספר האנשים שמשלבים צריכת חלבונים חלופיים וחלבונים מן החי יגדל בכמעט שליש.
יותר השפעה מכל מגזר אחר
אמנם ההשקעה בתחליפי חלבון מן הצומח אמנם עלתה ב-124%– ממליארד דולר ב-2019, ל-5 מליארד ב-2021, ובמיוחד מזנקות ההשקעות בפיתוח חלבון מתורבת ופתרונות מבוססי התססה. אך למרות הפוטנציאל העצום של שוק התחליפים, הדו"ח מראה כי עד היום הם קיבלו רק חלק קטן מההשקעות בפתרונות ירוקים, כאשר במגזר הבנייה הירוקה למשל, הושקע הון גבוה פי 4 וחצי כמעט, למרות שהפליטות להן אחראית בנייה נמוכות ב-57% מאלו הקשורות לייצור מזון.
"היו הרבה השקעות בכלי רכב חשמליים, טורבינות רוח ופאנלים סולאריים, וזה הכל נהדר ומועיל להפחתת פליטות, אבל עדיין לא ראינו השקעה דומה בחלבונים חלופיים, למרות שהיא עולה במהירות", אמר מלטה קלוזן, שותף ב-BCG ואחד ממחברי הדו"ח, בראיון לגרדיאן. "אם באמת אכפת לך מההשפעה כמשקיע, זה תחום שאתה בהחלט צריך להבין."
לדבריו, אימוץ נרחב של חלבונים חלופיים יכול למלא תפקיד קריטי בהתמודדות עם שינויי אקלים. "אנחנו קוראים לזה הזדמנות האקלים הבלתי מנוצלת - אתה מקבל יותר השפעה מההשקעה שלך בחלבונים חלופיים מאשר בכל מגזר אחר בכלכלה."
