בימים אלו מתקיימת ועידת האקלים ה-27 בשארם א-שייח, המשתרעת על פני שטח עצום בשלושה מוקדים שונים ונוכחים בה עשרות אלפי נציגי ממשלות, מוסדות מחקר, מגזר עסקי וארגוני חברה אזרחית. למרות הביקורות על נוכחות דומיננטית של מזהמים רבי השפעה, התחושה באירוע היא של קרנבל צבעוני ואינטנסיבי של תרבויות, של ידע ושל מסירות לנושא האקלים. עבור פעילי הסביבה, המורגלים שהנושאים שהם פועלים למענם נדחקים לשולי סדר היום בישראל, האירוע מעניק חיזוק מורלי משמעותי מאוד.
אך מעבר לכך, ההחלטות המתקבלות בוועידה הן חשובות ביותר וברמה העולמית. השפעות שינוי האקלים כבר ניכרות בכול העולם ולא ניתן להתכחש להן. רוב מנהיגי העולם הבינו, סוף סוף, שלא ניתן להתעלם ממשבר האקלים ומהשפעותיו החמורות וטמינת הראש בחול תעלה לנו בנזקים הרבה יותר חמורים ובקנה מידה עצום.
ישראל מפגרת הרחק מאחור
מדינת ישראל מחוייבת במסגרת הסכמי פריז להפחית את פליטות הפחמן שלה, אך היא משתרכת מאחור ביעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת בהשוואה למדינות מתקדמות רבות בעולם, בקידום התייעלות אנרגטית, בטיפול בפסולת ובקידום כלי מדיניות וכלים כלכליים (כגון מס פחמן) למאבק בשינוי האקלים. ישראל משקיעה רבות בתעשיית הגז הטבעי, המביא רווחים נאים בטווח הקצר (וגם פה יש מחלוקת למי) ונחוץ כאנרגיית מעבר, אך מקבע ומרחיק אותנו מהצעדים האמיתיים הנדרשים להתנתק מהתלות שלנו בדלקי מאובנים ובתוצריו. הגז הטבעי, כולל בעיקר גז מתאן, שהינו גז חממה חזק עשרות מונים מפחמן דו חמצני.
על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2022, משנת 2008 התקבלו החלטות ממשלה שונות בנושא קידום התייעלות אנרגטית, ונקבעו תוכניות לאומיות ויעדים, אך אלו לא יושמו בהצלחה ובעקביות. פליטות מתאן מגיעות גם מחקלאות בעלי החיים ובעיקר הבקר וממטמנות זבל. ובישראל שיעור ההטמנה גבוה משמעותית לעומת מדינות אירופה (78% לעומת 28%), שיעורי המִחזור נמוכים ותקועים כבר שנים על כ- 20%.
גם כלים פיננסיים, כמו מיסוי על פליטות פחמן בתעשייה המקודם כיום במרץ באירופה, כמעט ואינם מופעלים בישראל. כלומר, ברוב הפרמטרים מדינת ישראל מפגרת הרחק מאחור בצעדים שעליה לעשות בנושא האקלים.
עם זאת, מדינת ישראל שמה לפניה את נושא החדשנות והטכנולוגיה כנושא מרכזי באמצעותו היא תתרום לנושא. כושר ההמצאה והאלתור הישראליים ידועים ומוכרים וישראל תמיד הצטיינה בתחום היזמות והיצירתיות – מפיתוחים חקלאיים ועד הייטק. תחום ה-'אקלים-טק' (Climatech) הוא היעד החדש אליו מכוונת המדינה כ'בוננזה' הבא. בהתאם למדיניות זו, הציבה המדינה, לראשונה בוועידת אקלים, ביתן ישראלי שהינו אחד הביתנים הגדולים והבולטים בוועידה, בוודאי ביחס לגודלנו, אשר התמקד בעיקר בנושא הפיתוחים הישראליים בתחום.
כלכלה כחולה – מה זה ולמה זה חשוב?
בוועידה הנוכחית גם הוצב, לראשונה, על ידי כמה ממוסדות המחקר הימיים הגדולים בעולם, ביתן שהוקדש לנושא האוקיינוסים. הביתן התמקד בעיקר בפרויקטים לבניית רשת עולמית של איסוף מידע ימי שיעניק תחזיות אמינות לאירועים אקלימיים ימיים, וכן לנושאי מיזמי 'כלכלה כחולה' בתחום האנרגיה.
המושג 'כלכלה כחולה' הוטבע על ידי האיחוד האירופי ומוגדר כ'ניצול בר קיימא של משאבי הים והחוף'. ה'כלכלה הכחולה' כוללת בדרך כלל פעילויות כמו חקלאות ימית ודייג, ייצור אנרגיה, תעבורה, תיירות, הטפלה, מספנות ועוד. בשנים האחרונות חלה גם בישראל האצה בפיתוח הכלכלה הכחולה המתבטאת בקידום תכנון ימי והשקעה בפיתוח חדשנות ימית בתחומי האנרגיה והאקלים-טק, חקלאות וביוטכנולוגיה הימית.
אחד הנושאים המעניינים בנושא האקלים-טק הינו טכנולוגיות לקיבוע פחמן. קיימת היום הבנה שמכיוון שריכוז גזי החממה באטמוספירה כה גבוה, קצבי ההפחתה איטיים וההשפעות הקיימות והעתידיות חמורות מהצפוי, לא די בהפחתת פליטות גזי החממה אלא יש צורך ללכוד באופן פעיל את גזי החממה על מנת להוריד את ריכוזם באטמוספירה לרמה הנדרשת.
חלק מטכנולוגיות אלו מבוססות על ספיחת פחמן על ידי אצות והן מכוונות לים העמוק, שכן בדומה לייצור אנרגיה מתחדשת, נדרשים שטחים עצומים כדי לקבע כמויות משמעותיות של CO2 ובנוסף אחת הדרכים היעילות לקבע את הפחמן כך שלא ישתחרר חזרה לאטמוספירה, הינו שיקוע שלו כחומר אורגני למים עמוקים.
ישראל לקראת פיתוח אזור המים הכלכליים של ישראל. עלינו כחברה וכאזרחים לדאוג שהממשלה תצעד בדרך הנבונה והנכונה ושההשקעה והמדיניות של המדינה בנוגע לפיתוחים הימיים יהיו בטכנולוגיות בנות קיימא היכולות לסייע בפתרון משבר האקלים ולא בהפקת גז ונפט, שרק יחריפו אותו.
הכותב הוא ד"ר אסף אריאל, מנהל מדעי עמותת "אקואושן"
