אני נכנסת לביתה של יהודית כץ בתל אביב, ומיד היא אוספת את ערימת הכביסה שנותרה על הספה. "אנושית עד הסוף", היא אומרת לי בחיוך תוך כדי שהבגדים נופלים מידיה ומתפזרים על הרצפה. שתינו צוחקות. אנחנו מתיישבות בסלון ואני מתבוננת סביב. כל הבית מלא צמחים ואור. "הבית הזה הוא ממש יהודית", אני אומרת לה והיא מחזירה לי מבט שואל. "כי ישר מרגישים כאן רצויים ונינוחים", אני מסבירה. אלו גם התחושות שעלו בי כשקראתי את הספר שלה והאזנתי לפודקאסט שלה, שמדורג כאחד הפודקאסטים המושמעים ביותר בישראל עם כמעט חמש מליון האזנות.
יהודית כץ היא מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', מחברת רב המכר ״חושבים טוב״, מרצה, ומאמנת. לכבוד פסח נפגשתי איתה לשיחה על הצלחות, מכשולים ובעיקר על חירות. בפסח כולם מדברים על חירות. מגיל אפס תמונת אבות אבותינו צועדים במדבר בזה אחר זה חוצים ים והרים נחקקת במוחנו. הם השתחררו מכבלי העבדות כדי שאנחנו נוכל לבנות על היסודות שהניחו חיים טובים יותר, חיים של חופש.
נשארה רק בעיה אחת – הם לא השאירו הוראות הפעלה למאה ה-21. אתגרים חדשים צפו, את המדבר הצחיח החליפו ערים של בטון, ופתאום לא לגמרי ברור איך לקיים את מצוותם. בין עוד מצגת שצריך להכין, עוד טייקאווי, כי למי יש זמן לבשל, וניסיון לדחוף גם שיעור פילאטיס באמצע – אנחנו נשארים עם השאלה: מה זה חופש בכלל?
"חופש מתאר מצב חסר אילוצים והגבלות. כשאני חושבת על בן אדם לא חופשי אני מדמיינת אותו כבול בשלשלאות. הוא לא יכול לקום, לזוז ולעשות מה שהוא רוצה. חופש הוא בדיוק ההפך. הוא הסרה של המכשולים האלה בדרך. כמה אנחנו מרגישים קרובים ללעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות בכל רגע נתון? כמה פעולות נצטרך לעשות כדי שזה יקרה? יש מכשולים חיצוניים כמו קורונה, מראה חיצוני, עונות השנה, ויש גם מכשולים פנימיים; האם אני מאמינה בעצמי? אני חושבת שאני מסוגלת למשהו? יש לי את האומץ לעשות אותו?", היא מסבירה.
היית צריכה לדלג על הרבה מכשולים בדרך אל הפודקאסט?
"המכשול העיקרי שלי היה דחיינות. מאוד רציתי לעשות את זה ובניתי על הארגון והמשמעת העצמית שלי. זה פחות עבד. תמיד היה משהו דחוף אחר. הבנתי שבשבילי זה לא יקרה אם אני לא אעשה משהו יותר קיצוני. אז כתבתי בפייסבוק שלי – 'היי כולם, בעוד שבועיים יוצא הפרק הראשון של הפודקאסט חושבים טוב' – חוץ מהשם לא היה לי כלום באותו שלב. נכנסתי לטורבו של אין ברירה. רצתי לקנות ציוד הקלטה והתחלתי לפנות לאנשים מהקהילה המקצועית שלי שיגיעו להתראיין. זאת דוגמה לאסטרטגיה שמרחיבה את האפשרויות שלנו ולכן גם יוצרת חופש. כמה שיש לנו יותר אפשרויות לעבור את המכשולים ולעשות את מה שאנחנו רוצים יש לנו יותר חופש. אין רק דרך אחת לעשות את זה, יש המון דרכים".
תני לי דוגמה למכשול שהיה קשה יותר לעבור
"אני זוכרת שהקלטתי פרק בלייב עם רוני קובן על יצירת אינטימיות בשיחה. קובן הוא כמובן אחד האנשים שמספרים סיפורים הכי טוב שיש. הוא יספר על איך הכין חביתה וזה יישמע מדהים. חששתי שהסיפורים שלי הרבה פחות מעניינים ולכן החלטתי לקחת צעד אחורה ובעיקר לתת לו את הבמה. בסוף השיחה מישהי בקהל קמה ואמרה (מול 150 אנשים) שרוני היה כזה מקסים ויצר בשיחה המון אינטימיות אבל שאני הייתי מתנשאת, שבאתי מגבוה עם כל המחקרים שלי. זה הרגיש כמו חץ בלב. אני בן אדם של אנשים! חשוב לי לתת הרגשה טובה, לאהוב ולהיות נאהבת והיא כאילו אמרה לי – נכשלת במשימה הכי בסיסית שלך, ליצור קשר. בקול רועד ומתאפק לבכות, ניסיתי להכיר בתחושה שלה, לשתף באיך זה היה במאחורי הקלעים שלי".
מה למדת מהסיפור הזה?
"ברגע הראשון חשבתי שאני לא אספר על זה לאף אחד אף פעם. לקח לי זמן להבין איך לעבור את המכשול הזה. כאן נכנסת החירות הפנימית. היכולת להתגבר על חששות ואמונות מגבילות. למדתי שלהיות פגיעה זה המפתח ליצירת קשר והנה אני כאן מספרת לך על זה. אני מבינה שאם צעד אחד נכשל זה לא אומר שאני כישלון. זה לא שעוד 10 שנים מישהו יגיד - וואו שמעת על הכתבה הגרועה הזאת שהייתה עם יהודית כץ במאקו? [צוחקת] לא, אף אחד לא יזכור את הכשלונות שלנו אחרי יום יומיים ויש בזה משהו מנחם".
החופש לטעות
כשאנחנו מודעים ומודעות למכשולים בדרכנו, קל לנו יותר להרים אותם, להניח בצד ולהמשיך להתקדם. ומה קורה כשנתקלים במכשול כבד מדי שמסרב לזוז? יהודית כץ מציעה לעצור ולשאול את עצמנו למה בעצם כל כך חשוב לנו להתקדם דווקא בכיוון הזה.
"ברגע שאני שואלת את עצמי מה הערך או מה הצורך שעומד מאחורי פעולה מסוימת - אני מבינה שתמיד יש יותר מדרך אחת להגשים אותה. אם הרצון הוא ללמוד על תחום מסוים אז אפשר להתנסות בו, אפשר לראיין אנשים, אפשר לעשות תואר. יש משהו מרגיע בהבנה שיש המון אפשרויות לממש את אותו הערך. מרגילים אותנו לחשוב במונחים גדולים של 'מוכרחיזם': חייב, מוכרח, תמיד, אף פעם, צריך, אסור, כולם… בדרך כלל זה לא שחור או לבן. מה יקרה אם נשתמש במילים כמו - אולי, לפעמים, גם וגם…? זה מאוד משחרר", היא מסבירה.
זה לא אומר שברגע שקצת קשה צריך לוותר, אלא שאפשר לשאול מה באמת חשוב לנו ומניע אותנו ולנסות להשיג את זה בדרך אחרת. "את יודעת, הרבה דברים שחשובים לנו בחיים מתנהגים באופן פרדוקסלי. למשל האינטואיציה אומרת– אם את מפחדת ממשהו אז תתרחקי. אבל כדי להתגבר על פחד צריך דווקא להתקרב לפחד. מה הייתי צריכה לעשות כדי לכתוב את הספר? לתת מקום גם לרגשות קשים כמו פחד מכישלון ומביקורות רעות", היא אומרת.
"הבנתי שכדי להתקדם אני חייבת לתת לפחד הזה מקום. בדיוק כמו שאדם שמפחד ממעליות צריך להיכנס למעלית כדי להתגבר על הפחד, בהדרגה, לאט לאט… יש משהו מאוד משחרר בהתמודדות עם הפחדים שלנו. לפעמים אנחנו גם נכשלים אבל החיים ממשיכים. בבוקר למחרת השמש זורחת ואנחנו נקום. זה החופש לטעות".
לכולם יש את היכולת הזאת לקום מחר בבוקר למרות האתגרים והכשלונות?
"זה דורש כוחות שלא לכולם יש בכל רגע נתון. לדעתי השאלה היא לא האם אני יכולה לעשות הרבה כמוך אלא האם אני יכולה לעשות הרבה ביחס אליי. למשל יכול להיות שבשבילך להתקשר לחברה ולהציע לה לצאת זה כלום, את עושה את זה כל יום, ואני אגיד - בשבילי זה המון. להעז להרים את הטלפון, לקבוע מקום, לארגן. זה לא שלכולנו יש אותם הכישרונות ואותן נקודות הפתיחה, אבל בסוף אני רוצה לעשות את הכי טוב שאני יכולה בתוך הנסיבות שלי. להוציא משם את המיטב", מסבירה יהודית.
"צריך להבין שאין כזה דבר חופש אבסולוטי. לא תמיד 'הכל אפשרי'. אנחנו פועלים בתוך נסיבות. זאת הבנה חשובה וחלק חשוב מחיים מאושרים זה לקבל את המצב כפי שהוא. לצידו אפשר לשאול איפה כן יש לנו השפעה ושליטה? מה אנחנו יכולים לעשות בתוך המסגרת הקיימת?"
5 כלים לחיים חופשיים יותר
ביקשתי מיהודית שתצייד אותנו בכמה כלים כדי לחיות חיים חופשיים ומאושרים יותר:
- לבחור שלוש מטרות על
"תרגיל משמעותי הוא להתחיל מלשאול את עצמנו: מהן שלוש המטרות הכי חשובות בחיים שלנו. אולי נחשוב על דברים גדולים כמו זוגיות, יחסים טובים במשפחה, העסק שחלמנו לפתוח, טיול מסביב לעולם… פחות נחשוב על הכלים שבכיור או על מצגת שצריך להכין למחר. ועכשיו נשאל את עצמנו בכנות – מתוך הדברים שעשיתי בשבוע האחרון, מה באמת קידם אותי לכיוון אחת משלוש המטרות הגדולות? לרוב נגלה שלא הרבה. את רוב הזמן שלנו אנחנו משקיעים במטרות הדחופות והפחות חשובות.
אלו שאלות שקשה לשאול. הרבה יותר קל להתעסק במה שדחוף למחר מאשר להבין שלא השקעתי במה שהכי חשוב לי. ואם נחבר את זה לחופש, זה תרגיל שבו אנחנו שואלים את עצמנו – איזה סוג של חופש אנחנו מחפשים? חופש לעשות מה? לקנות יותר דברים? חופש להשקיע בזוגיות שלנו? חופש לטייל?" - להתמקד במעגל ההשפעה
"הסופר סטיבן קובי מציע לנו להבחין בין מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה בחיינו. מעגל הדאגה כולל את כל הדברים שהם מחוץ לשליטתי; יש קורונה, מישהו לא אוהב אותי, אני נראית כמו שאני נראית… הרבה אנשים מבלים במעגל הזה את רוב הזמן שלהם. הם עסוקים בדאגות כאילו שזה ישפר את המצב. הם לא מצליחים להתקדם.
אבל בתוך מעגל הדאגות יש מעגל נוסף, מעגל ההשפעה. מעגל ההשפעה כולל את כל הדברים שכן יש לנו שליטה עליהם. מה אני כן יכולה לעשות? כמה שמתמקדים במעגל הזה הוא גדל כי פתאום קולטים שיש עוד ועוד דברים שאפשר לעשות. לדוגמה, כשהילדים מבלגנים את הבית אני לא שולטת עליהם, ולא יכולה לשנות את זה. אני שואלת מה כן בשליטתי. לקחת כמה נשימות לפני השיחה איתם? כן. לבחור מה אגיד להם? כן. לסדר יחד איתם? כן". - להבחין בין ערכים למטרות
"אם אני נעולה רק על מטרה אחת אז אולי זה יצליח ואולי לא. לעומת זאת אם אני יודעת מה הערך שעומד מאחורי המטרה אז פתאום מתגלות עוד אפשרויות. איך מגיעים לערך שמתחת למטרה? שואלים את עצמנו כמה פעמים – למה? למשל, למה אני רוצה להתקבל לעבודה מסוימת? כי אני רוצה להתקדם. למה אני רוצה להתקדם? כי חשוב לי ללמוד דברים חדשים. למה חשוב לי ללמוד דברים חדשים? זה עוזר לי להרגיש מחוברת לעולם הגדול.
זאת רק דוגמה כמובן. הרעיון הוא לזקק את הערך שחשוב לנו להוסיף לחיים שלנו. משם הרבה יותר ברור איך עוד אפשר לממש את הערך הזה. יש המון דרכים להכיר תודה. המון דרכים לנוח. המון דרכים לפעול באומץ". - לעשות למען אחרים
"מערכות יחסים הן המנבא מספר אחת לאושר. נתינה לאחרים יכולה להוסיף לחיינו המון משמעות. יש לויקטור פרנקל ציטוט שמסביר את זה מצוין. הוא אמר שיש את משמעות החיים, שזאת בגדול שאלה ממש בלתי נסבלת. ויש משמעות בחיים – כאן השפעתי על מישהו, פה עזרתי למישהו.
זה בדברים הקטנים - לעזור למישהו לחצות את הכביש, להגיד מילה טובה. כשאנחנו עושים למען אחרים אנחנו דווקא אולי מוותרים קצת על החופש שלנו, אבל לא באמת, כי אנחנו בוחרים בזה. כשחברה משתקשרת אליי באמצע הלילה ואומרת שהיא צריכה אותי – אני שמחה לעזוב הכל ולבוא להיות איתה. אפילו שכביכול זה מגביל אותי. החברות, המחויבות והקשרים שלנו מרחיבים את המשמעות בחיים". - לבסס הרגלים
"הרגלים הם לא מרגשים או סקסיים. לצחצח שיניים כל בוקר זה משעמם, אבל בסוף זה מה שבונה את הדרך למטרות שלנו. כדי להגיע אל המטרות, כדאי לפרק אותן להרגלים יומיומיים שנוכל לאמץ.
אז אם חופש בשבילי הוא יותר זמן לעצמי, אני יכולה לשאול – איזה פעולה יומיומית אני יכולה לאמץ שתתמוך בזה? למשל כל יום ראשון לפני העבודה לעצור במקום עם נוף יפה, לשאול את עצמי מה חשוב לי לעשות השבוע, לכתוב את זה במחברת ורק אז לנסוע לעבודה. אם בשבילי חופש זה להיות בטבע, אז אני יכולה להחליט שבכל שישי בבוקר אני מפנה זמן לטיול קצר. הרעיון הוא לעגן חלומות גדולים בהרגלים קטנים".