כשחווה אורנים בת ה-79 עבדה בתחילת שנות ה-90 בקול ישראל, כעורכת תוכניות, הוצע לה לבחור בין שני נושאים חשובים: לעבוד בדסק חינוך או איכות סביבה. "איכות הסביבה הייתה תעלומה מבחינתי, מעין פריצת דרך. החלטתי ללכת על האתגר של הלא נודע", מספרת חווה.
ובאמת, בשנות ה-90 נושא איכות הסביבה היה בחיתוליו, וחווה התוודעה לראשונה להיבטים רבים בתחום; התגלית העמוקה מבחינתה הייתה ההשפעה שיש לאדם על האקלים, "הייתה אז בורות רבה בנושא. לאט לאט הבנו שיש לאכילת בשר למשל השפעה על האקלים עם כל מה שקשור בגזי חממה, זו הייתה תובנה עמוקה שזה לא גזירת שמיים, אלא מה שאנחנו עושים במו ידינו שמשפיע על הסביבה שלנו".
איך העיסוק בנושא השפיע על חייך?
"זה התחיל באכילה נבונה. הייתי מתרגלת מדיטציה כבר משנות ה-80 והעישון ממש נשר מהגוף שלי. בעקבות המדיטציה והחקירה של איכות הסביבה, הפכתי להיות צמחונית. אני זוכרת שפעם אחת, אכלתי דג, והבן שלי הסתכל עליי, התחיל לבכות ואמר: "הדג מסתכל עלייך ואת אוכלת אותו", אחרי ההארה שלו, לא יכולתי יותר לגעת בבשר. זה היה טבעי לי, מי שמתרגל מדיטציה נכנס לרבדים עמוקים".
חווה מספרת שהרבבה דברים שבעבר נחשבו לבריאים ואפילו אקלוגיים והיום כבר מובן לכל שזה לא בדיוק המצב, "בעיקר הנושא של המזון – אם בעבר חשבו שחלב הוא אבן יסוד בתפריט בריא, היום מבינים שיש לחלב לא מעט חסרונות והוא בהחלט לא אקולוגי, כך גם כל המזון המעובד והלחמים שאנחנו אוכלים".
גם לאחר שפרשה לגמלאות, חווה המשיכה לפעול למען הסביבה. "כשעברתי לרעננה קיבלתי את נאמנת איכות הסביבה, משום שקידמתי טיפול בגללי כלבים באזור הפארק, גם עכשיו כשאני גרה באחוזת פולג, אני שמחה לגלות שיש כאן אנשים שפתוחים לנושא איכות הסביבה. הצעתי שבמקום בקבוקי פלסטיק, כל אחד יגיע עם בקבוק משלו. ובזמן הקורונה, הגישו אוכל בחמגשיות, העשויות אלומיניום, זה לא היה מקובל עליי כי יש בזה רעלים, והמנכ"לית אישרה שאקבל את המזון במגשים מפסלטיק. עכשיו הפרויקט שלי הוא קידום שקיות פלסטיק מתכלות. שקיות ניילון מאוד מזיקות לסביבה, במקום שייקח 500 שנה עד שיתכלו ובינתיים יעשו שמות לדגה ואיכות הים, עדיף להשתמש בשקיות ממוחזרות שאפשר להשיג אותן בחנויות טבע".
"כימותרפיה לא באה בחשבון"
כבר שנים שחווה מקפידה לחיות אורח חיים ירוק ובריא. בחצר הבית שלה היא מגדלת גידולים הידרופוניים: חסה, קולורבי, סלרי ועשבי תיבול. "קראתי על זה ורציתי לנסות לגדל, אני מתכננת לעשות פרויקט של גינות קהילתיות טיפוליות. פעמיים בשנה אני מקפידה לעשות ניקוי רעלים, גם כשאני מקפידה על אורח חיים טבעוני מזה שנים, יש לנו עדיין רעלים בגוף. אחרי שלמדתי שיש חשיבות רבה למים, התקנתי בביתי אוסמוזה הפוכה, זו צנרת שעושה ניקוי יסודי למים שמגיעים אלינו מההתפלה".
לפני 4 שנים חווה חלתה בסרטן הדם. הפרוטוקול הרפואי שניתן לה היה מזון, שינה ופעילות גופנית. במשך שנה וחצי הייתה במעקב אצל הרופא, ולאחר מכן הודיע לה שעליה ליטול כדורים כימותרפיים. "אמרתי לו שזה לא בא בחשבון. אני מנקה פעמיים בשנה את הגוף שלי מרעלים אז איך אוכל להכניס רעלים לגוף? הרופא שלי התווכח ואמר שיסיר את האחריות הרפואית מהטיפול בי. האגו שלי נכנע וביקשתי מהיקום שיראה לי מה לעשות. קמתי בחמש בבוקר, עשיתי מדיטציה ושמעתי את התשובה. בדיוק חזרתי מסדנא של ריפוי דרך הלב הפתוח, והמורה שם אמר 'תשחררו כל אחיזה'. התחלתי לשחרר את הרעיון שכימותרפיה זה רעל. מתוך מקום של חופש החלטתי לשנות את הרעיון של כימותרפיה מרעל לריפוי. תוך שלושה שבועות, כל המדדים שלי השתנו, והרופא לאט לאט הוריד את המינון של הכדורים", היא מספרת. "לצד זה הקפדתי על אכילת מזון אורגני, שתיית שייקים ירוקים כל בוקר עם שורש כורכום וג'ינג'ר, יש לזה אפקט של ריפוי מופלא וכמובן הודייה כל יום. תקופת הזקנה היא התקופה המופלאה של חיי, דווקא כשאנחנו במחלות, בסבל ובקושי אם רואים הזדמנות לצמוח ולגדול, יש לזה תוצאות. מה שחשוב כאן היא מערכת היחסים שלך עם מה שקורה לך. אם אתה בקבלה עשית חצי דרך. אני מאירה פנים לסרטן שלי, מתיידדת איתו וזה מקום לצמיחה וגדילה. בדיוק כפי שאנחנו חלק מהטבע, אין הפרדה וקונפליקט, יש מערכת של הדדיות, גם עם התאים שלנו, וכך נוצרים חיים הרמוניים".
החוויה האישית של חווה עוררה בה את את הצורך לסייע לאנשים שחולים בסרטן, להתיידד עם המחלה. "כיום אני מנטורית עבור שני אנשים החולים בסרטן ומדריכה אותם כיצד לחיות לצד המחלה ולא להתנגש בה. הוכשרתי כמנטורית בעמותת 'חליל האור' לחולי סרטן הדם. אני מסייעת בשיח קשוב ובמפגשים עם חולים שיש להם הבנה וקשר - גוף נפש", מסבירה חווה, "הנחת היסוד של הגישה היא שגם אם אין לנו את הבחירה בעצם הופעת המחלה יש בידינו ליצור את התיחסותנו המיטבית כלפיה – לקבל את המחלה ולראותה כהזדמנות לצמיחה וגדילה מאפשרת לאדם החולה לעבור מרמה השרדותית של קרבן לנסיבות חייו לרמת של חיות ומלאות".
