אולי קשה לדמיין את זה מול צלחת של אוכל טרי וטעים, אבל לעובדה שמסעדות מגישות לנו רק אוכל שבושל באותו יום, יש גם צד פחות טוב: כמויות אדירות של אוכל שנותרות בסוף היום בעסקי מזון נזרקות מדי יום לפח, בעוד שברחבי הארץ חיים אנשים במחסור ורעב.
יוזמות שונות מנסות לאחרונה לחבר בין שני הקצוות האלו, ולא מזמן התווסף אליהן גם "המקרר החברתי", היוזמה החדשה של בעלי שוק האוכל "ריחות וטעמים" ברמת השרון, עודד שרהבני ולימור אורן, לשעבר מנכל"ית רשתות המסעדות ג'פניקה וג'ירף. השניים החליטו לארוז את האוכל המוכן שנשאר להם בסוף כל יום, שאותו כבר לא יוכלו להגיש ביום שלמחרת, לחלק אותו למנות אישיות, ולהעביר אותן לאנשים שזקוקים להן. את המנות הן מאכסנים במקרר גדול בעסק שלהם, שמיועד רק לתרומות, וזכה לשם "המקרר החברתי".
לא מפתיע לגלות שהיוזמה החדשה נולדה בעצמה במקום שמגיש אוכל, שבו יודעים מניסיון אישי כמה אוכל מבוזבז. "אנחנו חיים בתקופה של תרבות השפע, וזורקים כמויות בלתי נתפסות של מזון", אומר שהרבני, "אבל מצד שני לא כולם חיים בשפע, ויש הרבה מאוד אנשים בישראל שצריכים לתעדף בין אוכל ותרופות למשל. אנחנו מסיימים יום עבודה עם אוכל שלפני שעה אנשים ישבו והתענגו עליו, וצריכים לזרוק את הכל. אם ניקח חצי מכל האוכל שנזרק בעולם ונחלק אותו, לא יישארו אנשים רעבים בעולם".
"יש לנו אהבה לאנשים ולבית - ובית זה אוכל"
מדי יום מקבלים אורן ושרהבני בווטסאפ פניות רבות מאנשים שזקוקים לאוכל. בסוף היום הם אורזים את האוכל שנותר יחד עם צוות של עשרה אנשים, ומחלקים אותו לקופסאות של מנות אישיות, שאותן יכולים לאסוף אנשים שזקוקים להן, או מתנדבים שמגיעים בשמם. מאז שהיוזמה יצאה לדרך, הם מחלקים אלפי מנות בחודש.
השניים החליטו לפרסם את היוזמה שלהם בפייסבוק, ולקרוא לעסקי מזון נוספים להעביר אליהם את המזון שנשאר להם, כדי שידאגו לחלק אותו למנות אישיות ולהעביר אותו לנזקקים. הפרסום שלהם גרף אלפי שיתופים, והגיע לעסקים רבים שכבר הצטרפו ליוזמה ולמתנדבים שמגיעים כדי לאסוף את המנות עבור הנזקקים.
"אם זה עובד אצלנו, זה יכול לעבוד גם יותר", אומר עודד, "יש לנו מקרר שיכול להכיל 5 טון אוכל קפוא. בפוסט ששיתפנו רצינו להפיץ את הרעיון לעסקים נוספים. חלק מהם עושים את זה גם, אבל אנחנו מאוד מאורגנים ומסודרים ויכולים לסייע לעסקים קטנים יותר שאין להם מערך או את הידע בכל מיני רמות – גם לקבל מהם סחורה שנוכל לחלק בעצמנו, או להפנות אליהם אנשים וארגונים שהם יוכלו לספק להם את המנות שלהם. אנחנו יכולים לייעץ וללוות כל עסק שירצה סיוע באהבה".
"אנחנו מתעסקים באוכל כבר שנים. לשנינו יש אהבה לאנשים ולבית, ובית זה אוכל", אומרת אורן, "הכלים שלנו פה הם כלים של בית, המאכלים הם מאכלים של בית, ביחד איתי מבשלת גם אימא של עודד, שמכינה תבשילים עיראקיים, ואני מביאה את התבלינים גם מהאבא הסיני שלי וגם מהמוצא הבלגי-פולני של אמא שלי. בסוף זה צריך להגיע לאנשים ולעשות להם טוב, ואת כל מה שנשאר אנחנו לא מסוגלים לזרוק, אז אנחנו מעבירים הלאה. את מה שהרווחנו כבר הרווחנו, ואת מה שנשאר שירוויחו אחרים – ככה כולם מרוויחים".
"בצרפת יש חוק שאוסר על רשתות המזון לזרוק אוכל – הם חייבים להעביר אותו לעמותות, ובאיטליה משלמים קנס על כמות הזבל שאנשים זורקים, אז זול יותר לתת את האוכל מאשר לזרוק אותו, העולם לאט לאט מוצא את הפתרונות החכמים", אומר שרהבני, "אני מקבל הודעות על אנשים שפותחים את המקרר ואין להם בו כלום, אז אנחנו צריכים להיות אנושיים. זה עולה לי כסף, אבל עד שמישהו למעלה יחליט לקחת על עצמו את היוזמה, החלטנו לעשות את הדברים בעצמנו, ואנחנו מקווים שיתחברו אלינו עוד הרבה עסקים ורשתות מזון שלא רוצים לזרוק את האוכל לפח ולזהם את הסביבה, ומוכנים להביא אלינו את האוכל כדי שנחלק אותו".
השניים לא עוצרים במקרר החברתי החדש, ומקווים לפתח את היוזמה שלהם לשלב הבא: "אני רוצה לפתח אפליקציה שתעשה את מה שאני עושה – לחבר בין אנשים שרוצים לתת אוכל לאנשים שרוצים לקבל אותו", אומר שרהבני ואורן מוסיפה: "פעם אמרו שאסור לזרוק אוכל כי אין – היום אסור לזרוק אוכל כי יש".