זה לא סוד שהים שלנו, כל הימים והאוקיינוסים, במצב לא טוב. בשלל מקומות בעולם מנסים להציל בעלי חיים מאלמוגים ועד לווייתנים, ובתאילנד אפילו החליטו לסגור את חוף מאיה ביי המפורסם שליד קופיפי, כדי לשקם אותו לאחר שכמויות התיירים שהגיעו למקום לאורך השנים עשו נזק עצום לשונית האלמוגים שבו. אבל בין כל הנפגעים הגדולים והמפורסמים בים נמצאים גם סוסוני הים הקטנים, שנמצאים היום בסכנת הכחדה, ופרויקט השיקום של המצפה התת ימי באילת מנסה להציל אותם בדרך מיוחדת.

"סוסוני ים הם בעלי חיים מאוד עדינים ורגישים, והם תלויים למחייתם בפלנקטון, באצות ועוד. לכן הם מדד טוב כדי לדעת מה המצב של שונית האלמוגים – אם הם במצב טוב, לרוב זה סימן שגם מצב השונית טוב ולהפך", מסביר אביב לוי, המנהל המדעי של המצפה התת ימי באילת. "הסוסונים מאוד ייחודיים משתי בחינות – אחת היא שהם למעשה דגים, ולא סתם דגים, אלא הדגים האיטיים ביותר בעולם. הדבר השני הוא שהם בעלי החיים היחידים שאצלם הזכר הוא זה שנכנס להריון – הנקבה נותנת לו את הביצית והוא מפרה אותה אצלו ומגדל את הצאצאים בתוך כיס מיוחד, כמו פאוץ', שלפיו אפשר להבדיל בין הזכרים לנקבות. יש פה היפוך תפקידים קלאסי, שהופך את סוסון הים לזכר היחיד בטבע שיכול לדעת בוודאות שהוא האבא של הילדים שלו".

אבל כמו שאביב אומר, זה בעצם היתרון היחיד בהיפוך הזה, כי הוא גם גורם משמעותי בהיעלמות של הסוסונים. "אצלנו פחות, אבל בשאר העולם הסוסונים בסכנת הכחדה מאוד גדולה משתי סיבות – גם כי הם יפים ומשתמשים בהם לתצוגה ומזכרות, וגם כי בהרבה מקומות במזרח הרחוק מאמינים שאכילה של הסוסונים הזכרים פותרת בעיות פוריות, מכיוון שהם אחראים לרבייה. בשאר העולם מנסים לפתור את הבעיה בזה שמגדלים אותם באקווריומים מיוחדים בשביל תצוגה ומאכל, אבל אנחנו ייחודיים בזה שאנחנו מגדלים אותם ומשחררים אותם לטבע".

במסגרת הפרויקט המיוחד, שחרור סוסוני הים בחזרה למפרץ אילת מתקיים פעמיים בשנה, ובעוד שבועיים עומד לצאת למרחבי הים האדום מחזור חדש של סוסונים.

שחרור סוסוני ים במצפה התת ימי באילת (צילום: רן שאולי)
צוללן בזמן שחרור סוסוני ים במצפה התת ימי באילת|צילום: רן שאולי

למה הפרויקט התחיל?
"הפסקנו לראות סוסוני ים באזורים שפעם היינו רואים בהם סוסונים בכמויות גדולות של סוסוני ים. זה קשור לצלילות המים, לפגיעה באזורי הקינון, לזיהום הים, לתפיסה של הסוסונים למזכרות וכן הלאה. כל הדגים באוקיינוסים נמצאים היום בבעייתיות בגלל הפעילות הימית האנושית. האוקיינוס לא בריא, ולסוסוני הים קשה מאוד לשרוד, ולכן נכנסנו לפרויקט. אנחנו רואים בזה שליחות".

מותר לעשות הכל - אבל צריך לדעת איך

אז איך התהליך עובד בעצם?
"זה תהליך מאוד מורכב. יש במצפה צוות של 12 אנשים שמגדלים אותם – צוללים שלוכדים אותם ומשחררים אותם, אנשי צוות שמגדלים את המזון החי ועוד. ההורים הבוגרים נתפסים מהים, ויש כמה זוגות ממינים שונים. אנחנו שמים באקווריום נקבה אחת עם כמה זכרים, היא מכניסה אותם להריון, ואחרי שבוע עד עשרה ימים, כשהסוסונים החדשים בוקעים, אנחנו אוספים אותם למיכלי גידול מיוחדים. בשלב הגידול זה מעקב צמוד של כל היום, אנחנו מאכילים אותם 3-5 פעמים ביום, בודקים אותם, מקפידים שלא יהיה מעט או יותר מדי מזון, מנקים ומוודאים שאין להם מחלות או בעיות. אחרי כמה חודשים מכניסים אותם למיכלים מיוחדים, ומשחררים אותם במקומות שאין בהם הרבה אנשים או טורפים. אנחנו משחררים 200-500 סוסונים צעירים כל שנה".

אז מצבם השתקם לחלוטין?
"ממש לא. יש אזורים שמצבם יותר טוב, אבל אזור מפרץ אילת בכלל הוא במצב לא טוב, כמו האוקיינוסים בכל העולם. אבל אני אופטימי, בזכות המודעות ובזכות הפרויקט הזה ועוד פרויקטים שאנחנו עושים עם בעלי חיים אחרים. חשוב שנמשיך לשמור על הסוסונים, כי אנחנו עדיין לא רואים הרבה, אבל יותר מאשר ראינו בעבר. גם צוללנים יכולים לראות אותם יותר. זה בעל חיים קטן ומסתווה, וקשה לראות אותו אם לא יודעים איך, אבל יש היום בהחלט יותר סוסונים בכמה מקומות במפרץ אילת. היום אנחנו רואים אותם מחדש באותם מקומות שהם נעלמו מהם".

סוסוני ים סרגל (צילום: רן שאולי)
סוסוני ים סרגל|צילום: רן שאולי

אתם מעבירים את הסוסונים גם למקומות אחרים, כדי לשקם אותם גם שם?
"לא. אי אפשר להעביר בעלי חיים בין מקומות. לדג מאוקיינוס אחד אסור לעבור לאוקיינוס אחר למרות שזה אותם מינים, כי יש להם מחלות שונות וטפילים שונים, אז אנחנו מנסים לסייע במחקר ובדרכים אחרות".

זה משמח אותך שבניגוד לתאילנד אתם מצליחים לעשות את זה בלי לסגור את החוף?
"כן ולא. זה משמח שאנחנו פה, אבל לא משמח שהם הגיעו למצב כזה. למזלנו באילת יש לנו ולגופים ירוקים אחרים מודעות ואנחנו עושים מאמץ משותף. בסופו של דבר הים שייך לכולם, אנחנו נמשיך ליהנות ממנו ואני מקווה שנמשיך ליהנות גם מעולם תת ימי עשיר. יש לנו זכות להיות פה, אבל גם לבעלי החיים יש זכות להיות בים, אז אנחנו צריכים למצוא איזשהו איזון – צריך לזכור שמותר לעשות דברים, למשל לצלול או אפילו לדוג, אבל צריך לדעת איך".

צוללן בזמן שחרור סוסוני ים במצפה התת ימי באילת (צילום: רן שאולי)
צוללן בזמן שחרור סוסוני ים במצפה התת ימי באילת|צילום: רן שאולי

לדברי אביב, אפילו שינוי קטן בהתנהגות יכול לשנות את האפקט שלנו על הים. "אם הלכת לים ופגעת במינימום או לא פגעת בכלל, זה חיובי מבחינתנו", הוא אומר, ונותן כמה כללים חשובים שיכולים לעזור לשמור על הסוסונים: "להתרחק לפחות מטר מהחול ומהאלמוגים, לא להתקרב יותר מדי ולא לגעת – ליהנות עם העין ולא עם היד. לא לזרוק זבל או לתת לניילונים לעוף, לדאוג לא להרים אבק בשחייה, וכמובן לדווח לגורמים המוסמכים אם יש איזושהי בעיה. זה בעצם סוג של אורח חיים, שבו לא לוקחים כמובן מאליו את נושא החי בים, אלא מתנהגים כאילו אלו בעלי החיים האחרונים שנשארו. אם לא נשמור ולא נדע להעריך את זה, לא בטוח שהם עוד יהיו פה הרבה שנים. אנחנו מנסים להעלות את המודעות כדי שאנשים יבינו את הבעיה וידעו שהכל חייב להיות מאוד זהיר כי אין תחליף, או כמו שאנחנו אוהבים להגיד – עדיף דג בים מאשר דג בצלחת".


הסיפור של סוסוני הים הגיע אלינו דרך המפרגנון. גם לכם יש חדשות טובות? כתבו לנו ואולי הסיפור שלכם יהפוך הכתבה הבאה שלנו: