ביום שישי האחרון הגיעה אביטל סמקאי (6) לבית החולים שניידר בפתח תקווה. באחת המחלקות היא ראתה על מיטת אשפוז ילדה בוכה, ומסביבה בני משפחתה המודאגים. היא החליטה לגשת אליה. "איזה משחק את רוצה לבחור?", היא שאלה אותה, ופתחה מולה תיק גדול מלא במשחקים. "מרגע שאביטל פתחה את התיק הבכי התחלף לחיוך, וזה לא משהו שפוגשים כל יום", מספר אביה של אביטל, אמציה סמקאי, "ההורים של הילדה הזילו דמעות, וזה היה מדהים, לא רק לאביטל, גם עבורי, ועבור כל מי שהיה שם".
למשפחת סמקאי מהיישוב אלקנה יש בשנתיים האחרונות מסורת: בכל פעם שאחד משלושת ילדי המשפחה, יהודה (11), אביגיל (9) ואביטל חוגגים יום הולדת, הם הולכים לבית החולים שניידר ותורמים חלק מהמתנות שקיבלו לבית החולים או לחולים עצמם.
הכל התחיל ביוזמת ההורים, ענת ואמציה. "כשיהודה היה בן 9, הוא קיבל הרבה מתנות, ואחת מהן הייתה פשוט שטר של מאה שקלים, שהוא קיבל ממישהי שליווינו בתהליך הגיור שלה", מספרת ענת, "אמרתי לה שאנחנו לא יכולים לקחת את הכסף, אבל היא אמרה שהמתנה היא עבור יהודה, ולכן הוא זה צריך להחליט אם לקבל את הכסף או לא. באותו זמן אביגיל רצתה לתרום את השיער שלה לחולי סרטן, וגם יהודה רצה לתרום משהו שישמח חולים, אז הצעתי לו שאני אוסיף עוד מאה שקלים למאה שהוא קיבל, ויחד נקנה מתנות ונתרום אותן. בסופו של דבר קנינו מתנות בהרבה יותר מ-200 שקל, ובעצת חבר שמתנדב בשניידר, החלטנו לתרום הכל לבית החולים".
לאחר שהמשפחה החליטה לתרום את המתנות, הם יצרו קשר עם עמותת "הכל מהלב", שחיברה אותם לחולים, ואחרי אותה חלוקת מתנות, שהסתיימה בשמחה גדולה לילדים החולים, החליטו ילדי המשפחה שמרגע זה ואילך, בכל שנה, כל ילד במשפחה שיחגוג יום הולדת, יתרום את המתנות שיקבל. בנוסף, אמציה וענת קונים ותורמים מתנות נוספות על כל מתנה שהילדים תורמים.
השנה הגיעה תורה של אביטל, הצעירה שבמשפחה, לתרום את המתנות שלה בפעם הראשונה. "היא סיימה גן חובה וחגגה לאחרונה יום הולדת, והיה ברור לה שהיא מעניקה את המתנות לילדים בבית החולים", אומר אמציה, "חלוקת המתנות מעניקה לילדים שלי חוויה אחרת שהם לא רגילים אליה, זה מחנך אותם מגיל קטן לנתינה אמיתית, לאמפתיה, לדאגה לזולת, להיות מודע לסביבה ולהבין שיש אנשים שחסר להם, שכואב להם, ושנכון לתת להם".
אחרי הביקור בבית החולים, בני המשפחה גם אספו את שמותיהם של החולים שפגשו, וביום שבת האחרון קראו תהילים למען החולים. "התפילה הזו לא הייתה דומה לתפילה רגילה, כי הפעם הילדים הכירו את החולים שעליהם הם התפללו, והיה לזה ערך אחר, גם מבחינת התפילה וגם מבחינה חינוכית", מסביר אמציה.
עבור אביטל, שתתחיל בקרוב ללמוד בכיתה א', זו הייתה חוויה מהנה וחשובה. "רציתי לעשות משהו טוב לכבוד יום ההולדת שלי, ואז חשבתי שיש לי הרבה משחקים בבית, ואני לא צריכה את כל המתנות, אז אני יכולה לשמח ילדים חולים כמו שהאחים הגדולים שלי עשו ביום ההולדת שלהם", היא מספרת, "הם בכו והיו עצובים, ואז קיבלו את המתנות ושמחו, וזה היה ממש כיף".