עידו אלפרן ונעמי ירוחם, זוג סטודנטים מתל אביב, למדו למבחנים ביום שבת האחרון, כשאלפרן ירד להוריד את הזבל, ונדהם לגלות פתאום בין השיחים בחצר הבניין שלהם, ברחוב שדרות בן גוריון שבמרכז העיר, חיה מסתורית שלא ראה מעולם. החיה הקטנה, באורך של כעשרים סנטימטר, נראתה כמו מאובן שקם לחיים, ונראתה במצוקה רבה. "הסתובבתי קצת במקרה בגינה, ופתאום ראיתי את זה", הוא מספר, "לא הבנתי איזו חיה זו, אז קראתי מהר לנעמי וניסינו להבין מה זה".
לשניים הלא היה מושג מהו היצור הזה שהם פגשו, אבל היה ברור להם שהוא במצוקה רבה, והם החליטו לפעול מיד. "הבאנו לו מים ופירות חתוכים, ובמקביל העליתי פוסט לקבוצת הפייסבוק של השכנים ברחוב, כדי לברר מה זה ואיך אפשר לעזור לו", מספר אלפרין.
עשרות תשובות וניחושים החלו לזרום מיד בתגובה לפוסט של אלפרן. חלק מהשכנים חשבו שמדובר בחולדה, אחרים טענו שזה קיפוד חולה, ולבסוף, אחרי שרבים הציעו לו לפנות לבית החולים לחיות בר של הספארי, הוא התקשר למוקד.
במוקד שאלו את אלפרין אם יוכל להביא את החיה לספארי. "למרות שאנחנו סטודנטים בתקופה מבחנים ונמצאים בלוח זמנים צפוף מאוד, לא הייתה שאלה בכלל", הוא אומר, ולאחר שהשכנים ייעצו להם איך לקחת את החיה, הם הכניסו אותה לארגז קטן, לקחו את האוטו ויצאו לדרך.
כשהגיעו לבית החולים, הווטרינר במקום הופתע לראות את החיה המסכנה – אבל הצליח סוף סוף לזהות אותה. המאובן המהלך המסתורי התגלה כקיפוד במצב חמור במיוחד של מחלת הסקאביאס, שגרמה לו לאבד את כל הקוצים שלו ופגעה מאוד בעור על כל גופו. "הייתה לו גם בעיה ברגל האחורית שלו, אבל הווטרינר בכל זאת התרשם מהחיוניות שלו", מספר אלפרן.
אל בית החולים לחיות בר מביאים מדי יום כעשרה קיפודים פגועים, ואחרי בדיקה קצרה, הסביר הווטרינר לאלפרין וירוחם שאמנם מדובר במחלה קשה לקיפוד, אבל יש תקווה: בעזרת זריקות וטיפול תרופתי הוא מקווה שתוך כחודשיים הוא כבר יצליח להשיל את שכבת העור החולה, לחדש את העור שלו, ולאט לאט גם להצמיח מחדש את הקוצים שלו.
"שמחנו מאוד לשמוע את זה, וכמובן שנתקשר בהמשך לבדוק מה שלומו", הבטיח אלפרן, לאחר שהשניים שהשאירו את הקיפוד לטיפול הווטרינרים בבית החולים, "אני שמח שהצלחנו להציל אותו ושבעוד כמה שבועות הוא כבר יוכל לחזור לטבע".
"הקיפוד הגיע אלינו במצב מאוד חמור, אבל יש לנו תקווה לגבי כל חיה שמגיעה לבית החולים לחיות בר ומתחילה לקבל טיפול", אומרת דוברת הספארי שגית הורוביץ, "מדי יום מגיעים אלינו כעשרה קיפודים פגועים, והקיפוד הזה נמצא בבידוד עם עוד קיפודים במצב דומה, שם הם מקבלים מזון מתאים, נוזלים, חימום, הרבה ויטמינים ובעיקר שקט ושלווה. מדובר בתהליך ארוך עם טיפול צמוד, והימים הראשונים הם קריטיים – אם נצליח לאושש אותו, הסיכויים שלו יילכו ויגדלו. בין 60-70 אחז מבעלי החיים שמגיעים לבית החולים לחיות בר חוזרים לטבע, וגם רוב הקיפודים שמגיעים אלינו עם סקביאס ניצלים".
לדברי הורוביץ, לבית החולים מגיעים בשנים האחרונות יותר ויותר קיפודים פגועים, באופן הרבה יותר שכיח מאשר בעבר. "הסיבה לכך היא קודם העובדה ששטחי הטבע הולכים ומצטמצמים, ולכן יותר ויותר חיות בר עוברות לשטחים העירוניים", היא מסבירה, אבל במקרה של הקיפודים הבעיה חמורה הרבה יותר. "בשנים האחרונות אנשים משאירים אוכל לחתולים ברחבי העיר, והקיפודים, שפעם היו מוצאים את המזון שלהם בטבע, מגיעים אוכלים אותו. זה יוצר שתי בעיות שעלולות להוביל למוות של הקיפודים: ראשית, הקיפודים משמינים מאוד, ומגיעים אלינו במצב של השמנת יתר, שבו הם לא יכולים להתכדרר ולהגן על עצמם כשהם נחשפים לסכנה. שנית, בטבע קיפודים הם בעלי חיים סוליטאריים, שחיים בטריטוריה משלהם ולא נפגשים אחד עם השני. אבל עכשיו הם כל הזמן מתקבצים באזורי ההאכלה ונפגשים אחד עם השני, ואם אחד חולה בסקביאס, הוא מדביק את כולם, וכך המחלה הולכת ומתפשטת".
כשרואים את חדר הבידוד בבית החולים לחיות בר הלב ממש מתכווץ", אומרת הורוביץ, ועל מנת לנסות ולצמצם את התופעה, יש לה בקשה פשוטה: "לא להשאיר את המזון לחתולים על הקרקע, אלא במקום מוגבה שהקיפודים לא יכולים להגיע אליו, כמו חומה למשל, כדי שלא יגיעו לאכול אותו. גם אם גיליתם קיפוד בגינה הפרטית – אל תאכילו אותו, הוא ימצא את האוכל שהוא אמור לאכול בעצמו".