"למרות שרומניה היא מדינה אירופאית שנחשבת מפותחת, השירות של ניתוחי הלב והצנתורים לילדים לא מספיק מפותח", חושף ד"ר עקיבא תמיר, מנהל יחידת לב ילדים בבית החולים וולפסון. בתור הקרדיולוג הראשי של עמותת "הצל ליבו של ילד", הוא מכיר את המצב במדינה מקרוב.
לפני כשבועיים חזרו מתנדבי העמותה מבוקרשט, אליה נסעו כדי להקים בית חולים לילדים, ולסיים הכשרה של שנה שהעניקו לקרדיולוגית ומנתח מהעיר. הרופאים שמתנדבים בעמותה החליטו לקחת את הכישורים שלהם צעד אחד קדימה, ולסייע בזמנם הפנוי לילדים חולי לב שחיים במדינות שבהן לרופאים אין את הניסיון והכלים המתאימים כדי לטפל בהם. "פגשנו ברומניה הרבה מאוד ילדים עם בעיות לב חמורות שלא טופלו או שקיבלו טיפול לא מתאים, ואני בטוח שהתמיכה המעשית שלנו בהם לצד ההכשרה שנתנו לרופאים שם, יעזרו לשפר את המצב", אומר ד"ר תמיר.
"זו הרגשה עוצמתית, הידיעה שבזכותך חיים של ילד ניצלו"
עמותת "הצל ליבו של ילד" הוקמה לפני 23 שנה. "ד"ר עמי כהן, מקים העמותה, נסע למשלחת התנדבותית באתיופיה ופגש שם רופא שהצליח לאבחן את הבעיות של הילדים חולי הלב, אבל לא היו לו פתרונות כדי לטפל בהם", מספר ד"ר תמיר. הוא החליט להביא קבוצה של ילדים מאתיופיה לניתוחי לב בבית החולים וולפסון שבו עבד, ונחל הצלחה. "בוקר אחד הוא הגיע ואמר לי – 'אני רוצה שנתחיל לקבל ילדים מאתיופיה'. הוא הקים את העמותה רק אחרי שהעניין צבר תאוצה והתבסס, אבל מהרגע הראשון בית החולים סייע והיה גיוס תרומות מאסיבי כדי לממן את זה. יתר רופאי הלב ואני עזרנו ותמכנו בו לאורך כל הדרך, כי כמו עמי, גם אנחנו האמנו שמדובר בדבר חשוב ומציל חיים".
מאז רופאי העמותה מנתחים בהתנדבות בארץ ובחו"ל ילדים עם מחלות לב ממדינות מתפתחות שבהן הידע הרפואי בתחום לוקה בחסר, מכשירים בהן צוותים רפואיים, וגם זוקפים לזכותם הישגים מרשימים בכל הקשור בפיתוח ומחקר של מחלות לב בארץ.
"אני לא הצטרפתי, אלא צורפתי", מספר ד"ר תמיר איך התחיל להתנדב בעמותה, "עמי פשוט בא ואמר לי יום אחד שמתחילים לטפל בילדים האלו, אבל מהר מאוד הבנתי שאני רוצה לקחת חלק פעיל במסע הזה, מהסיבה הפשוטה והמצערת שאם לא נטפל בהם, הם ימותו או יסבלו. זה משהו מאוד סוחף, אנחנו בעצם מגשימים את השאיפה שבגללה אנשים הולכים ללמוד רפואה, זו הרגשה חזקה ועוצמתית. הידיעה שבזכותך חיים של ילד ניצלו, כי לא הייתה לו אפשרות לקבל טיפול במקום אחר, היא כשלעצמה מספקת מאוד".
"מעבר לסיפוק, אני באמת אוהב את המקצוע שלי ונהנה לאבחן וטפל בילדים עם בעיות לב", מדגיש ד"ר תמיר, "בשליחות שלנו לטפל בילדים מכל העולם שאין להם גישה לטיפולים כאלו אנחנו נתקלים במקרים ייחודיים ויוצאי דופן במקצוע. אנחנו נהנים מכל רגע וכל יום לומדים ומקבלים משהו חדש בזכות הנתינה הזו".
העמותה פועלת בשני מישורים: אחד הוא הטיפול בילדים, והשני הוא מתן ידע וכלים לצוותים רפואיים, רופאים ואחיות במדינות המתפתחות, כדי שיוכלו לבצע את הטיפולים והניתוחים בעצמם. העמותה קשורה לבית החולים וולפסון ונתמכת על ידו באופן מלא, והעובדה שהצוות שלה אורגני ולא מורכב ממתנדבים אקראיים, מאפשרת לעמותה לפעול באופן שוטף ולהציל אלפי ילדים בשנה. לפעמים הם מוטסים לארץ ומנותחים כאן, ולעיתים משלחות של רופאים ישראלים יוצאות לחו"ל כדי לטפל שם בילדים ולהכשיר צוותים.
"אנחנו מכירים את המחלות שאלוהים ברא, לא את אלו שאנשים יצרו"
ד"ר תמיר, שמתנדב בעמותה מתחילת דרכה, פגש לאורך השנים לא מעט ילדים, משפחות וסיפורים. "אין הבדל בין ילד שהטיפול בו היה מאוד פשוט והצלנו את חייו לבין ילד שהטיפול בו היה מאוד מורכב והצלנו את חייו", הוא אומר, אבל מספר שהילדים שהוא זוכר הכי טוב הם אלו שאחרים נכשלו איתם, והצוות של העמותה הצליח להציל.
"הילד שנחרט לי בזיכרון בצורה הכי דרמטית, שעד היום אני לא מצליח לשכוח, הוא האח הקטן של מרדים פלסטיני שהגיע להתמחות אצלנו במחלקה. יום אחד, אחרי שסיים לעזור למרדים הראשי בצנתור, הוא ניגש אליי ואמר לי –'לאחי הקטן יש בעיה בלב. תסכים לראות אותו?' כמובן שהסכמתי. האח הקטן שלו הגיע, וזה היה משהו קטסטרופלי – כמה שנים קודם לכן ניתחו אותו רופאים מתנדבים ברשות הפלסטינית, ובמקום לתקן את המצב, הם שיבשו לו אותו הלב בצורה כזו שהיה קשה לזהות אפילו מה המחלה שממנה הוא סבל. אנחנו מכירים את המחלות שאלוהים ברא, לא את המחלות שאנשים יוצרים. הוא היה במצב נוראי, ולא היה ברור איך הוא חי בכלל. לקח לנו זמן לפתור את הפאזל הזה".
בסופו של דבר, אחד מהמנתחים של העמותה הצליח לפתור את הבעיה בלבו של הילד, וצוות טיפול נמרץ השגיח עליו במשך חודש שלם. "למרות שעם כל ילד שטיפלנו בו והצלנו זה כיף ומרגש, להצליח לעשות משהו שאחרים חשבו שהוא בלתי ניתן לביצוע, או עשו טעות, זה נותן סיפוק אדיר", אומר ד"ר תמיר, ומוסיף: "אחיו הגדול סיים אצלנו את ההתמחות כרופא מרדים, ועד היום הוא בקשר הדוק איתנו ועוזר לנו מאוד בשיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית".
לצד כל ההתרגשות והאופטימיות, ד"ר תמיר מספר שבעמותה מתמודדים גם עם ביקורת קשה מהסביבה, שטוענת – עניי עירך קודמים, ומבקש להבהיר: "כל ילד ישראלי שמגיע לטיפול אצלנו זוכה להעדפה וקדימות, ליחס טוב ולטיפול מקצועי. חוץ מזה, בזכות העמותה רמת הרופאים שמתמחים בבית החולים והמומחים בישראל עלתה משמעותית, כי אנחנו נחשפים לבעיות רפואיות מורכבות וכל הזמן לומדים ומתקדמים. כרגע בונים בוולפסון בית חולים חדש לילדים במימון שכמעט כולו מכספי העמותה, ובזכות הפעילות שלנו תרמו לפרויקט הזה מיליוני דולרים שישרתו את הילדים בישראל. מעבר לכל זה, העמותה זכתה בהכרה מטעם האו"ם, ואנחנו צפויים לקבל פרס על פעילותנו בשבועות הקרובים - זה מעורר גישה חיובית כלפי ישראל, הלך הרוח הוא מאוד ציוני, וכולנו משתדלים שהפעילות הכל כך חשובה שלנו, תיזקף קודם כל לזכות המדינה".