קרוב לארבעה עשורים עברו מאז הלך הזמר בוב מארלי לעולמו, ומאז מציינים בכל שנה בחודש בפברואר את יום הולדתו בכל רחבי העולם בפסטיבלים ובחגיגות שונות. גם בישראל מופק ב-14 השנים האחרונות פסטיבל One Love על שם שיר הדגל של מארלי, שבו מופיעים מדי שנה שלל אמנים שמבצעים את שיריו האלמותיים, כל אחד לפי פרשנותו, ויוצרים ביחד ערב שמצדיע לאמן ובעיקר למסרים שלו, שקוראים לאחדות, אהבה ושלום.
חברת בר-דן הפקות, שמפיקה את הפסטיבל, מוציאה לקראתו מדי שנה קליפ לאחד משיריו של מארלי, שמעביר את מסריו. השנה החליטו יוזמי הפסטיבל, בני הזוג שמוליק בר-דן ובלה מלכין, לצלם קליפ לשיר One Love קליפ יוצא דופן – ולשתף בו מבוגרים וילדים מכל רחבי המזרח התיכון.
את השיר ביצעו חברי הסופר-גרופ "כח רסטה", שגם אחראים לכל העיבודים בפסטיבל. לצידם הצטלמו תחילה אנשים משלל מגזרים בכל רחבי הארץ: "צילמנו ארבעים ילדי בית ספר בבקעה אל גרבייה, צילמנו בבית ילדים בקיבוץ מגל, בפעוטון בהרצליה, צילמנו חברי גוספל אפרו ישראלי מאריתריאה וסודן, וגם כמה חסידי ברסלב", מספרת מלכין.
אבל אז, הם נתקלו כאן בערוץ חדשות טובות בכתבה על תושבי עזה ששלחו לישראל מסרים של שלום בעזרת יונים מתוך הרצועה, ובכתבה על ליסה מיארה, הישראלית שהקימה בעיראק מרכז הצלה לילדים שנחלצו מדאע"ש ולילדי פליטים מסוריה. "חשבנו שזה יהיה מדהים אם נצליח להגיע אליהם ולשלב גם אותם בקליפ", אומרת מלכין, שפנתה למערכת חדשות טובות במטרה כדי ליצור איתם קשר.
כשמלכין פנתה אליהם כדי להציע להם להשתתף בקליפ, היא נענתה בהתלהבות גדולה, ובשני המקומות התגייסו למשימה בהתלבות גדולה. בעזה הצטלמה לקליפ כיתה של תלמידות מבית ספר יסודי, לאחר שלמדו על השיר והמסרים שלו. "הן ידעו שהן מצטלמות לקליפ ישראלי שיופץ ביוטיוב לכל העולם, ומאוד התלהבו מהרעיון הזה ומהאפשרות להוציא מעזה מסר של שלום", מספרת מלכין.
התוספת של ילדי צפון עיראק לקליפ ריגשה אותה אפילו יותר. "לחשוב שילדים שאתמול ערפו ראשים תחת איומי דאע"ש שרים היום One Love זה אולי הדבר הכי עוצמתי שחוויתי בעבודה עם השירים של מארלי", אומרת מלכין, "ליסה סיפרה לי שאלו המילים הראשונות שהם לומדים באנגלית, וכשהם צילמו את הקליפ הם ממש התכוונו לכל מילה ומילה, ורצו להעביר את המסר שכולנו בני אדם, וכולנו רצים לשיר ולאהוב".
במהלך השבועות האחרונים נערכו כל קטעי הצילום לקליפ מרגש אחד, שנחשף כאן לראשונה.
"במהלך העבודה על החומרים מצאתי את עצמי דומעת בחדר העריכה, ואני לא היחידה", מספרת מלכין, "קיבלנו מכל המשתתפים תגובות מאוד נרגשות – הברסלבים קראו לי חסידת מארלי והתגאו שהמסר הזה מועבר ככה, ליסה סיפרה לי שהילדים הרגישו כמו כוכבי רוק וקיבלו חוויית ילדות שמעולם לא הייתה להם. הקליפ הזה יצר שלם שהוא גדול מסך כל חלקיו, והדבר אולי הכי מדהים שיצא ממנו הוא הרעיון להפיק בעזה פסטיבל עם אמנים מקומיים במקביל אלינו. זה אחד הדברים הכי גדולים שהמוסיקה של בוב מארלי יכולה לעשות, לזה בדיוק הוא התכוון, ועל זה הוא חלם – אנחנו לא מתעסקים בנקיטת עמדה פוליטית אלא רק באהבה של בני אדם וברצון של כל אחד בעולם לאהוב ולשיר".
בשנה שעברה הגיע הקליפ שלהם ליותר מ-28 מיליון צפיות, והשנה הם שואפים לעבור את המספר הזה – בעיקר כדי להעביר את המסר שלהם לכמה שיותר אנשים. "אנחנו מקווים שנצליח לחבר אנשים שונים זה לזה דרך המוזיקה של בוב מארלי", אומרת מלכין, "הנכד שלו, סקיפ מארלי, שר שהשנאה ניצחה, אבל האוהבים עדיין לא סיימו. דרך הקליפ אנחנו רוצים להאיר את המצב העגום לא על ידי השתייכות לימין או לשמאל, ולא על ידי דעה כזאת או אחרת, אלא פשוט על ידי עשייה משותפת למען אותה מטרה – לקרוא לשינוי ולאיחוד. המציאות במזרח התיכון מתוחה מאוד, אבל אנחנו הישראלים לא רוצים שיראו אותנו בעולם כפטרונים, צלפים ומפלצות, ואני בטוחה שבעזה לא רוצים להצטייר כטרוריסטים, זורקי אבנים שקופצים על גדרות. ברגע שמורידים את הדעות החשוכות והפחדים, אפשר ליצור חיבור אמיתי.
לדברי מלכין, זאת לא הפעם הראשונה שהם רואים מה המסרים של מארלי יכולים לעשות, אבל השנה זה עלה לרמה חדשה. "כל אחד מהמשתתפים מצא את נקודת האור שמחברת אותו למסר הזה, ועצם ההתגייסות וההתלהבות של כל כך הרבה אנשים ממקומות, אמונות וגילאים שונים ריגשה אותנו בטירוף", היא אומרת, "בסופו של דבר, כמו שבוב אמר, בכולנו יש את האהבה והרצון באחדות".