אליה משה ממסעדת "שבזי" שבראש העין הייתה בדרך לעשות קייטרינג באירוע, כשגם היא, כמו עוד אלפי אנשים, נתקעה בפקק שנוצר אתמול (ג', 2.7) בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה. אחרי שעות בפקק, היא הבינה שלאירוע כבר לא תצליח להגיע, אבל החליטה שהשולחנות שהיא הייתה אמורה לפתוח בו דווקא כן ייפתחו – באמצע הכביש.
"יצאתי מראש העין בשעה 18:00 עם אוכל לשמונים איש, ואחרי שלוש שעות עדיין הייתי תקועה בפקק בגלל המחאה", היא מספרת, "ראיתי אנשים עייפים, צמאים ורעבים מאוד, ואמרתי לעצמי – זה או שאני אחזיר את האוכל למסעדה ואולי נתרום אותו לנזקקים, או שאני נותנת אותו עכשיו לאנשים שמסביבי, מבוגרים וילדים שכבר עמדו שעות בפקק והיו רעבים מאוד. אז לקחתי יוזמה והחלטתי לעשות את זה, על דעת עצמי, בלי לבקש אישור – ופשוט פתחתי בסטה".
משה יצאה מהאוטו, פתחה עמדת קייטרינג מאולתרת, והזמינה אנשים לאכול בחינם מכל טוב: מרק תימני, ירקות חתוכים, עופות, לחוח ופיתות, סלוף ועוד. "עזרו לי לערוך הכל על הכביש, ופשוט התחלתי להגיש את כל אוכל, עשיתי קייטרינג כמו שהייתי אמורה לעשות באירוע", היא מספרת.
"אנשים היו בהלם, פתאום התחילו לעלות להם חיוכים", היא מספרת, "היו שם אנשים מבוגרים, ילדים קטנים, אפילו הייתה באחד הרכבים בפקק אישה עם צירים, שלאמבולנס לא הייתה אפשרות להגיע אליה, שזה באמת קשה. אחותה באה לקחת בשבילה מרק, ואני בטוחה שזה עשה לה טוב, זה חימם לי את הלב. היו לנו רק שמונים מנות, אבל כל אחד לקח משהו, ובסוף האוכל הספיק לכולם, ולא נשאר כלום, וזה עוד יותר שימח אותי".
לדברי משה, האווירה במקום הייתה סבלנית ומקבלת. "ליבי עם המפגינים כמובן, וגם האנשים שדיברתי איתם לא כעסו, כי נכון שזה יצא עלינו, אבל הם לא רצו להכאיב לנו", היא אומרת, "אנשים הבינו את המצב – ומה שאני עשיתי היה רק בונוס. נהניתי מכל רגע ומבחינתי זה היה רק לתת, זו הייתה תחושה של סיפוק, של אחדות, תחושה שכולם אחים".