אם יש משהו שפסח מסמל יותר מכל דבר אחר – טוב, אולי אחרי אביב ויציאה מעבדות לחירות – זה תחושת ה"ביחד" המשפחתית. לכל משפחה יש מסורת, מאכלים ומנהגים מיוחדים משלה, שאיתן היא מספרת ביציאת מצרים בין יושבין ובין מסובין.
החיילים הבודדים שעלו ארצה כדי לשרת בצה"ל אמנם השאירו את המשפחות שלהם בארצות אחרות ויחגגו את השנה את הסדר הרחק מהן, אבל ב"יחד למען החייל" – הגוף המאחד את קרן לב"י והאגודה למען החייל, הולכים לקבץ אותם גם השנה למשפחה אחת גדולה. השנה יתקיים בפעם ה-17 סדר פסח חגיגי ומיוחד לחיילים הבודדים בתרומת CZCA קנדה. סביב שולחן החג הענק צפויים להתקבץ השנה מכל רחבי הארץ, ולמעשה מכל העולם, כ-400 חיילים וחיילות שעלו מ-35 מדינות שונות, לצד מנכ"ל "יחד למען החייל", תא"ל במיל' אילן טל ומפקדים בכירים נוספים. גם השנה הסדר הענק הזה הולך להיות עבור חלק מהחיילים הראשון שלהם בישראל, ועבור כמה מהם אפילו הראשון אי פעם בחיים.
"השנה אני באמת חוגג את החופש שלי"
זלמן שוורץ, 21, לוחם מג"ב מקריית גת, מכיר את חג הפסח מקרוב מאוד, מבית משפחתו החרדית שבה גדל בניו יורק. את הדת עזב בגיל 15, ומאז הוא מפרנס את עצמו. לאחר שהשלים את לימודיו בארה"ב, החליט לפני שנה לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל, ומאז הוא משרת בכוח ירושלים של מג"ב. "כשהגעתי לארץ ישר הרגשתי שהגעתי הביתה", הוא אומר.
זלמן הולך להשתתף השנה בסדר אחרי שנים שבהן לא חגג את פסח. "אני מאוד מתרגש מהסדר השנה. לא חגגתי הרבה שנים כי זה שיעמם אותי, במשפחה שלי הסדר היה מאוד ארוך, עם המון קריאות של פסוקים ומדרשים ולא התחברתי לזה. נולדתי בערב פסח, ובעצם כל שנה בליל הסדר זה גם יום ההולדת שלי. אבל בגלל שזה היה ערב חג, אף פעם לא חגגו לי כי זה לא היה אפשרי להכין עוגת יום הולדת כשרה לפסח, ועם עוד תשעה ילדים חוץ ממני זה היה קשה מאוד".
השנה, יום ההולדת של זלמן עומד להיות חגיגי במיוחד. "אני מתייחס להזמנה הזו מבית החייל כחגיגה", הוא אומר, "אני גם מתכנן לחגוג את יום ההולדת שלי, שיהיה השנה מאוד מיוחד כי אני באמת חופשי להיות מי שאני רוצה, וחי את החיים שאני בחרתי ולא את מה שמכתיבים לי. זה יום הולדת ופסח מאוד מיוחדים – זו השנה הראשונה שאני באמת חוגג את החופש שלי ".
"המשפחה שלנו היא פה עכשיו"
בניגוד לזלמן, החיילים מתיאס מרצוק ונוח במונטה, חוגגים את ליל הסדר עם משפחותיהם מדי שנה, וזו תהיה הפעם הראשונה יחגגו את פסח בנפרד מהן – וגם בפעם הראשונה בישראל. "פסח זה החג של המשפחה, אבל עכשיו המשפחה שלנו היא כאן בארץ, בצבא", אומר נוח, "אנחנו הולכים לשבת סביב השולחן הכי גדול של פסח שהיינו בו בחיים ולחגוג את ההחלטות שעשינו במדים".
השניים הכירו זה את זה בקורס הקדם צבאי שעברו במחווה אלון כשעלו לארץ, והיום שניהם משרתים בצנחנים, בפלוגות שונות. מתיאס בן ה-23 עלה לארץ לפני שנה מברזיל: "רציתי לעשות משהו בשביל המדינה. בגיל 18 עשיתי תכנית של תגלית, והרגשתי שישראל זה הבית שלי", הוא אומר, "בברזיל לא הצלחתי להרגיש שייך כמו שאני מרגיש פה, אין אנרגיה וקשר כמו שיש בארץ". נוח נולד לאימא דיפלומטית ונדד בין ארצות שונות לאורך כל חייו, כשהאחרונה שבהן הייתה איטליה, שממנה עלה לארץ. "הייתי בישראל כמה פעמים במחנות קיץ, ומאוד אהבתי אותה. המחשבה לעלות לכאן ולהפסיק לנדוד בעולם הרגישה לי נכונה", הוא אומר.
"הם עדיין בשוק שאני בצבא"
סביב שולחן החג הענק יישבו השנה גם כמה חיילים שבשבילם זה יהיה הסדר הראשון שלהם לא רק בארץ, אלא בחיים. ולריה אולייניק, 20, שעלתה מאוקראינה לפני כשנה, היא אחת מהם. "אף פעם לא חגגתי את ליל הסדר ואני עדיין לא יודעת כלום על החגים היהודיים, כי כשגדלתי לא חגגנו אותם", היא אומרת. ולריה נולדה בארץ, אך חזרה לאוקראינה כשהייתה בת ארבע עם אימה, שרצתה להיות קרובה להוריה. עם סיום לימודיה, ולריה החליטה לעלות בחזרה לישראל: "לא רציתי להישאר באוקראינה. הרגשתי שאם יש לי אזרחות ישראלית, אני צריכה להיות בישראל, וגם להיות יהודייה", היא אומרת. "הבנתי שאני רוצה לחיות כאן, ובלי להיות יהודייה אני לא באמת אהיה שייכת".
היום ולריה מתגוררת בבית החייל ברמת גן. "אני מאוד מתגעגעת לאימא, לסבים ולחברים שלי", היא אומרת ומסבירה איך זה ראה מהצד שלהם: "גם עכשיו, שבע חודשים אחרי שהתגייסתי, הם עדיין בשוק שאני בצבא, כי באוקראינה רק הבנים מתגייסים. הם בטוחים שאני במלחמה ומפחדים עליי, למרות שאני משרתת בקריה ושולחת להם תמונות של שרונה ושל עזריאלי שיראו שהכל בטוח ורגיל", היא צוחקת.
"מסקרן אותי מה הולך להיות בליל הסדר", היא אומרת, ומספרת שהיא מתרגשת מאוד לחגוג את הפסח הראשון שלה, "אני באמת חוגגת את החופש שלי, אני מרגישה שאני יותר חופשיה מהחברות שלי באוקראינה, כי אני רוצה לדעת יותר. החיים שלי יותר מעניינים מהחיים שלהן – אני בצבא, אני יכולה ללמוד, אני יכולה לעשות טיולים שקשורים לדת אחרת. יש לי הרבה יותר אפשרויות מהן ואת זה אני הולכת לחגוג בפסח".