משקל היה מאז ומעולם נושא מורכב. ככל שחולפות השנים נראה שאנחנו צועדים בכיוון חיובי, לעבר חברה ליברלית ומקבלת יותר, שבה כל אחד ואחת יוכלו להיות מי ומה שבא להם, אבל המציאות בשטח מראה שעוד נותרו כמה משוכות שניאלץ להתגבר עליהן, ויש כאלו שמתעקשים ליהנות בדרך, ולעשות את זה בהומור.

"ילד של לאפה", "אין חכם כבעל כרס", "אם אין לחם, תאכלו פריכיות" – אלו רק כמה מהכיתובים שמופיעים על סדרת חולצות שהדפיס בשבועות האחרונים אלירן חזן במסגרת הפרויקט שיזם תחת השם #מידהשווה, שמסגרתו הוא מפיץ את המסר שכולם שווים בדיוק כפי שהם, ובגודל שהם.

"כבר מילדות חוויתי קשיים רבים בשל היותי שמן, במיוחד בגלל הניסיונות הכושלים לרדת במשקל", מספר חזן, שעובד כמנהל מועדוני הילדים של רשת פתאל מאילת, "מעולם לא הסכמתי להוריד חולצה בים כי תמיד הרגשתי צ'אבי מדי. בצבא הייתי הכי שמן שהייתי אי פעם, ויום אחד בזמן מבצע עופרת יצוקה, כשרצנו באחת האזעקות, נקרעו לי המכנסיים, שהיו צמודים עליי, כי לא היו מידות מספיק גדולות בשבילי. הייתי נבוך בטירוף. החבר'ה צחקו, וגם אני ישר לקחתי את זה להומור, אבל בתוך תוכי חשבתי – איזה באסה זה להיות אני".

לפני שנה הוא פתח עמוד אינסטגרם ובלוג באתר 'מה וזה'. "התחלתי לספר על החיים שלי בתור איש מלא, כתבתי על החיים מנקודת מבט של מישהו שאוהב לאכול ומרגיש לא בסדר עם זה, והעליתי תמונות שקשורות לנושא", הוא מספר. "קיבלתי תגובות אוהדות מאנשים שהתרגשו מהמילים שלי, ואז מישהו כתב לי – אתה הכי שווה במידה שאתה נמצא בה. משהו בדברים שלו נגע בי במיוחד, ההבנה שבכולם יש משהו לשפר, ושכל אחד יכול למצוא מה לא טוב אצלו חיצונית או פנימית, אבל החכמה היא להרגיש שלם עם עצמך בכל מצב".

פרויקט מידה שווה (צילום: בועז סמוראי)
פרויקט מידה שווה|צילום: בועז סמוראי

"אם נטע הפכה להיות שווה, כולם צריכים להרגיש ככה"

נקודת המפנה שהובילה את חזן ליזום את הפרויקט שלו, הגיעה כשנטע ברזילי זכתה באירוויזיון: "חשבתי, וואלה, היא ממש יפה, היא שמנה מהממת. היא מדהימה בעיניי, וגם מה שהיא מייצגת", הוא אומר, "נטע עוררה משהו ישן-חדש שכל הזמן מדברים עליו. פתאום אחרי הזכייה שלה חשבתי לעצמי – למה לא לעשות עם זה משהו חברתי? למה לא לקחת את מה שאני מרגיש צעד קדימה? המילים של אותו בחור שכתב לי אז הדהדו לי בראש באותם רגעים, ומיד הבנתי שאני רוצה לצאת עם ההאשטאג של #מידהשווה. לא מדובר במסר מתחכם, אלא במילים כפי שהן – כולם צריכים להרגיש שהם במידה שווה, ולא חשוב איך הם נראים. אם נטע הפכה להיות שווה, כולם צריכים להרגיש ככה".

חזן התחיל להפיץ את ההאשטאג ברשתות החברתיות, אבל לא הסתפק בזה והחליט גם להדפיס אותו על חולצות, לצד משחקי מילים בנושא משקל. הרעיון הגיע ממשחק שנהג לשחק עם חבריו בתיכון: "היינו כמה חברים שמנים, והיינו לוקחים שירים, משנים להם את המילים, ושרים אותם עם מאכלים, למשל 'יום אחד אולי נאכל כנפיים', במקום 'נפרוש'. פתאום הבנתי שאני יכול להוציא חולצות עם משפטים כאלו. הדפסתי את החולצות לפני כמה ימים, ומאז אני הולך איתן לכל מקום – בבית, בעבודה, סתם ברחוב. הן מאפשרות לי ללבוש את המסרים שלי, תרתי משמע".

פרויקט מידה שווה (צילום: בועז סמוראי)
פרויקט מידה שווה|צילום: בועז סמוראי

חזן בחר להתייחס לנושא בהומור, פשוט כי כפי שהוא מעיד על עצמו, הומור הוא חלק ממנו: "אני אדם מצחיק מטבעי, למדתי משחק, וכל מה שאני עושה מאז שאני זוכר את עצמי, אני עושה בהומור. עם החולצות אני מדבר בשם עצמי. מתחשק לי להעביר את המסרים בקונספט הומוריסטי, ולא לקחת את זה למקום הכבד שהשמנה ושמנופוביה גם ככה כבר נמצאות בו. אחרי שנים שגרמו לי להרגיש שאני לא בסדר – גבוה מדי, שמן מדי, הכל מדי, החולצות הן הדרך המצחיקה שלי לומר – אני בסדר".

התגובות למיזם אוהדות ומחבקות: "יש פרגון גדול. כולם אומרים לי שאני חתיך כמו שאני, ושחבל על הדיאטה. כשאני שומע את התגובות האלו אני מרגיש שהכל בסדר, ולא מבין למה כל השנים האלו אכלתי סרטים. אגב, גם אנשים רזים מאוד מתחברים לזה, כי כל הזמן אומרים להם שהם לא אוכלים מספיק. כנראה שלכל אחד יש איזה עניין עם לאכול. זה מאוד תפס פה באילת, וכל פעם שעוצרים לשאול אותי על החולצות זה עוד ניצחון קטן, כי הן למעשה ההסברה שלי. הם מחייכים, ואני מרגיש שעשיתי את שלי".

פרויקט מידה שווה (צילום: אלירן חזן)
פרויקט מידה שווה|צילום: אלירן חזן

"מספיק עם ההיסטריה סביב המגפה שאתם קוראים לה השמנה"

לדברי חזן, הוא מרגיש מחויבות כלפי בני הנוער, שאיתם הוא עובד מתוקף תפקידו. חשוב לו לפתוח להם את העיניים, לעורר מודעות ולהכניס את הנושא של מידה שווה לפרופורציה. "בעולם שלהם ההתעסקות העיקרית היא במראה החיצוני, ומי שלא במידה השווה – לא שווה", הוא מסביר, "אבל אנשים שווים בכל מידה ובכל גיל, הם צריכים להרגיש טוב עם עצמם, להיכנס לים, לאכול עוגה בלי שאף אחד ישפוט אותם מהצד, וגם לקנות בגדים בכל חנות ולא רק בחנויות למידות גדולות. זה מרגיז אותי שחברות ענקיות כמו זארה או פול&בר מציעות מידות עד XL, או XXL במקרים נדירים, וגם אז הן לא באמת גדולות. צריך להכניס לראש של כולם – מספיק עם ההיסטריה סביב המגפה שאתם קוראים לה השמנה, אי אפשר להכריח אף אחד להשתנות, שינוי זה משהו שצריך לבוא מבפנים".

בינתיים החולצות הודפסו בכמות מצומצמת ללא מטרות רווח, וחזן, שלא ממש מבין בפן העסקי, מוכן לשתף פעולה עם מי שכן ולקחת את המיזם שלו רחוק, בתקווה שגם חברות אופנה גדולות ואמיצות, כאלו שיש להן כוח להשפיע, ידפיסו חולצות #מידהשווה. "הייתי רוצה שהפרויקט יצבור תאוצה ויהפוך לוויראלי, שזה יהיה משפט שאומרים למישהו, והוא מיד מרגיש טוב", הוא אומר, "הכי הייתי רוצה שאנשים ילכו ברחוב וירגישו שווים, במידה שלהם, עם מי שהם, שלא יתנו לאף אחד להוריד אותם, שיאהבו את עצמם ושיחגגו את עצמם כל יום מחדש".