עם יד על הלב: כמה פעמים אמרתם לאחרונה שאין לכם מה ללבוש, ובאותה נשימה התבאסתם שאין לכם מספיק מקום בארון לכל הבגדים? כמה פעמים קניתם בגדים חדשים כדי להתעודד, ושכחתם מהם אחרי שלבשתם אותם פעם-פעמיים? כל זה קורה לכולנו כל הזמן ונראה לנו שגרתי, אבל להתנהגות הזו שלנו יש גם מחיר סביבתי כבד.

קבוצת פייסבוק חדשה בשם מתלבשות על נובמבר לקחה על עצמה להעלות את המודעות לצרכנות נבונה ולאופנה סביבתית, בחודש שהפך לחג קניות מתמשך. מאחורי הקבוצה עומדת היזמית מיכל לסטר, שנחשפה לנושא לראשונה בפסח האחרון, כשהבחינה שסביב פחי הזבל נערמות שקיות עמוסות בבגדים. "הצצתי באחת מהן, ולתדהמתי מצאתי בתוכה בגדים חדשים לגמרי, חלקם אפילו עם תוויות. החלטתי להתחיל לאסוף שקיות כאלו, ולמסור את הבגדים הטובים לתרומה".

לסטר החלה לחקור את נושא תעשיית האופנה והפגיעה שלה בכדור הארץ, והגיעה לקבוצת "אופנה בת קיימא" בפייסבוק, שם נחשפה למידע רב, אבל באנגלית בלבד. "הצעתי לחברי הקבוצה לכתוב ביחד ערך בוויקיפדיה בנושא 'אופנה בת קיימא' ו-'אופנה מהירה' בעברית, ואחרי זה החלטנו להמשיך בעשייה ולספר לעולם על נזקי תעשיית האופנה לסביבה". לקראת נובמבר, החודש שבו מתקיימים חגי קניות רבים, הם פתחו ביחד את קבוצת "מתלבשות על נובמבר", שבה הם מעניקים כלים להתנהלות אחרת.

"הישראלים מכורים לקניות"

אחד מהפעילים הבולטים בקבוצה כיום הוא עתניאל גדז', שעובד ב-15 השנים האחרונות בתעשיית האופנה בארץ ובחו"ל. למרות אהבתו הגדולה לתחום, הוא מעיד שלאורך השנים החל להבין שמדובר בתעשייה בעייתית. הוא החליט לנסות לעורר שיח על הפגיעה של תעשיית האופנה באדם ובסביבה, הן מצד התעשייה והן מצד הצרכנים, וכיום הוא יועץ לחברות אופנה ועוזר להביא אליהן חדשנות מקיימת.

"נובמבר נחשב לחודש הכי חשוב מבחינת מכירות בשוק האופנה הישראלי והעולמי", הוא מסביר, "בעבר זה היה חודש דצמבר, בזכות מבצעי סוף השנה, אבל חגי הקניות הביאו טירוף של רכישות  בנובמבר. באליאקספרס למשל, ישראל היא המדינה הרביעית בעולם מבחינת היקף מכירות, למרות שהגודל שלה הוא כמו של עיר בינונית בסין. בנוסף, הרבה מהרכישות נעשות אונליין מחו"ל, ורוב ההזמנות מגיעות בשילוח אווירי, שהוא הרבה יותר מזהם משילוח ימי. הישראלים מכורים לקניות, והרעיון של הקבוצה הוא להציף את המשמעות וההשלכות של ההתמכרות הזאת".

ואנחנו אכן קונים המון: אם בתחילת שנות התשעים ממוצע הרכישות של אדם עמד על 40 פריטים בשנה, בערך רכישה אחת פעם בשבועיים, כיום הממוצע הזה יותר מכפול, ועומד על 80-100 פריטים. גדז' מוסיף שרובנו לא משתמשים בכשליש עד שני שלישים מהפריטים בארון שלנו. "מטורף לראות איך אנשים מרוויחים כסף בעמל, משקיעים אותו בבגד, נהנים ממנו יום-יומיים ואז שוכחים ממנו".

אחד המושגים שעלו שוב ושוב בשיחה עם השניים הוא "אופנה מהירה", כלומר תרבות ההתחדשות בעולם האופנה. "אם פעם נכנסנו לחנות פעם בעונה וראינו את הקולקציה, היום הרשתות מצפות שנחזור לכל חנות 15-20 פעמים בשנה", אומר גדז', "בהתחלה אופנה מהירה נתפסה כדבר מדהים, כדמוקרטיזציה ונגישות לאופנה, אבל זה הגיע למימדים מפלצתיים. אם ניכנס לחנות כל שבועיים-שלושה, נראה ששליש ממנה התחדש כדי לדחוף אותנו לקנות יותר. זה מתבטא גם במחירים: כלל המוצרים בעולם התייקרו בעשרים השנים האחרונות, אבל מחירי הבגדים בארה"ב ובישראל ירדו ב-11 אחוז. זה יוצר ריגוש שאנחנו לא עומדים בו, יש לחץ עצום של הנחות ומבצעים, ונובמבר הפך לאתגר פסיכולוגי גדול עבור אנשים".

"רוצים ליצור חיבור רגשי חזק יותר לבגדים"

"אנחנו לא תמיד רואים או מרגישים את הנזקים, אבל אנחנו במצב אקלימי קטסטרופלי וצריך לחשוב איך למזער את כל זה", אומר גדג'. הוא מדגיש שאין רע בלהתחדש, ולא צריך להפסיק לקנות לגמרי, אבל יש דרכים רבות לעשות את זה נכון יותר, ובהן עוסקת הקבוצה. "כדאי למשל לחשוב פעמיים לפני כל רכישה, לרכוש פחות אונליין, ולקנות בחנויות יד שנייה", הוא מסביר.

בקבוצה נערכות פעילויות שמעניקות לחברים כלים חיוניים, כמו למשל סדנאות מיחדוש בגדים – כלומר מיחזור וחידוש ליצירת בגדים מבגדים, ייעוץ סטיילינג וליווי בארגון מסיבות החלפה של בגדי יד שנייה, והקבוצה גם מאפשרת לאנשים להציע למכירה ולקנות בגדים מיד שנייה. "כל אלו יוצרים חיבור רגשי חזק יותר לבגדים, מה שמאריך את זמן המדף שלהם אצלנו ואת היחס שלנו אליהם", מסביר גדג'.

בקבוצה מתקיימים גם אתגרים אופנתיים שמעודדים שימוש חוזר וניצול מירבי של הבגדים שיש לכל אחד מאיתנו בארון. "אתגר בריבוע", למשל, קורא לחברי הקבוצה ללבוש את אותו פריט במשך ארבעה ימים רצופים, בשילוב עם פריטים אחרים בכל פעם. אתגר "אותה גברת בשינוי אדרת" מזמין אותם ללבוש פריטים מחוץ להקשרם המקורי – למשל להפוך צעיף לחגורה או שמלה לחולצה, ו"אתגר השינמוך" קורא ללבוש בגדים חגיגיים שנלבשים לאירועים כבגדים יומיומיים.

מאז שהוקמה הצטרפו לקבוצה כבר מעל 2,000 חברות וחברים. "מדהים לראות שזה בוער להמון אנשים", אומר גדג', "פעם זה נחשב לנושא נישתי וקשה לעיכול, אבל היום אנשים לא רוצים להמשיך יותר במעגל האינסופי הזה שלא גורם אושר. האופנה המהירה הובילה להנגשה מוגזמת של האופנה ולנורמה צרכנית בעייתית. בגלל זה אנחנו רוצים שיצטרפו לקבוצה כמה שיותר, ושזה יהפוך לנושא שמדובר באופן יומיומי. המטרה היא לא להגיד שאופנה זה רע – כולנו צריכים ללבוש בגדים, וכדאי שיהיו טובים, נעימים, נוחים ומתאימים. העניין הוא לעשות את זה באופן אחראי יותר, ואני מקווה שנובמבר יהיה רק טריגר לשיח ארוך טווח ועשייה משמעותית גם בהמשך".