כשמסתכלים על הכותרות בימים האחרונים קשה להיות אופטימיים בכל מה שקשור ליחסי העולם עם איראן. אבל בזמן שהבית הלבן וטהרן מחליפים איומים והצהרות תוקפניות, מסתבר שדווקא בישראל מנסים ממש בימים אלו לברוא מציאות של שלום ואחווה עם העם האיראני ויוזמים מחוות מיוחדות כדי להצהיר על כך, כמו למשל – שיעור הפרסית הגדול בעולם.
מאחורי המחווה המקורית עומדת שגרירות איראן בירושלים, שבינתיים, עד שתתקיים באופן רשמי, נוצרה על ידי קבוצת אמנים אקטיביסטים מהעיר, שהחליטה לעשות שינוי. "בהתחלה כולם התייחסו לשגרירות בתור גימיק, אבל היום כבר למעלה משלוש שנים אנחנו עוסקים בהכרת התרבות האיראנית העשירה לחברה הישראלית, ופועלים לחיבור בין שני הצדדים ליצירה משותפת", אומר אחד ממובילי הקבוצה, הקולנוען והאמן החברתי פינקס מתן, שגם לקח על עצמו את תפקיד שגריר איראן בארץ, "יש תרבות מרגשת שחבל לפספס רק בגלל המצב הדיפלומטי המורכב בין המדינות".
"כל מי שישראלי צריך לתמוך בפרויקט הזה"
מאז שהוקמה השגרירות, הספיקו אנשיה להביא איראנים לארץ לאירועים שונים, להקים מרכז לתרבות פרסית, לארגן טורנירים בכדורגל ובשש בש מול איראן, אחרי כל אלו, מגיע עכשיו שיעור הפרסית הגדול בעולם. הרעיון של השיעור התחיל להתבשל כבר כשהשגרירות הוקמה. "רצינו לקיים את האירוע הזה מההתחלה, וחיכינו שתהיה סביבנו קהילה ושתהיה לנו היכולת לעשות את זה בענק, אומר פינקס, "עכשיו בשלו התנאים והגיע הזמן, אנחנו מרגישים מוכנים ועברנו דרך ארוכה כדי לקבל הכרה בינלאומית".
אז למה דווקא שיעור פרסית?
"רצינו לאפשר לנו, לאזרחים, ליזום מלמטה אקט פוליטי חברתי שנועד לחבר בין הישראלים לעם האיראנים. אנחנו מנסים לשבור את שיא גינס של שיעור הפרסית הגדול בעולם – זו תחרות שאין בה מפסידים. יש עניין ללכד את כולנו ברמה התחרותית וההישגית סביב אתגר שכולנו שותפים לו, ומדובר ברגע היסטורי, אבל המטרה האמיתית היא להעביר מסר מאוד ברור לעם האיראני, שאנחנו רואים אותם ומכבדים אותם ואת התרבות שלהם. המסר הזה פונה גם לחברה הישראלית, שהיא מאוד מגוונת ודעתנית, ומלכד אותה סביב הרעיון שבתור ישראלים פנינו לשלום ולחיבור עם אנשי העולם. זו פעם ראשונה שדבר כזה קורה, ומבחינתי כל מי שישראלי גאה צריך לתמוך בו".
השיעור עצמו יתקיים בירושלים ב-12 ביוני בבניין כלל בירושלים, שהיוזמים מקווים למלא את כל קומותיו באלפי משתתפים. את השיעור תנחה ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית מומחית לפרסית ולאיראן ומנחת הפודקאסט "איראניום מועשר". השיעורים יתקיימו בסבבים קבוצים של שעה וחצי, ויכללו לימוד מילים ומשפטים בפרסית לצד הגייה נכונה, מוזיקה, סטנד אפ ומחול מהתרבות האיראנית. נציגי ספר השיאים של גינס יגיעו כדי להתרשם מהאירוע ולספור את המשתתפים, ולבדוק האם עשינו היסטוריה.
השבוע יצאו יוזמי השיעור בקמפיין מימון המונים כדי לקרוא לישראלים להשתתף ולסייע בהפקת השיעור. "אנחנו מכוונים לאלפי משתתפים, וכמה שיגיעו יותר, זה יהיה יותר טוב", אומר פינקס, "האירוע מיועד לכולם, ונשמח שהציבור הישראלי על כל גווניו יגיע וישתתף, כל מי שרואה בעצמו שוחר תרבות, אקטיביסט ורוצה לקדם חיבור בין העמים. רק לפני חודש פתחנו את האירוע בפייסבוק, וכבר 500 איש אישרו הגעה ולמעלה מאלף מתעניינים, וזה עוד לפני שהתחלנו לפרסם, רק מפה לאוזן". בנוסף לכל אלו, האירוע ישודר בלייב גם בפייסבוק, בשאיפה להגיע לעוד אנשים בכל רחבי העולם.
"האיראנים מורידים את הכפפות ומצהירים על אהבתם לישראל"
לדברי פינקס התמיכה שהם זוכים לה לא עוצרת בגבולות ישראל, והם כבר מקבלים תגובות נלהבות גם מאיראנים ברחבי העולם שנמצאים בקשר עם שגרירות איראן בירושלים. "לאורך השנים התהוותה בעקבות האירועים שיזמנו קבוצת איראנים שחיים מחוץ לאיראן שאנחנו בקשר איתם", הוא מספר, "כשהם שמעו על שיעור הפרסית הם ממש התרגשו ועודדו אותנו. הם אומרים שזה מאוד מחזק אותם, ויותר מזה, הם גם מיידעים לגבי זה אנשים שחיים באיראן ולא יכולים ליצור איתנו קשר ישיר או לשתף פעולה בגלוי, כדי לא לסכן את המשפחות שלהם, למרות שגם שם יש כאלו שכבר מזמן הורידו את הכפפות והצהירו על אהבתם לישראל. זו תופעה שהולכת וגדלה, כמו כשאיראנים הצטלמו עם טלאי לאות הזדהות עם העם היהודי או כשביבי פנה לעם האיראני וקרא להם לעשות צעד וליצור קשר".
מה עם המנהיגים באמת? הם לא בסיפור מבחינתכם?
"כולם מבינים שאנחנו עושים דבר עצום, השיעור הזה הוא קריאה בינלאומית עם פוטנציאל גדול. הזמינו אותנו לכנסת ודיברנו עם חברי כנסת שהתעניינו בקידום של היוזמות שלנו לתקשורת עם איראן לא רק בדרכים דיפלומטיות, אבל זו לא השאיפה שלנו. בסופו של דבר זו פנייה לאזרחים סביבנו, כדי שאנחנו אקטיביים יותר. הרי אין דבר כזה חושך, אלא רק היעדר של אור, והחלק שלנו הוא להוסיף אור בעולם. אני מתייחס לשגרירות בכלל ולשיעור הפרסית הגדול בעולם בפרט כתרגול חברתי, חדר כושר לתודעה האנושית – איך אזרחים יכולים לקחת חלק בכתיבת המציאות של עצמם ולהאמין שהם שותפים לה. אנחנו רוצים שהאנשים הפשוטים יזדהו עם הפרויקט והערכים שלו, ויגידו למנהיגים שלהם שהם לא רוצים מלחמות מיותרות אלא מעוניינים כאזרחים למצוא דרכים יצירתיות להתחבר".
וזה עובד?
"היום זה אמור להיות יותר אפשרי מבעבר, כי עומדים לרשותנו כלים טכנולוגיים כמו הרשתות החברתיות, או העובדה שכל אחד יכול לצלם את עצמו ולהעביר מסר, ומבחינתו חובתנו להשתמש בהם. לפעמים נדמה שהחלק מהציבור הישראלי עדיין לא מעכל את האפשרות שאזרחים יכולים לפעול בעצמם, אבל אני מקווה שהשיעור הזה יביא אלינו עוד שותפים ויעזור לשנות את התפיסות המקובעות".
"דווקא עכשיו חשוב לנו להזכיר שיש שם אנשים"
לצד החלום והשאיפה לשלום, אחווה ושאר "מילים מפוצצות", כפי שפינקס מגדיר אותן, קשה להתעלם מההסלמה האחרונה ביחסים הדיפלומטיים בין איראן וארה"ב, ושאר מדינות העולם, אבל מבחינת פינקס זה רק מחזק את התזמון של האירוע. "דווקא עכשיו, כשיש את הבלאגן של ההסכמים מול איראן והעיצומים, חשוב לנו להזכיר שיש שם אנשים", הוא מדגיש, "לפעמים כשמדברים על איראן שוכחים שמתחת למנהיגים יש אנשים שסובלים, שכל האיומים מבחוץ לא בדיוק עוזרים להם כאזרחים, וזה לא בשליטתם. האירוע בא להגיד להם שלא שכחנו אותם, ושאנחנו שולחים להם מסרים של חיזוק והערכה. הלוואי שנצליח ליצור הד מספיק גדול וחזק שיגיע עד לאיראן ויצליח לשנות משהו במציאות שלהם".
אז זה לא מפחיד אותך?
"מפחיד אותי שאנחנו כתושבי העולם, אדישים לאירועים כמו באיראן, בסוריה, ובשאר מקומות. אני מקווה שיום אחרי שיעור הפרסית נתעורר למציאות ללא תקרת האדישות והציניות שעלולה להיווצר כלפי הפרויקט הזה בחברה הישראלית. אני מקווה שנוכיח לעצמנו שדברים כאלה אפשריים, ואולי אפילו יצליחו לעשות שינוי ביחסי ישראל-איראן".
יותר מהכל, פינקס מאמין ששיעור הפרסית הגדול בעולם יוכיח לכולנו מה כוחנו כאזרחים. "תמיד טוב ללמוד עוד שפה ועוד תרבות, אבל אם אנחנו שואפים לשלום, צריך להבין שהדרך חשובה", הוא אומר, "אני רוצה להאמין שאני חי בחברה שבה אנשים רואים את החשיבות של עשיית דברים טובים בדיוק כמוני, מצליחים להשאיר את הציניות בצד ועושים מהלכים היסטוריים שאף אחד לא ישכח".
קצת קלישאתי, לא?
"זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל אנחנו יכולים להמשיך לקבל את החיים כמו שהם, או לנסות לעשות שינוי ואולי אפילו להצליח. חשוב שלא נפסיק לנסות לעשות דברים גדולים, כי המציאות תמיד יכולה להפתיע אותנו, אנחנו רק צריכים לעשות את הכי טוב שלנו. אני רואה אותנו עושים עוד פעילויות כאלה, ולכי תדעי, אולי גם האיראנים יעשו אירועים כאלה לכבודנו".
אז להתכונן לשיעור העברית הגדול ביותר בטהרן?
"כמו שסבתא שלי שושנה אומרת, אינשאללה".